״רילוקיישן״ אינו פטור משירות
משפחות רבות שעשו רילוקיישן בטוחות שחובת הגיוס לצה״ל נפתרת מעצמה, אך אי-הסדרת מעמד ״בן מהגרים״ או חריגה מספירת ימי הביקור בארץ עלולות להוביל לעיכוב פתאומי בנתב״ג, צו איסור יציאה והליכים פליליים. מהם הכללים של הצבא, מתי חובה לפעול וכיצד נמנעים מתסבוכת משפטית מיותרת?
בנוהל הצבאי שמסדיר את מעמדם של ישראלים צעירים החיים בחו״ל מופיע משפט שכדאי לכל משפחה שעברה ״רילוקיישן״ (relocation) להטיב לקרוא: מי שחרג מתנאי מעמדו ונמצא בחו״ל באופן שנחשב שמפר את הדין הישראלי - יעוכב על ידי נציגות צה״ל בנתב״ג עם נחיתתו. לא מכתב, לא התראה, לא שיחת בירור.
עיכוב בשדה התעופה, בביקור המשפחתי הראשון. לכך יתלווה גם צו איסור יציאה מן הארץ שימנע ממנו לעזוב את ישראל עד שיסדיר את מעמדו. לעתים הסדרת המעמד, למי שייחשב כבר משתמט מן השירות, משמעה להתייצב ולתת את הדין על ההשתמטות מן השירות, באופן שיכלול התמודדות עם הליך פלילי בפני בית הדין הצבאי - כתב אישום, מעצר, ענישה וסיכון לרישום פלילי.
פקודות הצבא המסדירות את הנושא, בהן הוראות קבע מתקני אכ״א 01-10, ומדיניות יחידת מיטב (לשעבר הבקו״ם) מעלות תמונה שונה מאוד ממה שרוב ההורים מניחים ביחס למצב המשפטי.
ההגירה עצמה אינה דוחה דבר
זו הטעות הנפוצה ביותר: משפחה עוברת לחו״ל, מוכרת דירה, רושמת את הילדים לבית ספר מעבר לים - ומניחה שהעניין הצבאי נפתר מאליו. הוא לא. חוק שירות ביטחון מטיל את חובת השירות על כל אזרח ישראלי, יהיה מקום מגוריו אשר יהיה. אזרחות זרה נוספת אינה משנה דבר. גברים חייבים בשירות סדיר בגילים 18 עד 29, נשים בגילים 18 עד 26.
זו הטעות הנפוצה ביותר: משפחה עוברת לחו״ל, מוכרת דירה, רושמת את הילדים לבית ספר מעבר לים - ומניחה שהעניין הצבאי נפתר מאליו. הוא לא. חוק שירות ביטחון מטיל את חובת השירות על כל אזרח ישראלי, יהיה מקום מגוריו אשר יהיה. אזרחות זרה נוספת אינה משנה דבר. גברים חייבים בשירות סדיר בגילים 18 עד 29, נשים בגילים 18 עד 26.
מה שדוחה את הגיוס אינו המעבר לחו״ל אלא מעמד מוכר על ידי הצבא. הרלוונטי מכולם הוא מעמד ״בן מהגרים״ - ולצידו מעמד של ״יליד חו״ל״ ו״בן שליחים״. הנוהל מגדיר ״בן מהגרים״ כאזרח ישראלי שהיה תושב ישראל, שמרכז חייו עבר לחו״ל בליווי הוריו טרם מלאו לו 16, ושעד גיל 18 מקום מגוריו הקבוע היה במדינה שבה מתגוררים הוריו.
שימו לב למילה ״הוריו״. המבחן כאן משפחתי ולא אישי: המועד הקובע הוא המועד שבו שני ההורים עזבו את הארץ למטרת הגירה. כשהורה אחד נותר בישראל והשניים אינם פרודים או גרושים, ההכרה תיעשה בנסיבות חריגות בלבד. בגירושין או פרידה נבחנת השאלה אצל מי מרכז חייו בפועל של המועמד לשירות ביטחון (מלש״ב) הצעיר.
