משפט
טענה שבעלה מכה ודרשה 50% מהדירה - זה מה שקבע השופט
זוג נמצא בתהליך גירושים. האשה טענה לאלימות מצד בעלה ודרשה 70% מהרכוש ומחצית מדירתו - אבל בית המשפט חשב אחרת
כשזוג מתגרש, מתחילים המחלוקת בענייני רכוש. יש כאלה שאין להם דירה ורכב, ולכן עיקר הדיון הוא על הסדרי הראיה. יש מקרים שבהם יש רכוש, ולכן הצדדים מגיעים לבית המשפט עם חוסר הסכמה.
מקרה כזה הגיע לאחרונה לבית המשפט. האשה טענה לאלימות מצד בעלה ודרשה 70% מהרכוש ומחצית מדירתו - בית המשפט דחה את עיקר תביעותיה. הטענה המרכזית שעלתה נוגעת לאלימות פיזית, נפשית וכלכלית לכאורה מצד הבעל. השאלה הגדולה: האם האשה באמת זכאית בשל כך לחלק גדול יותר מהרכוש המשותף? והאם השקעה בשיפוץ דירה שרכש הבעל לפני הנישואים מקנה לה מחצית מהבעלות עליה?
השאלות האלה עמדו במרכזו של הליך גירושים שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. הבעל, שייצגו עוה"ד ארתור שני ורותם כהן ממשרד ארתור שני ושות' - חברת עורכי דין, התנגד לשתי הדרישות; את האישה ייצגה עו"ד שירי אורון.
לאחר הנישואים עברו השניים להתגורר בדירת הבעל, ובשנת 2017 נולד בנם היחיד. האישה הפסיקה לעבוד לאחר הלידה כדי לטפל בו, והבעל המשיך לפתח קריירה בתחום הטכנולוגיה.
לטענת האישה, חיי הנישואים התאפיינו באלימות מצד בעלה - פיזית, מילולית, נפשית וכלכלית. בפברואר 2023 עזבה האישה את הבית עם בנם ועברה למקלט לנשים נפגעות אלימות, הגישה תלונה במשטרה ופתחה בהליכים משפטיים.
בתביעתה דרשה האישה 70% מהרכוש ומהזכויות שנצברו בנישואים - ולבעל 30% בלבד - בטענה שהאלימות גרמה לה לדלקת פרקים ופגעה בכושר השתכרותה, בעוד בעלה משתכר עשרות אלפי שקלים בחודש. במקביל דרשה מחצית מהדירה שרכש הבעל לפני שהכיר אותה, בהסתמך על שיפוץ שבני משפחתה סייעו בו, על סיוע אביה במחזור המשכנתא ובקידום פרויקט התחדשות עירונית בבניין, ועל תשלום המשכנתא מחשבון משותף.
עוה"ד שני וכהן, שייצגו את הבעל, טענו כי האישה מבקשת להפוך את ההגנה שנקבעה בפסיקה לנפגעי אלימות לחרב: ההלכה שעליה נסמכה נקבעה במקרה קיצוני של ניסיון רצח, ונועדה להגן על נכסי הנפגעת מפני הפוגע - לא להקנות לטוען לאלימות חלק עודף ברכוש הצד שכנגד. עוד טענו כי האישה לא הציגה חוות דעת רפואית לדלקת הפרקים או לקשר בינה לבין האלימות הנטענת, וכי הדירה נרכשה לפני ההיכרות ושולמה בעיקר מהכנסות הבעל.
השופט משה בראון קיבל את עמדת ההגנה ברכיבים המרכזיים. בפסק הדין, שהותר לפרסום, קבע השופט כי אין להקל ראש בטענות האלימות, אך גם כשקיימות אינדיקציות לאלימות, אין בכך כדי להקנות באופן אוטומטי חלק גדול יותר ברכוש: נדרש קשר מוכח בין האלימות לפגיעה כלכלית, והאישה לא הוכיחה אותו - היא לא הציגה חוות דעת רפואית, לא הוכיחה פגיעה בכושר השתכרותה ולא הוכיחה פער השתכרות עצום.
עו''ד ארתור שני (צילום: מקס מורון קובלסקי)
השופט הבהיר כי בבע"מ 7272/10 נקבע חריג ממוקד - ניסיון רצח של בת הזוג הצדיק הוצאת זכויות הפנסיה התלויות בחייה מאיזון המשאבים, ויתר הרכוש נותר בחלוקה שווה. לפיכך הרכוש שנצבר בנישואים יחולק שווה בשווה.
גם הדרישה למחצית הדירה נדחתה: היא נרכשה לפני הנישואים, בני הזוג התגוררו בה תקופה קצרה, השיפוץ (40 אלף שקלים) היה מינורי, וסיוע האב לא חרג מעזרה משפחתית מקובלת, ולא הוכח "דבר מה נוסף" המעיד על כוונת שיתוף בנכס. השופט אף עמד על סתירות בגרסאות האישה - תיאור של הרמוניה ושיתוף בהליך הרכושי, מול תיאור של אלימות וסבל מראשית הנישואים בהליכים אחרים.
באשר לחוב של כרבע מיליון שקלים למטפלת פסיכולוגית שטיפלה בבעל - השופט קבע כי הטיפול נעשה בשל אלימות הבעל, ולכן עיקר החוב (80%) הושת עליו; האישה חויבה ב-20% ממנו בשל מעורבותה בטיפול, הסכמתה לעלותו והתייחסותה אליו כחוב משותף. דרישתה להשית על הבעל את מלוא החוב נדחתה, וכך גם עמדתו שלפיה החוב יחולק שווה בשווה. בשים לב לכך שהתביעה התקבלה בחלקה, כל צד יישא בהוצאותיו.
עוד ב-
עו"ד ארתור שני מסר כי "הלכת העליון היא מגן, לא חרב. היא נועדה למנוע מפוגע ליהנות מנכסי הנפגעת - לא להעניק זכויות עודפות ברכושו של הצד השני ללא הוכחת נזק כלכלי. בית המשפט החזיר את ההלכה לתכליתה המקורית".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "שמאי המקרקעין והמשפטן ארז כהן, צילום: Shutterstock, אולפן ice")
