מחקר חדש של השומר החדש, שנערך באמצעות מכון ריפמן לפיתוח הנגב ונחשף היום (ראשון) לראשונה בוועידת "ישראל בונה חוסן" של ישראל היום, מציג תמונה שלפיה משבר המשילות והפשיעה בישראל גובים מהציבור מחיר כלכלי כבד. לפי ממצאי המחקר, הנזק המצטבר למשק מגיע לכ-23 מיליארד שקל בשנה, סכום המתורגם לכ-8,000 שקל בשנה לכל משק בית בישראל.

המחקר, המבוסס על נתוני משרד האוצר, רשות המסים, דוחות מבקר המדינה וסקרים ארציים, קובע כי העלויות הנגרמות כתוצאה מהפרוטקשן, הגניבות החקלאיות, הטרור הפלילי והכלכלה השחורה אינן נשארות אצל בעלי העסקים, החקלאים או הקבלנים, אלא מתגלגלות לציבור באמצעות התייקרות מחירי הדיור, המזון, הביטוחים והמיסים.

צילום: לירון מולדבן, ישראל היום

על פי הנתונים, בענף הבנייה בלבד עלויות הפרוטקשן מגיעות לעד 5% מתקציב הפרויקט, נתון שלפי המחקר מתגלגל למחירי הדירות. עוד עולה כי הטרור החקלאי והפגיעה בחקלאים מצמצמים את היצע התוצרת המקומית ותורמים לעליית מחירי הפירות והירקות.

המחקר מצביע גם על התייקרות משמעותית בתחום ביטוחי הרכב. לפי הממצאים, פרמיות ביטוח הרכב זינקו בעד 56% בתוך שנתיים, בין היתר בשל היקפי גניבות הרכב, הפריצות ומקרי הוונדליזם.

עוד עולה מהמחקר כי כ-93% מהחקלאים בגליל המזרחי וכ-90% מהחקלאים בהר הנגב דיווחו על סחיטה באיומים.

יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל השומר החדש, אמר: "הציבור בישראל משלם היום מס כפול – פעם אחת למדינה ופעם שנייה לארגוני הפשיעה. בכל חשבון בסופר, בכל חידוש ביטוח רכב ובכל משכנתא על רכישת בית או נכס מסתתר מחיר חוסר המשילות. כאשר 93% מהחקלאים בגליל המזרחי נסחטים באיומים, כאשר קבלנים נאלצים להפריש עד 5% מתקציב הפרויקט לפרוטקשן, וכאשר משפחות משלמות עשרות אחוזים יותר על ביטוח הרכב – זו כבר לא בעיה של הפריפריה, אלא משבר לאומי שפוגע בכל בית בישראל".

לדבריו, "מי שחושב שפשיעה היא רק סוגיית ביטחון אישי, צריך להבין שהיא הפכה למנוע מרכזי של יוקר המחיה. החזרת המשילות אינה רק משימה ביטחונית – היא הצעד הכלכלי החשוב ביותר שמדינת ישראל יכולה לבצע כדי להוריד מחירים ולהחזיר מיליארדים לכיסם של האזרחים".

און ריפמן, מייסד השומר החדש וסמנכ"ל החינוך בארגון, אמר כי "המס השקט שעליו מצביע המחקר שלנו גורם לכך שמשפחות רבות לא מצליחות לממן חוגים, העשרה, מורים פרטיים, עיסוק בספורט והשתלבות בפרויקטים של הכנה טובה לצה"ל. 8,000 שקל בשנה כמס שקט זה כסף שההורים זקוקים לו לטובת חוגים וחינוך לא פורמלי, והנפגעים הראשונים הם הילדים".

ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, חגי רזניק, הוסיף: "המחקר מצביע על כשל עמוק הרבה יותר מעליית מחירים נקודתית. במשך שנים נוצרו באזורים שונים בישראל מרחבים שבהם המדינה אינה הגורם המארגן היחיד של הפעילות הכלכלית. כאשר יזמים, חקלאים וקבלנים פועלים בתנאי אי-ודאות ואיומים, המשק כולו מאבד מנועי צמיחה חיוניים".

עוד ב-

המאבק בפרוטקשן בישראל: הכנופיה שסחטה מיליונים באיומים נעצרה

לכתבה המלאה

בעקבות הממצאים קוראים בשומר החדש לממשלה לקדם תוכנית לאומית משולבת שתכלול חיזוק האכיפה בשטח, אכיפה כלכלית נגד ארגוני הפשיעה, הסדרה אזרחית של אזורי פעילות והגברת ההגנה על חקלאים ואתרי בנייה, במטרה לצמצם את השפעות הפשיעה על יוקר המחיה בישראל.