הדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2024 חושפים כי שווי הקרקעות שנותר בידי המדינה ירד בכ-3%. בשנת 2023 עמדה יתרת הקרקעות הפנויות על 1.17 מיליארד שקל בעוד שבסוף השנה החולפת, 2024, עמדה היתרה על 1.133 מיליארד שקל. על פי הדוח, כלל ההנחות בקרקע ב-3 השנים שחלפו הסתכמו ב-20 מיליארד שקל, כששנת 2023 הייתה שנת השיא עם הנחות של 11 מיליארד שקל ובשנה החולפת ניתנו הנחות בגובה 4 מיליארד שקל בלבד.  מי שפרסם את הדוחות הוא החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג.

הנתונים האלה מעניינים במיוחד בצל הנתונים על רשות מקרקעי ישראל, שלאחרונה קבעה הלמ"ס כי מחירי הקרקעות לקבלנים ויזמים במסגרת המכרזים שלה ירדו בממוצע ב-21% בשנתיים האחרונות. הנתון הזה אמור להוות בשורה טובה לישראלים, משום שרכיב הקרקע הוא מהותי בחישוב מחיר הדירה הסופי. יש יזמים שרכשו את הקרקע בשנת 2021 ולא יוכלו להוריד משמעותית במחיר, אבל הנתונים האלה חשפו שיש אור בקצה המנהרה.

ההנחות בקרקע מדינה כוללת גם הנחות במסגרת דירה בהנחה וגם הנחות במסגרת עדיפות לאומית - כלומר, הנחות שבמסגרתן המדינה מעניקה על הקרקע עצמה (ולא על הוצאות הפיתוח) הנחה של עשרות אחוזים בגין מה שנקרא בעבר "מענקי מיקום". אזור עדיפות לאומית א' ואזור עדיפות לאומית ב', למשל, מקבלים הנחות שונות ומסווגים בהתאם למדיניות. בחלק מהאזורים, למשל, קרקעות ניתנות ללא תמורה. ממשרד האוצר נמסר כי ההכרה והמדידה של הקרקעות התאפשרה תודות לעבודת מטה בין משרדית משותפת לחשב הכללי יחד עם רשות מקרקעי ישראל, במסגרתה בוצעו טיוב נתוני הקרקעות, שיפור האומדנים, עדכון מערכות המחשוב התומכות וגיבוש מתודולוגיה מתאימה להצגה חשבונאית נאותה של הנתונים.

חלק נוסף בדוחות מצביע על ההנחות שניתנו במסגרת השקעה בפיתוח תשתיות תומכות דיור. לפי הסעיף הזה, ניתן ללמוד על ההוצאה בתחום פיתוח התשתיות למגורים. בשנת 2023 ההשקעה הגיעה לשיא של 9.8 מיליארד שקל ובשנה שעברה היא קטנה ל-9.2 מיליארד שקל. הנתונים האלה כוללים תשלומים בגין כספי פיתוח שנגבו מיזמים, סבסוד פיתוח תקציבי, השוואה בין מצב חדש לישן ומוסדות ציבור. לאחרונה חשפנו כאן את השוק השחור שמתפתח מאחורי מכרזי רמ"י - כשפרטיים קונים קרקעות ומוכרים אותם לצד שלישי למרות האיסור הקיים בהסכם.

יחידות הדיור להגדלת ההיצע בין 2022-2024 (לחץ להגדלה. נתונים: החשב הכללי)

עוד בדיור: נמצא כי בין השנים 2013-2024 נחתמו 42 הסכמי גג ונבנו במסגרת זו 517 אלף יחידות דיור. ב-68% מהמקרים המדינה גבתה היטלי פיתוח. בסך הכל, היא הכניסה מעל 65 מיליארד שקל. עד כה שווקו בהצלחה 42% מהקרקעות. ב-24 מהמקרים נחתמו הסכמים מול רמ"י והשאר, 18 כאלה, מול משרד הבינוי והשיכון.

ועכשיו, לאחד החלקים המסקרנים: כמה יחידות דיור מגדילות היצע שווקו בין השנים 2022-2024. הסעיף הזה הוא קריטי כיוון ששנים מדברים על כך שמחירי הנדל"ן לא יורדים בגלל שהביקוש קשיח וההיצע נמוך. ב-2022 שווקו כ-58 אלף יחידות דיור כאלה, ב-2023 חלה צניחה (מזכירים כי מדובר ברבעון האחרון בתקופת מלחמה) ל-35 אלף כאלה ובשנה החולפת שווקו 48 אלף יחידות. מספר היחידות כולל יחידות לשכירות ארוכת טווח כך שבפועל, מספר יחידות המגורים היה נמוך יותר.

עוד נתון חשוב הוא מה מספר היחידות בין השנים 2022-2024 ללא דירה בהנחה, כלומר לשוק החופשי. ב-2024 ו-2022 שווקו כ-26 אלף יחידות דיור וב-2023 המספר היה נמוך יותר - כ-15 אלף יחידות דיור.

ומה עם נתונים שאינם קשורים לדיור? היקף הנכסים של מדינת ישראל עמד בסוף 2024 על 2,116 מיליארד שקל וכפי שהבנתם, כמחצית מהיקף הנכסים היא הקרקעות שבבעלותה. היא מחזיקה גם ברכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים בסכום של כ-584 מיליארד שקל והשקעה בפרויקטי PPP בסכום של כ-47 מיליארד שקל. התחייבויות המדינה לסוף שנת 2024 עומדות על סך של 3,624 מיליארד שקל והן כוללות בעיקר את התחייבויות המוסד לביטוח לאומי כלפי מבוטחים בסך של כ-1,108 מיליארד שקל, התחייבות בגין זכויות עובדים בסך של כ-752 מיליארד שקל והתחייבות בגין מלוות פנים וחוץ בסך של כ-1,384 מיליארד שקל.

עוד ב-

דירה בהנחה: המדינה מחלקת צ'ק של מיליון שקל בשתי הערים האלה

לכתבה המלאה