מאזורי הביקוש ועד לפריפריה, מהתחדשות עירונית ועד מחיר למשתכן – רם אדרת כובשת את שוק הנדל"ן
בריאיון ליום העצמאות, מספר רמי בסירטמן, בעלים ומנכ"ל משותף בקבוצת רם אדרת, על הפעילות בשוק הנדל"ן במציאות של עליית ריבית: "עצרנו רגע לחשוב. עשינו התאמות והמשכנו קדימה"; על השותפות עם מנורה מבטחים: "מייצרת אפיקי התפתחות חדשים"; ויש לו גם מסר למקבלי ההחלטות בממשלה
רמי בסירטמן, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת רם אדרת (צילום יוהנס פלטן, גיא מדור)
בתקופה כלכלית מטלטלת המאופיינת בעליית ריבית ובאינפלציה, גם השחקנים הפועלים בשוק הנדל"ן נדרשים לבצע היערכות למציאות המשתנה ולסנכרן את פעילותן עם כללי משחק חדשים. את הנחת העבודה הזו אימצו גם בקבוצת רם אדרת, שם מסכמים את השליש הראשון של 2023 בסיפוק ועם מבט אופטימי, אך מפוקח, להמשך.
"כולנו עובדים היום בסביבה עסקית שונה לחלוטין ביחס לתקופה המקבילה אשתקד", מנתח רמי בסירטמן, בעלים ומנכ"ל משותף בקבוצת רם אדרת, בריאיון ליום העצמאות. "לריבית המטפסת אפקט משמעותי על המשק, וענף הנדל"ן לא יוצא דופן. כאשר הרוכשים לוקחים צעד אחורה, תשומות הבנייה בעלייה והבנקים פחות משחררים מימון לפרויקטים – בדומה למרבית החברות, גם אנחנו עצרנו רגע לחשוב. פתחנו תוכניות, עשינו התאמות, והמשכנו קדימה. אצלנו פחות מרגישים את השלכות המצב, וכשהסחורה איכותית קיים ביקוש. בפרויקטים מסוימים יש אפילו הפתעה לטובה מקצב המכירות הגבוה".
"החברות הגדולות, בעלות הניסיון והחוסן הפיננסי, ידעו גם בחוסר הוודאות שמסביב לתמרן בהצלחה", מוסיף בסירטמן. "בהקשר הזה צריך להזכיר, שבחודש מאי האחרון נכנסה מנורה מבטחים כשותפה ברם אדרת באחזקה של 20% ממניות החברה. בפרספקטיבה של קרוב לשנה, אפשר בהחלט לומר שנוצרה כימיה טובה ושיתוף הפעולה פורה – ולא פחות חשוב: השידוך הזה מייצר עבורנו אפיקי התפתחות חדשים. רם אדרת ממשיכה לעבוד במרץ, עם הרבה פרויקטים בקנה".
פעילות רב זרועית קבוצת רם אדרת הוקמה בשנת 2000 על ידי רמי בסירטמן ודורון נמרוד, והיא מורכבת משלוש שלוחות: רם אדרת מגורים, רם אדרת הנדסה, ותנופה בעיר, האמונה על התחדשות עירונית. תחילת הדרך הייתה כחברת ביצוע קבלנית, כשבעשור שעבר החליטו דורון ובסירטמן על הרחבת הפעילות: "הרגשנו בשלים לעשות קפיצת מדרגה. כאסטרטגיה עסקית עברנו להתמקד בעיקר במגורים – כגוף היוזם, מתכנן ומבצע פרויקטים בנפחים גדולים".
