עסקי ספורט

עיתונאי בריטי תקף בחריפות את מנור סולומון: זו הסיבה

אוהד דור חמישי של ווסטהאם הודיע על ניתוק קשר מהמועדון בעקבות החתמת הכוכב הישראלי, ותקף בחריפות את עמדותיו הפוליטיות ואת שירותו הצבאי בצה"ל
מנור סולומון (צילום צילום מסך סרטון אינסטגרם הרשמי)
כתבה שפורסמה באתר הבריטי The Canary, המזוהה עם השמאל הפרוגרסיבי בבריטניה, מתארת את תהליך ההתפכחות והניכור של אוהד ותיק ממועדון ילדותו, ווסטהאם יונייטד,ותוקף בריפות את שחקן הכנף הישראלי של הקבוצה, מנור סולומון.
הכותב, מיכל גרנט, מציג את עצמו כאוהד דור חמישי של המועדון, שמשפחתו קשורה אליו עוד מאז הקמתו ב-1895, ומתאר כיצד לדעתו הכדורגל המודרני וההתנהלות של הנהלת הקבוצה פגעו בזהותה, בערכיה ובקשר שלה עם האוהדים.
גרנט גדל כאוהד ווסטהאם בדרום-מערב אנגליה, ולמרות חוסר ההצלחה הספורטיבית של הקבוצה, הוא מספר כי היה גאה במועדון שמקורו במזרח לונדון, אזור המזוהה עם תרבות פועלים, פאבים ואווירה ייחודית סביב אצטדיון אפטון פארק.
במאמר הוא מונה שורה של סיבות שהובילו, לדבריו, לדעיכת הקשר שלו עם הקבוצה, ובהן אובדן הזהות של המועדון והמסחור של הכדורגל. עם זאת, לטענתו, האירוע שהפך ל"קש ששבר את גב הגמל" היה דווקא סביב הכדורגלן הישראלי מנור סולומון, אלא שלא בגלל היכולות של השחקן על המגרש.
גרנט מותח ביקורת בעיקר על הרקע הפוליטי והמדיני של סולומון, הוא מתייחס לשירות הצבאי של סולומון בצה"ל ב-2017 ולפוסטים ששיתף לאורך השנים ברשתות החברתיות, שבהם הביע תמיכה בישראל. בין היתר, הוא מציין כי סולומון כתב בחשבון האינסטגרם שלו כי "לישראל יש זכות להגן על עצמה", דחה טענות שלפיהן ישראל אחראית למתרחש בעזה, ושיתף מחדש הצהרות של נשיא המדינה יצחק הרצוג.
הכותב מתייחס גם לקשר בין סולומון לבין כדורגלן העבר ואיש התקשורת איל ברקוביץ', שאותו הגדיר סולומון כחבר. במאמר מציין גרנט את התבטאויותיו של ברקוביץ' בטלוויזיה הישראלית בנוגע למלחמה בעזה, ובהן הקריאה "למחוק את עזה" והטענה כי אין שם חפים מפשע.
גם תגובת חלק מאוהדי ווסטהאם לאחר שער הבכורה של סולומון זוכה להתייחסות במאמר. גרנט מציין כי לאחר המשחק מול ברנלי הופץ סרטון שבו חלק מאוהדי הקבוצה שרו שיר שכלל את המילים: "מנור סולומון במחשבותיי, והוא שונא את פלסטין" קריאת עידוד המזוהה עם תומכיו ואוהדיו של סולומון בבריטניה והולכת איתו עוד מימיו בלידס.
הכותב מתייחס למלחמה בעזה ולמספר ההרוגים הגבוה, שאותו הוא מציין כיותר מ-74 אלף בני אדם. מבחינתו, השילוב בין תשלום כסף לבעלי המועדון, שלדבריו מחזיקים בעמדות מוסריות כפולות, המעבר לאצטדיון שאינו מחובר עוד לקהילה כפי שהיה בעבר, והעמדות שסולומון מביע באמצעות הפלטפורמה הציבורית שלו הובילו אותו למסקנה שהמועדון כבר אינו מייצג אותו.
בסיום המאמר תוהה גרנט מה נותר מהמועדון שהוקם ב-1895 על ידי עובדי מספנת התמזה. לטענתו, הכדורגל המודרני וההתנהלות הנוכחית של ווסטהאם התרחקו באופן משמעותי מהערכים, מההיסטוריה ומקהילת האוהדים שאפיינו את המועדון בעבר.
המאמר משקף את עמדתו האישית של הכותב, והביקורת האישית והפוליטית על מנור סולומון לא מפתיעה בהתחשב בעובדה שפורסם ב-The Canary, אתר חדשות בריטי שכאמור מזוהה עם השמאל הפרוגרסיבי ומנוהל כקואופרטיב עובדים. 
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה