מדדים ומחקרים

העדה שמרוויחה פחות: מי סובלים מאפליה בשכר?

דו"ח חדש של משרד הכלכלה חושף כי לא חל שינוי בפערי השכר הגבוהים בין נשים לגברים ב- 5 השנים האחרונות. חלה עלייה בהשתלבות של יוצאי אתיופיה אקדמאים אך עדין סובלים מפערים של עשרות אחוזים בשכר. גם ביחס לחברה הערבית והחרדית עדין נרשמים פערים מהותיים
מערכת ice |  1
עליה בשכר העבודה (צילום עריכת אייס)

נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה פרסמה היום (ראשון) את מדד הגיוון הבוחן שוויוניות שכר ושוויוניות ייצוג בשוק העבודה. 



 

גברים נשים

מהמדד עולה כי נכון לשנת 2020, נשים עדיין מרוויחות בין 55% ( בענף ייצור טקסטיל והלבשה) ל-80% (בענפים שירותים פיננסים, משפטים וחשבונאות) משכר הגברים, כפי שהיה בשנת 2015. פערי השכר המגדריים במשרדי הממשלה גדלו בשש השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים ללא תואר אקדמי עלה מפער של 22% לפער של 34%. 
הבדלי השכר בקרב הנשים בולטים בעיקר בענפים המשלמים שכר גבוה, ובעיקר עבור הנשים האקדמאיות, שם תקרת השכר גבוהה יותר. בענפים אלו ישנן נשים שמצליחות להגיע לדרגות שכר גבוהות מאוד ביחס לשאר הנשים המועסקות בענף, לדוגמה בענפים כמו תכנות  מחשבים, שירותים פיננסים ומחקר ופיתוח, בהם השכר הממוצע של נשים היה בשנת 2020 מעל 23,000 שקלים לחודש והשכר החציוני היה כ-20,000 שקלים. אולם גם בדרגות שכר אלו, בבחינת פערי שכר מגדריים, גברים בענפים אלו הרוויחו שכר ממוצע ושכר חציוני הרבה יותר.


 

המגזר הערבי


לפי הדו"ח, עובדים ערבים הגדילו את השילוב שלהם בעיקר בענפי הצווארון הכחול והמגזר הציבורי. ההשכלה הגבוהה שהם רכשו סייעה להם להגדיל את הייצוג בענפים אלה, אולם בענפי השכר הגבוה בצווארון הלבן שילוב העובדים הערבים היה מצומצם יותר.

גברים ערבים ללא השכלה אקדמית אף ראו ירידות בייצוג במספר ענפים, במגזר הפרטי והציבורי, לצד זאת יש עלייה בייצוג הגברים הערבים האקדמאים ועלייה בשוויוניות השכר. בשנת 2020 השכר החציוני החודשי שלהם בענף זה היה 19,461 שקלים והממוצע החודשי היה 25,347 שקלים, נתונים המעידים על השתלבות מוצלחת של חלק מהגברים הערבים בענף זה במשרות תואמות לכישוריהם.
יוצאי ויוצאות אתיופיה


בשש השנים שנבדקו מאז 2015,  חלה עלייה נרחבת בייצוג יוצאי אתיופיה ברוב ענפי המשק הפרטי והציבורי, אולם ללא עלייה בשוויוניות בשכר.

יוצאי אתיופיה, בייחוד אקדמאים, עדיין מועסקים בחלקים מצומצמים של המשק וכמעט לא נכנסים לענפי תעסוקה חדשים אל אף ש יש עלייה בייצוג של נשים יוצאות אתיופיה אקדמאיות בענפי יוקרה כמו משפטים, פיננסים וביטוח ותכנות מחשבים.

שכרן של נשים אקדמאיות בשירותי תעסוקה ירד מ-g משכר קבוצת ההשוואה בשנת 2015 ל-` בשנת 2020. למשל בענף תכנות המחשבים, השכר הממוצע של נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה הוא 14,385 שקלים לחודש, כאשר השכר הממוצע בענף זה הוא 25,868 ש"ח .


המגזר החרדי
מגמת הריכוז של תעסוקת נשים חרדיות לא-אקדמאיות בענפי מעמד הביניים התגברה. את זאת מייחסים במדד לקורסי ההכשרה המקצועיים שהמדינה מובילה. אולם החל מ-2019 העלייה נעצרה, וייצוגן אף ירד ביחס לשנה הקודמת, מכיוון שעל אף שמספרן עלה הענף עצמו גדל בקצב גבוה יותר.


העלייה בייצוגן של נשים חרדיות בענף התכנות לא מלווה בעלייה בשוויוניות שכרן. למרות הוותק הנצבר בענף - הן עדיין מרוויחות בממוצע U משכר היהודים (גברים ונשים) הלא חרדים והלא-אקדמאים גברים חרדים אקדמאים הגדילו את השתלבותם בתעסוקה בעיקר בענפי השירותים והביטוח, יותר מאשר גברים ללא השכלה אקדמית. אולם, שוויוניות השכר של גברים חרדים, אקדמאים ולא- אקדמאים לא השתפרה ואף ירדה.



* מדד הגיוון ומחולל הנתונים של המדד הוא פרויקט ייחודי שייעודו לשמש ככלי לקידום מדיניות מבוססת נתונים לקידום הגיוון התעסוקתי בישראל. המדד והמחולל גובשו והוכנו על ידי נציבות שיווין זכויות בעבודה של משרד הכלכלה,  בשיתוף הלמ"ס, בהובלת יפית אלפנדרי מנהלת תחום בכיר דאטה כלכלי, חברתי ומגדרי, לשכת הסטטיסטיקן הלאומי ואילה גינת, מנהלת תחום שכר, אגף מיקרו-כלכלה. פרופ' אלכסנדרה קלב, מאוניברסיטת ת"א וציפי ברמן, הן העורכת הראשית ומעצבת המדד.
 

תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    נשים לבנו פריבלגיות מרויחות כמו גברים
    בגדי המלך החדשים 06/2022/26
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מי שמרוויח פחות זהבעיקר הנשים החרדיות ושאר המוחלשות
    סגור