גורלו של פרויקט התחדשות עירונית מאסיבי בתל אביב מונח כעת על הכף, כשהשאלה המרכזית במוקד הדיון אינה נוגעת רק לזכויות בנייה, אלא דווקא לגורלם של עשרות חתולים. בעוד כעשרה ימים יתקיים דיון מכריע בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שיבחן האם התנגדותה של דיירת המגדלת 12 חתולים בדירתה ודואגת להאכלת חתולי הרחוב במתחם, מהווה עילה לעיכוב בנייתן של מאות יחידות דיור חדשות. המאבק הגיע לערכאות לאחר שמאות בעלי דירות, המייצגים רוב מוחץ של 97% מהזכויות במתחם, הגישו תביעה נגד מספר מצומצם של סרבנים, ובהם שירלי חמני, בדרישה לפיצוי של 2.6 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמים להם מעיכוב הפרויקט.

לפי התביעה, הדיירים המתנגדים מונעים מחבריהם לשפר את איכות חייהם ולעבור למבנים בטוחים המצוידים בממ"דים, תוך שהם כופים עליהם להישאר בשמונה בנייני רכבת רעועים. התוכנית הנוכחית מציעה להחליף את 176 הדירות הישנות ב-564 דירות מודרניות, הכוללות תוספת שטח, מרפסות שמש, מחסנים וחניות. לשיטת התובעים, הטיעונים הרגשיים של חמני בנוגע לחתולים אינם יכולים להוות מחסום למימוש זכויות הקניין והביטחון של מאות משפחות אחרות.

מנגד, חמני מציגה בכתב ההגנה תמונה מורכבת של מצוקה אנושית ומוסרית. באמצעות עו"ד ענבל קידר חיים, היא מסבירה כי החתולים אינם רק חיות מחמד אלא בני משפחה לכל דבר, וכי עקירתה מהסביבה המוכרת ללא פתרון הולם לבעלי החיים תהיה עבורה מכה קשה. היא מצביעה על קושי אובייקטיבי במציאת דירה זמנית להשכרה שתאפשר מגורים עם 12 חתולים, ומציינת כי נסיונותיה לאתר מגורים חלופיים נתקלו בסירוב גורף מצד בעלי נכסים ומתווכים.

עוד ב-

מהפכה בירושלים: 1,700 דירות ייבנו ב-5 פרויקטי התחדשות עירונית

לכתבה המלאה

בעוד שהיזמים והשכנים רואים בסירוב התנהלות דווקנית, חמני טוענת כי היא בסך הכל מבקשת התאמות הומאניות שיתחשבו במצבה הרפואי ובמחויבותה למנוע צער בעלי חיים. היא מדגישה כי אינה מתנגדת לעצם הפרויקט, אך דורשת פתרונות מעשיים לפינוי מסודר של חתולי הקהילה ולמימון עלויות המעבר הייחודיות שלה. השאלה שתעמוד בפני השופטים היא היכן עובר הגבול בין זכותו של הפרט לשמור על שגרת חייו ועל בעלי החיים שבאחריותו, לבין האינטרס הכלכלי והבטיחותי של הכלל במיזמי פינוי-בינוי גדולים.