ועדת השרים לענייני החברה הבדואית, בראשות ראש הממשלה, אישרה היום (ראשון), תכנית ממשלתית רחבת היקף להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב – מהלך פורץ דרך שנועד להסיר חסמים של עשרות שנים ולהניח תשתית לתכנון ופיתוח יישובים מוסדרים וברי קיימא.

התכנית, שגובשה על ידי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב הפועלת תחת משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות יחד עם משרדי ממשלה נוספים, מציעה פתרון מעשי ומאוזן לסוגיית תביעות הבעלות הבלתי מוסדרות, המהוות חסם מרכזי לפיתוח יישובים בדואיים והסדרת מגורי הפזורה.

בנגב מתגוררים כיום מעל 300 אלף בדואים, מתוכם כ-90,000 חיים בפזורה – לרוב ללא תשתיות בסיסיות וללא שירותים מוניציפאליים. פיזור האוכלוסייה על פני שטחים שאינם מיועדים למגורים מקשה על מתן שירותים ציבוריים ופיתוח כלכלי-חברתי. עשרות אלפי דונמים בתחומי יישובים קיימים מצויים תחת תביעות בעלות, דבר שמעכב הקמה של שכונות חדשות וקליטה מוסדרת של תושבי הפזורה.

כיום, יישובים שתוכננו להכיל אלפי משפחות, חלקם חולשים על שטח הגדול מכפר סבא, עומדים כמעט ריקים, עם שיעורי תפוסה של כ-15%-40% בלבד משטח היישוב, בעוד שבמקביל הפזורה ממשיכה להתרחב באופן בלתי מוסדר. כאמור, מדובר בעשרות אלפי דונמים המוחזקים על ידי כמה מאות משפחות של תובעי בעלות, המונעים בכך כל פיתוח והעדר פתרונות מגורים לאלפי משפחות אחרות. הרפורמה שאושרה שמה לכך סוף ומחזירה את הנגב למסלול של הסדרה, תכנון וצמיחה – לטובת הבדואים, הן בפזורה והן בתוך היישובים, ולטובת הנגב כולו.

התכנית כוללת מנגנון פשרה וולונטרי מול תובעי בעלות ויורשיהם, במסגרתו יוכלו להגיע להסכמות עם המדינה – ולקבל פיצוי כספי והכרה חלקית – בתמורה לשחרור הקרקע לטובת פיתוח יישובי מוסדר. מרבית הקרקע שתוסדר תשמש להתיישבות של תושבי הפזורה, מה שיאפשר פיתוח יישובים מתוכננים, חיבור לתשתיות ושירותים ציבוריים נאותים.

המדיניות החדשה אינה מכירה בזכות קניינית בתביעות, אך מאפשרת פתרון "לפנים משורת הדין" בהתאם לעקרונות של שלטון החוק והאינטרס הציבורי. תקופת זמן קצובה תוקצה לצורך הגעה להסכמות – כאשר ככל שיחלוף הזמן, התמורה תופחת. תביעות שלא יוסדרו – ייגרעו מהמפות התכנוניות. במקרים מסוימים תוכל המדינה להפעיל מנגנון של הפקעה כחוק. בשלב הראשון, תיושם התכנית בחמישה יישובים בהם קיימים התנאים הדרושים: כסייפה, סעווה, מרעית, אבו תלול ולקיה. תתקיים פנייה יזומה לתובעי בעלות באמצעות קול קורא, ובמקביל ייבחנו הצרכים התכנוניים: ייעודי קרקע, תחומי שיפוט והסרת חסמים.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי: "רפורמת הקווים הכחולים מבקשת לפצח את אתגר תביעות הבעלות, שהוא מהאתגרים הקשים ביותר מול החברה הבדואית בנגב. הרפורמה  מתמקדת בתביעות ביישובים קיימים שסובלים משיתוק בפיתוח בשל ריבוי התביעות. הרפורמה שגובשה בסיוע כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, משלבת בין תמריצים חיוביים לתמריצים שליליים ומשרטטת לוח זמנים קשיח של תמורות הולכות ופוחתות וזאת במטרה לעודד את תובעי הבעלות ללכת למסלול של פתרון מוסכם לפני תביעות נגדיות ואכיפה".

מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אבי כהן סקלי: "לאחר שנים של קיפאון, הצלחנו לגבש תכנית ממשלתית תקדימית בזכות עבודת מטה יסודית ובשיתוף פעולה הדוק בין כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים. הבשורה היא כפולה – גם לאוכלוסייה הבדואית שתקבל הזדמנות אמיתית להשתלב ביישובים מוסדרים, וגם לכלל תושבי הנגב שייהנו מהסדרה, תכנון ופיתוח ברי קיימא".

מנכ”ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יובל תורג’מן: "רשות הבדואים ממשיכה לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה לטובת הסדרת ההתיישבות של כלל הבדואים בנגב. אני מאמין שכניסה של אוכלוסיית הפזורה ליישובים מפותחים היא המפתח לרווחה ולצמיחה של יישובי הבדואים והנגב כולו. לראשונה מזה שנים רבות שהרשות והמשרד מביאים בשורה אמיתית ומדיניות סדורה שיכולה לפתור את אחד החסמים המרכזיים שעיכבו את התפתחות היישובים. אני קורא לתובעי הבעלות ולמנהיגות הבדואית ברשויות המוניציפאליות לשלב ידיים ולמנף זאת להצלחה משותפת".

כאמור ממשלת ישראל משיקה את רפורמת ״הקווים הכחולים״ להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. לראשונה לאחר שנים של סטגנציה, מהלך כולל להסדרת תביעות-הבעלות, שיאפשר את קידום התיישבות הפזורה בתוך יישובים מוסדרים, והאצת הפיתוח ביישובים הבדואיים. כ-300 אלף בדואים חיים כיום בנגב, כאשר כמעט מחציתם שוכנים מחוץ ליישובים מוסדרים, ללא תשתיות בסיסיות. למעלה מ-600 אלף דונם בנגב מצויים תחת תביעות-בעלות, חסם מרכזי המונע את פיתוח היישובים הבדואים הקיימים, והעתקת הפזורה לתוכם. האבסורד זועק מהשטח: יישובים בדואיים שתוכננו להכיל אלפי משפחות (חלקם גדולים מכפר סבא נותרו כמעט ריקים, לעיתים בשיעור תפוסה של 15%  בלבד, בעוד שהפזורה ממשיכה להתרחב.

עוד ב-

ראש העין בסטייל בדואי: גמל נצפה משוטט ברחובות העיר | צפו

לכתבה המלאה

המדינה פותחת בהליך הסדרה מרצון מול בעלי תביעות-הבעלות: תובעים שיסכימו לפשרה יקבלו תמורה, יסירו את תביעתם, והקרקע תשמש לפיתוח היישוב ולהתיישבות מוסדרת של הפזורה. בהתאם להיענות בקול הקורא, ייקבע אילו שטחים נחשבים בעלי פוטנציאל פיתוח, ותחומי השיפוט של היישובים יתוכננו ויעודכנו בהתאם: שטחים שניתן לפתחם ייכללו, ושטחים שתביעות הבעלות עליהם לא הוסדרו יגרעו מהתכנון.