רשות שדות התעופה והנהלת נתב"ג ממשיכים להילחם בתופעת החאפרים ונהגי המוניות הלא מורשים. בפס"ד שהתקבל בשבוע שעבר בבית המשפט לתעבורה, מחוז מרכז, קבע השופט עמית בר כי נהג מונית שביצע 86 עבירות תנועה בנתב"ג, תוך שהוא מנצל לרעה את תו הנכה שלו, ישלם קנס של 86,000 שקל ורשיונו נפסל ל-14 יום. 

בנוסף הוא  ישלם 3,000 שקל כתוצאה מהפרה של התחייבות קודמת שעמדה לחובותו ונגזר עליו עונש עתידי של 20,000 שקל במידה ויבצע בהמשך עבירות דומות. למעלה מ-30 צווי הרחקה הוצאו בשנת 2024

ברשות שדות התעופה אומרים כי תופעת החאפרים ונהגי המוניות הלא מורשים פוגעת בנוסעים ובתדמיתה של המדינה.  כחלק מפעילות האכיפה המתבצעת ע"י רש"ת, בשנת 2024  הוצאו  למעלה מ-30 צווי הרחקה מנהליים ושיפוטיים האוסרים על נהגי מונית להיכנס לשטח נתב"ג. במקביל, ניתנו למעלה מ-2,500 דוחות בהיקף כספי של כ-1.2 מיליון שקל לנהגים חאפרים שפעלו בנתב"ג בניגוד לחוק.

במקרים בהם הנהגים ממשיכים לפקוד את נתב"ג למרות צווי הרחקה מינהליים שהוצאו להם,  הרשות מגישה כנגדם תביעות. בשורה של תיקים ניתנו בשנים האחרונות החלטות שיפוטיות האוכפות את איסור הכניסה של הנהגים לשטח נתב"ג לפרקי זמן של מספר חודשים. ''שימוש בתו נכה למטרות שאינן ראויות פוגע בסופו של דבר בציבור הנכים הכללי"

במקרה הנוכחי, נהג המונית הורשע ב-86 מקרים של  חניה בנתב"ג בניגוד לחוק, בתוך ארבעה חודשים בלבד. זאת בזמן שהוא עוקף את תור המוניות המוסדר ומחנה את רכבו בצמוד לטרמינל 3, באזור המסומן באדום-לבן.  יתרה מכך, בתקופת ביצוע העבירות עמד כננד הנהג צו הרחקה מנהלי שהוציא כנגדו מנהל נתב"ג ואסור היה לו להיכנס בכלל לתחומי נתב"ג. הנהג טען להגנתו כי החניה באדום לבן מותרת לו היות והוא מחזיק בתעודת נכה. אולם, לאחר מסכת ראיות, בית המשפט קיבל את טענת תובעת רש"ת מכוח סמכות היועמ"ש לממשלה, עו"ד לימור טנצר, וקבע כי הסיבה  בגינה בחר  הנאשם להחנות את המונית במקום בו חנה, הייתה ממניע כלכלי, ולא לתכליות שעומדות בבסיס חוק חניית נכים תשנ"ד- 1993. 

בית המשפט קבע כי למעשי הנהג משמעות כלכלית וכי הנאשם ביצע את מעשיו בשל רצון להרוויח כסף כאשר היה ברור לו כי התנהגותו היא בניגוד לחוק ובניגוד לתו הנכה שהוא מחזיק. בית המשפט אף קבע כי הנאשם פגע בפרנסתם של נהגי מוניות הפועלים בנתב"ג על פי חוק וממתינים לתורם, כאשר הנאשם, באמצעות תו הנכה, עקף אותם. עוד קבע בית המשפט כי "שימוש בתו נכה למטרות שאינן ראויות פוגע בסופו של דבר בציבור הנכים הכללי".  בפסק הדין ציין השופט בר כי מטרת חוק חניה לנכים תשנ"ד-1993 הינה  הגברת השוויון ולא עקיפת איסורים חוקים בעזרת תו נכה כפי שביצע הנאשם. "שימוש פסול זה לא רק שלא עוזר להגברת השוויון אלא גורם נזק לאותם נכים שלרוע מזלם נאלצים לעשות שימוש בתו הנכה" קבע השופט. 

עוד ב-

הסוף לנהגי המוניות בישראל? זו המהפכה המתוכננת בכבישים

לכתבה המלאה

גביית מחיר כלכלי מהנאשם
בית המשפט קבע כי "העונש הראוי במקרה זה הוא גביית מחיר כלכלי ממשי וכבד אשר יגרום לנאשם לחוסר כדאיות כלכלית לחזור על ביצוע העבירות".  בית המשפט גזר על הנהג קנס של  86,000 ₪ או 60 ימי מאסר, הפעלת התחייבות קודמת על סך 3,000 שקל ופסילת רישיונו  ל-14 יום.  בנוסף, בית המשפט קבע כי אסור לנהג לבצע, במשך שנתיים, עבירות תנועה בשטחי נתב"ג. אם יפר את ההתחייבות הוא ישלם 20,00 שקל נוספים.