TOP 5

4 עשורים בשבי: נקודות מפתח בסיפורו של הנווט שמעולם לא שב

מתקלת הנטישה הנדירה, דרך חלון ההזדמנויות שהוחמץ ועד למבצעי העומק הנועזים של צה"ל והמוסד - ארבעים שנה חלפו מאז אותה גיחת קרב בלבנון, שבה נטש נווט הקרב רון ארד את מטוסו ונפל בשבי ארגון "אמל"

מערכת ice | 16/10/2026 8:07

ארבעים שנה חלפו מאז אותה גיחת קרב בלבנון באוקטובר 1986, שבה נטש נווט הקרב רון ארד את מטוסו ונפל בשבי ארגון "אמל". מה שהחל כאירוע מבצעי הפך לפצע לאומי פתוח ולאחת מפרשיות המודיעין המורכבות והמטלטלות בתולדות מדינת ישראל.

היום (שישי, 16.10) מציינים 40 שנים לנפילתו בשבי. מתקלת הנטישה הנדירה, דרך חלון ההזדמנויות שהוחמץ ועד למבצעי העומק הנועזים של סיירת מטכ"ל והמוסד - נקודות מפתח בסיפורו של הנווט שמעולם לא שב.

התקלה הנדירה שהובילה לנטישה והחילוץ יוצא הדופן של הטייס

ב-16 באוקטובר 1986 יצא מטוס קורנס (פאנטום) מטייסת 69 ("הפטישים") לתקיפת יעדי מחבלים באזור צידון בלבנון, במסגרת מבצע "בית אבא 12". המטוס לא נפגע מאש נ"מ של האויב; תקלה טכנית גרמה לפצצה להתפוצץ סמוך לגוף המטוס בעת השחרור, והפיצוץ כפה על שני אנשי הצוות לנטוש מיד.

הטייס, ישי אבירם, צנח במדרון פתוח וחולץ במבצע דרמטי על ידי מסוק קרב מסוג "צפע" (קוברה), כאשר הוא נתלה על מגלש המסוק תחת אש כבדה. רון ארד צנח באזור מיוער סמוך, נותק מקשר עין עם כוחות החילוץ, ונשבה תוך זמן קצר בידי אנשי מיליציית "אמל" השיעית.

אותות החיים הראשונים וחלון ההזדמנויות שהוחמץ

בשנתיים הראשונות לשבי היה ברור כי רון ארד חי ומטופל בידי ארגון "אמל" בראשות נביה ברי. בין 1986 ל-1987 הועברו לישראל שלושה מכתבים בכתב ידו, תמונה מפורסמת שבה נראה מזוקן, וכן קלטת שמע קצרה שבה נשמע קולו. באותם מכתבים לרעייתו תמי ולבתו יובל (שהייתה אז בת שנה ושלושה חודשים בלבד) שידר חוסן נפשי. במקביל התנהל משא ומתן עקיף באמצעות מתווכים בינלאומיים (ובהם דיפלומטים גרמנים) על עסקת חילופי שבויים. המגעים נקלעו למבוי סתום סביב דרישות כספיות ושחרור מאות אסירים, וחלון ההזדמנות להחזרתו נסגר לפני שהעסקה הבשילה.

ליל התעלומה במאי 1988: נקודת הניתוק

עד תחילת מאי 1988 הוחזק ארד בידי מוסטפא דיראני, מי ששימש ראש מנגנון הביטחון המרכזי של "אמל" ובהמשך פרש והקים את תנועת "ההתנגדות המאמינה" הפרו-איראנית. בליל 3–4 במאי 1988 פשט כוח צה"ל על בסיס מחבלים בכפר מיידון בבקאע ("מבצע חוק וסדר"). במהלך הלחימה או מיד לאחריה נעלמו עקבותיו של ארד מהבית שבו הוחזק בכפר נבי שית. על פי הערכות המודיעין, מחשש שצה"ל מתקרב למקום מחבואו, הוא הוברח והועבר לידי כוחות משמרות המהפכה האיראניים או יחידות מבצעיות של חזבאללה, ומאז לא התקבל ממנו כל אות חיים רשמי.

"קלפי המיקוח": פשיטות עומק של צה"ל בלבנון

במטרה ללחוץ על חיזבאללה ואיראן ולהשיג מודיעין ממקור ראשון, אישרה ממשלת ישראל שורה של מבצעי חטיפה נועזים בעומק שטח לבנון. ביולי 1989, לוחמי סיירת מטכ"ל חטפו מביתו בכפר ג'בשית את שייח' עבד אל-כרים עובייד, ממנהיגי חזבאללה הבולטים בדרום לבנון.

במאי 1994 (מבצע "עוקץ ארסי"), פשט כוח של סיירת מטכ"ל על ביתו של מוסטפא דיראני בכפר קסרנבא בבקעת הלבנון ולכד אותו ממיטתו. דיראני הוחזק ונחקר בישראל שנים ארוכות, אך החקירות לא הובילו לקצה חוט חד-משמעי לגבי מקום הימצאו של ארד.

במרץ 2026, כוח משולב הכולל כוחות מיוחדים של חיל האוויר, יצא למבצע חריג במרחב נבי שית שבבקאע במטרה לאתר שרידים וממצאים הקשורים לנווט השבוי, רון ארד. המבצע המורכב יצא לדרך בעקבות מידע מודיעיני חדש שהתגלה, תוך ניצול הזדמנות מבצעית שנוצרה עם פינוי הכפרים באזור, אך הוא העלה חרס בידו.

פעילות הצללים חוצת היבשות של המוסד

תיק רון ארד הפך לאחת מפרשות המודיעין המורכבות והממושכות בתולדות המדינה. המוסד ואגף המודיעין ניהלו עשרות מבצעים חשאיים ברחבי המזרח התיכון, אירופה ומדינות נוספות, בניסיון להתחקות אחר עקבותיו, להגיע לעדים, לגייס סוכנים בסביבת משמרות המהפכה ואף להשיג ממצאים גנטיים.

הערכות מודיעיניות שנערכו לאורך השנים (ובהן ממצאי ועדת וינוגרד ודו"חות אמ"ן) נטו להסיק כי רון ככל הנראה נפטר בשבי ממחלה או מתנאי כליאה קשים בין השנים 1988 ל-1990. למרות זאת, מדינת ישראל מעולם לא הכריזה עליו רשמית כחלל שמקום קבורתו לא נודע, ומאמצי האיתור נמשכים מתוך מחויבות מוסרית עמוקה להביאו לקבר ישראל.

עוד ב-

מנפתלי הרץ אימבר ועד הקלפי: ההמנון הלאומי שהפך לסלע המחלוקת

לכתבה המלאה

כזכור, לאחרונה חשף שורד השבי אבינתן אור את הפחד הגדול ביותר שלו: להיעלם מהתודעה ולהפוך לרון ארד הבא. הסירוב המוחלט להישכח במחשכים הוא שדחף אותו לקחת את גורלו בידיו; במשך חצי שנה תכנן אור מבצע בריחה עצמאי כמעט בלתי נתפס.