נדל"ן ותשתיות

מנכ"ל בנק ירושלים: "הישראלים לא עומדים במשכנתא, פורסים אותה למקסימום"

מנכ"ל בנק ירושלים חושף לקראת כנס התאחדות יועצי המשכנתאות: "אחד מכל חמישה לווים בישראל מבקש לפרוס את תקופת המשכנתא למקסימום, בין 25-30 שנה"
איציק יצחקי | 
יאיר קפלן (צילום רמי זרנגר, Magma Images, shutterstock)
"שיעור הישראלים שביקשו להאריך את המשכנתא לתקופה המירבית  הוכפל בתוך 5 שנים – מ־9% לכ־20% - עלייה של 112% תוך חמש שנים" - כך חושף מנכ"ל בנק ירושלים, יאיר קפלן. לדבריו, "נדרשת התאמה רגולטורית שתאפשר פריסת משכנתאות ארוכה יותר – כדי להקל על ההחזר החודשי ולחזק את יציבות משקי הבית".
בבנק ירושלים חשפו לקראת כנס התאחדות יועצי המשכנתאות באילת, כי "בתוך חמש שנים בלבד, הפכה פריסת המשכנתא הארוכה לתופעה צרכנית רחבה, חוצת אזורים ומגזרים, שממחישה את עומק הלחץ הכלכלי על משקי הבית בישראל. כיום, אחד מכל חמישה לווים בישראל מבקש לפרוס את תקופת המשכנתא למקסימום (בין 25-30 שנה)".
קפלן הוסיף: "אנחנו רואים בשטח שינוי ברור בהתנהגות הלווים. יותר משפחות מבקשות לפרוס את המשכנתא לתקופה המירבית, לא מתוך רצון ‘למתוח’ את ההלוואה, אלא פשוט מכיוון שאינם יכולים לעמוד בהחזר החודשי. הציבור מחפש חוסן ויכולת עמידה לאורך זמן, לא רק ריבית נמוכה ביום החתימה".
על פי נתוני בנק ישראל, המשכנתא הממוצעת בישראל חצתה את רף 1.08 מיליון שקל, כאשר קרוב לכמחצית מהמשכנתאות לדיור נלקחות במינוף גבוה של יותר מ־60% משווי הנכס. מדובר בעומס פיננסי משמעותי על הלווים, לצד שימוש הולך וגובר בחוב גבוה ביחס לשווי הנכס.
עוד עולה מנתוני בנק ישראל כי קיימת עלייה עקבית בהיקף ההלוואות בפיגור, עם חובות בהיקף של כ-5 מיליארד שקל ומגמת עלייה לאורך השנה האחרונה, אם כי עדיין מדובר בהיקפים זניחים למול שוק המשכנתאות כולו הנאמד בכ-650 מיליארד שקל. על פי נתוני הבנק בין סוף 2021 לסוף שנת 2025, הגידול היחסי בסכום החזרי המשכנתא (עקב עליית הריבית) הסתכם בכ-30%, הגבוה באופן משמעותי מהגידול היחסי בשכר הממוצע שעלה בכ-12% בלבד בתקופה זו.
קפלן הוסיף כי "זה לא סיפור של פריפריה ולא של מגזר מסוים, אנחנו רואים את הגידול בשיעורי מחזורי המשכנתאות גם באזור המרכז, בקרב זוגות צעירים ומשפרי דיור. יוקר המחיה ושחיקת השכר משפיעים על כולם - ופריסת המשכנתא גם באמצעות מחזורה לאורך השנים הפכה לכלי לניהול חיים, לא רק למימון נדל"ן".
הוא קרא לרגולטור לבחון התאמה של המסגרת הרגולטורית למציאות הכלכלית המשתנה. לדבריו, "הנתונים מראים בבירור שהשוק מאותת. הארכת תקופת המשכנתא היא כלי שמאפשר ללווים להפחית את ההחזר החודשי ולשמור על הוצאה נמוכה יותר לאורך זמן. במקביל גם תוחלת החיים בישראל עולה ובהשוואה למדינות ה OECD  ממוקמת ישראל באופן עקבי בין המדינות היקרות ביותר בארגון . לכן נכון לבחון, באופן אחראי ומפוקח, הרחבה רגולטורית שתאפשר פריסות ארוכות יותר - כחלק מארגז הכלים להתמודדות עם יוקר המחיה והעומס על משקי הבית".
למרות ירידה מסוימת בריביות והצהרות של בנק ישראל על התאמות במדיניות המוניטרית, הסביבה הכלכלית נותרת מאתגרת. על רקע זה אמר קפלן: "שחיקת כוח הקנייה ויוקר המחיה אינם תופעה חולפת, ולכן יש צורך במענה רגולטורי שמאפשר ניהול משכנתא בר-קיימא לאורך זמן. הזינוק בפריסות הארוכות מ־9% לכמעט 20% בתוך חמש שנים, לצד נתוני בנק ישראל על רמות מינוף גבוהות, גידול במשכנתאות בפיגור ופעילות שוק רחבה, מהווים איתות ברור מהציבור ומהשוק. הארכת תקופת המשכנתא משמעותה הקטנת הסיכון והוגנות ללקוחות והחלופות הקיימות בשוק החוץ בנקאי יקרות יותר ואינן מפוקחות. האתגר כעת הוא לוודא שהמגמה הזו מלווה בייעוץ מקצועי, רגולציה מותאמת והתנהלות פיננסית אחראית - כדי שהפתרון של היום לא יהפוך לסיכון של מחר".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה