נדל"ן ותשתיות
שכחנו שיש גם בנייה מרקמית: על הענישה בעיריית ת"א
תושבי מתחם הרחובות קרני-שמעוני שברמת אביב הירוקה 'נענשו' על ידי עיריית תל אביב בהורדת זכויות בנייה, רק משום שהתנגדו נמרצות לבניית מגדלים במקום בנייני השיכון הוותיקים והעדיפו בנייה מרקמית נמוכה יחסית בגובה של 7-8 קומות
לאחרונה צדה את עיני ידיעה קטנה, אולם מעניינת ביותר. תושבי מתחם הרחובות קרני-שמעוני שברמת אביב הירוקה, "נענשו" על ידי עיריית תל אביב בהורדת זכויות בנייה, זאת משום שהתנגדו נמרצות לבניית מגדלים במקום בנייני השיכון הוותיקים, והעדיפו בנייה מרקמית נמוכה יחסית בגובה של 7-8 קומות.
לטעמי מדובר ב"מקרה מבחן" מאתגר מאין כמותו: האם העיר העברית הראשונה צועדת בבטחה בכיוון של "להיות עיר מגדלים" בכל מחיר, או שמא כדאי ורצוי לשקול כל מקרה לגופו של עניין ובשכונה סולידית וותיקה דוגמת רמת אביב הירוקה למנוע בניית מגדלים ולהעדיף בנייה מרקמית?
ראשית דבר, היתרון של בניה מרקמית (perimeter block) הינו בעובדה שהוא שומר מכל משמר על ה"גריד", קו הרקיע העירוני ובבד בבד מונע נתק בין הרחוב העירוני לבין דיירי הבניינים, להבדיל אלף אלפי הבדלות ממה שקורה לעיתים קרובות במגדלים.
יתרה מכך: כמי שלמדה אדריכלות ולאחר מכן עבדה במילאנו, איטליה במשך 11 שנה, ושהיתי כהנה וכהנה בערי אירופה המאופיינות בבנייה מרקמית, דוגמת רומא, פריז וברצלונה, דווקא העובדה שמקבלי ההחלטות באותן ערים הקפידו לאורך כל ההיסטוריה לא להתפתות (כמו עירית תל אביב כיום) לניצול אופטימלי של זכויות בנייה ולשמור על ה"גריד" העירוני בהפקדה יתרה, ולטעמי דווקא עובדה זו הייתה סוד ההצלחה של ערים אלו.
ויש גם יתרון נוסף בבנייה מרקמית, אשר יושם היטב הן בפאריז והן בברצלונה: הבניינים בנויים שם ב"קו אפס" ביחס לרחוב, כלומר ללא חניות וללא שצ"פים בקדמת הבניינים, מה שגורם אוטומטית לתעדוף ברור של שימוש בהליכה רגלית, באופניים או בתחבורה ציבורית וזו הלא המטרה הנכספת שעירית תל אביב בפרט ומקבלי ההחלטות במשרד התחבורה בכלל, מדברים עליה כל העת.
על כן אני סבורה שהתנגדות תושבי רמת אביב הירוקה לבניית מגדלים לא רק שהינה מוצדקת, היא גם כורח המציאות. מי שישוטט כעת, לדוגמא, ברחובות הצפון הישן של תל אביב, דוגמת שדרות סמאטס, מרים החשמונאית ועוד כהנה וכהנה, יראה מגדלים המזדקרים מ"שומקום" בלב שכונות מגורים סולידיות שהמתאפיינות בבנייה נמוכה ותופעה זו מן הסתם רק תלך ותתחזק במהלך העשורים הבאים.
ולפרוטוקול: אינני מתנגדת כלל ועיקר לבניית מגדלים. מגדלים כדאי וצריך לבנות היכן שאפשר והיכן שההיגיון מחייב. בניית מגדלים, לדוגמא, לאורך ציר "נתבי איילון" הינה הגיונית ומתבקשת. אינני מזלזלת גם בניצול זכויות הבנייה במתחם שדב דב שהתפנה לאחרונה.
אולם, וזה אולם גדול, לבנות מגדלים היכן שקיימת סכנה ממשית להרס המרקם העירוני, לטעמי בעייתי ביותר. האם, למשל, יהיה זה נכון לבנות מגדלים לאורך כל שדרות רוטשילד, כפי שנודע לנו לאחרונה? והאם במקום כיכר אתרים שהייתה לכל הדעות "כבשה שחורה" שכדאי היה להפטר ממנה, צריך כעת להוסיף חטא על פשע בבניית מגדלים שיסתירו לחלוטין את קו החוף התל אביבי שממילא מוסתר בחלקו הגדול כבר היום על ידי "חומת בתי מלון"?
חומר למחשבה למקבלי ההחלטות.
עוד ב-
כותבת המאמר אדריכלית לילך רז היא מבעלי "גרינר קיימות ובנייה ירוקה"
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(3):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
3.הקו אפס שצויין בכתבה זה מה שמייחד עיר,גם לונדון ככהירו 12/2024/20הגב לתגובה זו0 0שהחזית של הבניינים על הרחוב,אין יפה מזה נותן נראה הרבה יותר נעים ולא הרגשה מנוכרתסגור
-
2.חברי וועדות הם מריונטות שלא יודעות אפילו שהן מופעלות עלנור 04/2023/16הגב לתגובה זו1 0ידי הקבלנים והיזמים.סגור
-
1.בניה מרקמיתשמעון 10/2022/25הגב לתגובה זו1 0אין אצלנו אפשרות אמיתית לבניה מרקמית בגלל הרווח הנדרש בין בתים. ולכן אין perimeter blocks אמיתיים.סגור
 הדמייה 2.jpg)