היום ממצבת עצמה קבוצת רם אדרת כחברת נדל"ן מהגדולות והעסוקות בישראל. טביעת האצבע שלה מורגשת היטב: מלב אזורי הביקוש ועד ליישובי פריפריה, מפרויקטים בשוק החופשי, דרך התחדשות עירונית ועד מחיר למשתכן. על המוניטין של רם אדרת, מעידים גם הפרסים בהם זכתה. כך, ב-2021 הוענקו לקבוצה שני פרסים יוקרתיים בתחרות המצוינות בבנייה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ: בקטגורית מבני ציבור על אצטדיון הוולודרום בתל־אביב, ובקטגורית התחדשות עירונית על פרויקט ברחוב ניסן כהן, גם הוא בתל־אביב.
בין המיזמים המרכזיים של הקבוצה בולט היום פרויקט MY ADERET בשכונת כרמי גת בקריית גת, הכולל תשעה בנייני בוטיק וקרוב ל-300 יחידות דיור. העבודות בשלב הראשון: בניית שישה בניינים במקביל, כבר מתנהלות בקצב גבוה. בשבועות הקרובים יתחיל השלב השני עם בניית שלושת הבניינים הנותרים. "עשינו הרבה בדיקות וסיורי שטח לפני שהחלטנו לקחת על עצמנו את הפרויקט", משחזר בסירטמן. "MY ADERET יהיה עוגן מרכזי בשכונת הדגל של העיר".
פרויקט מסקרן אחר של הקבוצה, הוא רמת אדרת באריאל. "אנחנו בונים שכונה שלמה על רכס הרי השומרון: עם 30-20 בנייני בוטיק ולמעלה מ-290 יחידות דיור", מרחיב בסירטמן. "מדובר בפרויקט בבנייה מדורגת, שמשלבת מורכבות לוגיסטית ותכנון יצירתי. מרבית הדירות הן בתוכנית מחיר למשתכן, ולהערכתי את הבניינים הראשונים נמסור כבר השנה".
מיזמים נוספים שכבר מייצרים סביבם עניין רב, הם "אדרת גבעת המטוס" בירושלים ואדרת ברובע הבינלאומי בלוד. "בבירה, אנחנו נבצע מתיחת פנים מקיפה לשכונה שהתחילה כאתר קרוואנים. בלוד נהיה שותפים להקמת רובע בינלאומי מתקדם ומודרני, שיהיה סימן ההיכר של לוד החדשה", מעדכן בסירטמן. "בשני המקרים, השאיפה היא לקבל את ההיתרים ולצאת לביצוע עוד ב-2023".
מימין עם כיוון השעון: MY ADERERT בקריית גת, אדרת ברובע הבינלאומי בלוד, אדרת גבעת המטוס בירושלים ורמת אדרת באריאל (הדמיות באדיבות רם אדרת)
שמים את הדיירים במרכז התחדשות עירונית, היא עוד גזרה במסגרתה מעלה רם אדרת הילוך. "נכנסו לתחום לפני כ-12 שנה, כשהוא היה די בחיתולים ועוד לא ממש ידעו איך להתנהל בו", מספר בסירטמן. "הבנו את החשיבות שבמיגון וחידוש המבנים הוותיקים, ושהפן החברתי הוא חלק בלתי נפרד מכל פרויקט. בעלי הדירות הם בפירוש השותפים שלנו. יש בינינו דיאלוג הדוק ורציף, אנחנו הולכים יד ביד".
הספתח היה ברמת החייל בתל־אביב, שכבר הפך לסוג של מגרש ביתי, כשברחבי השכונה מקדמת הקבוצה כמה וכמה פרויקטים. "מרכז הכובד עובר היום מתמ"א 38 לפרויקטים מתחמיים של פינוי-בינוי, וגם אנחנו שם", אומר בסירטמן. "התחדשות עירונית היא צו השעה, חובה להרחיב את אזורי הפעילות. יש לנו פרויקטים בין היתר בקריית ביאליק ובאשקלון, אבל זה טיפה בים. המדינה חייבת לגבש נוסחה שתמשוך יזמים – אחרת הם לא יגיעו לפריפריה".
