מה לא ניסו בממשלה החדשה כדי להילחם במשבר, אך ללא הצלחה. כשהיצע הקרקעות בשיא, מס הרכישה על משקיעים עלה ומס השבח בדרך וכמובן שיאי המשכנתאות נשברים חדשות לבקרים, כעת נותר (אולי) להעלות את הריבית
כשמשבר הדיור מנגן כינור ראשון והשלכותיו הקשות מתגלגלים לפתחה של ממשלת השינוי, רק טבעי שיחפשו שם מישהו להפיל עליו את התיק. פתרון קל לכאורה הוא בנק ישראל, אך בממשלה נזהרים מהאשמות פומביות בשלב זה, שיתמקדו מטבע הדברים במדיניות הריבית של הבנק. צעד כזה, כאמור, עלול להתפרש כבריחה מאחריות ולחזור לממשלה כמו בומרנג.
חרף החשש, הגידול המפלצתי בנתוני המשכנתאות לא משאיר מקום לספק. אלו שנלקחו בשנה החולפת מהוות תוספת של 116 מיליארד שקל מסך המשכנתאות הפעילות - זינוק מפחיד בסדרי גודל של 50%-100% מכל שנה קודמת, כאשר קצב נטילת המשכנתאות עומד על כ-10 מיליארד שקל בחודש.
על רקע הנתונים הללו, מה בכל עושים כדי לשמור על סיכוי ריאלי לבלום את מחירי הדיור, שכזכור האמירו בשנת 2021 ב-11.3%? קודם כל מבינים את נושא מרכזיות הריבית הנמוכה בכל הנוגע למשבר הדיור. אם בעבר היא הוגדרה כסיבה שולית, הרי שברור כיום כי היא מרכזית מאין כמוה.
הניסיונות הרבים לבלימת המחירים לא מותירים מקום לספק, בכלל זה העלאת שיעור מס הרכישה ל-8%, שיא בהיצע הקרקעות לדיור ושיווקים של רשות מקרקעי ישראל בסדר גודל של 63 אלף יחידות דיור – יותר מכפול ממספר הדירות ששווקו בשנה הקודמת. כל אלו אמורים היו לבלום את המחירים או לכל הפחות להרגיע את שוק הדיור הרותח, מה שלא קרה בפועל.
איך מתמודדים? אפשרות שנבדקת היא העלאת מס השבח מ-25% כיום לכ-30%-35%. מדובר בצעד חשוב שיוכל לצנן את הביקושים מבלי לפגוע בזוגות הצעירים, אך לא בטוח שייתן מענה לתופעת המשכנתאות.
הדבר האחרון שאולי ניתן לעשות היא העלאת הריבית, שמחד תהפוך את המשכנתאות לנגישות הרבה פחות, אך מנגד תפגע בציבור החלש יותר שלא מסוגל לקנות דירה ללא משכנתא משמעותית. את מי שיכול לעשות זאת באמצעות הון עצמי, עליית הריבית תחזק, אך לא בטוח שלכך התכוון המשורר. האם בכל זאת תתקבל ההחלטה בשרשרת ניסיונות הבלימה? ימים יגידו.