כשנשאל בסירטמן מה מייחד את קבוצת רם אדרת, יש לו משנה ברורה: "קודם כל הרעב והתשוקה. אנחנו באמת אוהבים את מה שאנחנו עושים ומאוד מאמינים בפרויקטים שלנו. מעבר לזה, אצלנו בעלי הדירות והרוכשים נמצאים במרכז ולא כקלישאה – ממש משלב רכישת הקרקע או המצגת לדיירים ועד קו הסיום עם מסירת המפתחות והאכלוס".
"הצמיחה של רם אדרת הייתה הדרגתית והתבצעה באופן שקול ומאוזן, תוך הקפדה רבה על צניעות", ממשיך בסירטמן. "אנחנו נמצאים כל הזמן עם היד על הדופק, ומבינים שבענף כה דינמי צריך כל העת להתעדכן, להשתכלל ולהשתדרג. זה בא לידי גם באמצעות טכנולוגיות חדשות שאנו מאמצים ומטמיעים. העובדה שאנו אוחזים גם בכובע יזמי וגם בכובע ביצועי, מאפשרת לנו לרכז את כל ההיבטים הקשורים לפרויקט תחת קורת גג אחת. המשמעות: ייעול התהליכים וקיצור לוחות הזמנים, תוך פיקוח ובקרה שוטפים על כל שלב ושלב".
ודאות, יציבות, בטיחות בסירטמן (57), נשוי ואב לשלושה בנים, מתגורר בראש העין. כמי שחי את הענף כבר כ-30 שנה, הוא עד לתמורות ולשינויים, ולדעתו יש עוד הרבה מה לעשות. "עניין שלאורך שנים חוזר על עצמו, נוגע להתארכות הליכי הרישוי והתכנון", הוא מדגיש. "הפרוצדורה נמתחת ללא הצדקה ויזמים מקיזים דם. נכון, יש מצוקת כוח אדם בוועדות, אבל חובה לשחרר את העומס. בפרויקט שלנו בקריית גת, עם מאות יחידות דיור, הונפק היתר בנייה תוך פחות משנה – וזה רק מוכיח שאם רוצים, ניתן להתקדם במהירות".
"בצד החיובי, מבורך שיותר רשויות לוקחות את המושכות ומקדמות תב"עות", מציין בסירטמן. "אני רק מציע לגורמים המוניציפליים להסתכל על התמונה הרחבה ולתת משקל ראוי גם לפן הכלכלי. עם כל הכבוד, בלי כדאיות כלכלית לא יהיו פרויקטים".
עוד נושא שלא יורד מסדר היום ומטריד מאוד את בסירטמן, טמון בריבוי תאונות העבודה באתרי הבנייה. "כמות הנפגעים בלתי נסבלת. זה כתם גדול על הענף. צריך להבין: בטיחות היא תורה סדורה, אין דבר כזה לחסוך באמצעים ולעגל פינות. הבעיה בענף הבנייה ישראל היא שורשית ועמוקה. ציוד שאינו עומד בתקנים מחמירים, כוח אדם שאינו מיומן דיו ומחסור בפקחים – אלו רק חוליות בולטות בשרשרת הליקויים. על המדינה לעבור מהצהרות למעשים. ברם אדרת הנושא זוכה לחשיבות עליונה: ממש השנה קבלנו את כוכב הבטיחות השלישי, ואנו עמלים על קבלת הכוכב הרביעי".
ביום העצמאות ה-75 למדינה, איזה מסר יש לך לשר הבינוי והשיכון ולמקבלי ההחלטות? "מדינת ישראל עשתה כברת דרך מרשימה, אבל אסור לנו לעצור. יש עוד לאן להשתפר ולהתחדד, אם כי בסך הכל הכיוון הוא חיובי. כדי להגדיל את כמות הפרויקטים והיצע הדיור, הגורמים בשוק הנדל"ן זקוקים לוודאות וליציבות – והעניין הזה חייב להיות גבוה יותר בסדר העדיפויות הלאומי".
.jpg)