ולא פחות חשוב: הסדרת המעמד מחייבת פנייה יזומה. כל מלש״ב המתגורר בחו״ל חייב להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריו (או בלשכת גיוס בישראל) - מגיל 16 וארבעה חודשים, ולא יאוחר מגיל 17. מי שלא עשה כן ולא קיבל דחייה, נחשב כמי שלא מילא את חובתו על פי חוק, על כל המשתמע מכך.
המעמד אינו כרטיס פתוח - הוא רישיון מותנה
מניסיוני, כאן נופלות רוב המשפחות. הן מתייחסות למעמד שהוכר כאל הישג חד-פעמי, בעוד שמדובר בהסדר שנבחן מחדש כל הזמן - ובעיקר, בספירת ימים.
מניסיוני, כאן נופלות רוב המשפחות. הן מתייחסות למעמד שהוכר כאל הישג חד-פעמי, בעוד שמדובר בהסדר שנבחן מחדש כל הזמן - ובעיקר, בספירת ימים.
בעל מעמד ״בן מהגרים״ רשאי לשהות בישראל עד 120 ימים במצטבר בכל שנה קלנדרית. לצד זאת עומדת לו גם אפשרות ל״שנת שהייה״ - ביקור רצוף חד-פעמי של בין 121 ימים לשנה - אך מי שמנצל אותה נכנס למעמד מצומצם יותר, וכל חריגה נוספת מזמנת אותו להליכי גיוס. לפני ניצול שנת השהייה ואחריה נדרשת שהות רצופה של 60 ימים לפחות מחוץ לישראל. מי שאינו סופר את הימים האלה - סופר אותם בדיעבד מול פוקד בלשכת הגיוס.
והנקודה שמפתיעה כמעט כל לקוח שאני פוגש, לאחר שהסתבר שהוא נמצא כבר בתסבוכת מול צה״ל: אין ״גיל 16״ אחד. ההכרה במעמד עצמו נקבעת לפי גיל 16. לימודי תיכון בישראל בלי לאבד את המעמד - רק למי שעזב לפני גיל 13, ועד שנתיים רצופות בלבד, כשתקופת הלימודים נזקפת ממילא כניצול שנת השהייה. ולימודי תואר בישראל - רק למי שהיגר לפני גיל 10, במוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה או משרד הביטחון, עד ארבע שנים, עם התייצבות בתום כל שנה אקדמית וחובה לעזוב את הארץ בתוך חודשיים מסיום הלימודים. שלוש הגדרות גיל שונות באותו נושא, בשלושה מסמכים נפרדים.
מי שחורג מפרקי הזמן הללו יורד ממעמדו באופן מיידי לסטטוס בירור, מזומן פעמיים לפחות, ואם אינו מתייצב - מועבר להליכי השתמטות. הצעיר שהיה בטוח שהוא ״מסודר״ מוצא את עצמו חשוף להליכים בגין עריקות ונפקדות, שסופם עשוי להיות העמדה לדין בבית דין צבאי ואף כלא צבאי. וכל זה, לרוב, בלי שאיש בבית התכוון להתחמק ממשהו.
מה עושים - ומתי
פנו ביוזמתכם, ומוקדם. הסדירו את המעמד בקונסוליה בגיל 16, לא בגיל 19 אחרי שהגיע מכתב. תעדו כל כניסה ויציאה מישראל - הדרכון הוא הראיה (אפשר גם להוציא פלט כניסות ויציאות מן הארץ). לפני כל שהות ארוכה, בדקו את המונה. ולפני לימודים בישראל, בכל מסלול, בקשו אישור מראש ובכתב.
פנו ביוזמתכם, ומוקדם. הסדירו את המעמד בקונסוליה בגיל 16, לא בגיל 19 אחרי שהגיע מכתב. תעדו כל כניסה ויציאה מישראל - הדרכון הוא הראיה (אפשר גם להוציא פלט כניסות ויציאות מן הארץ). לפני כל שהות ארוכה, בדקו את המונה. ולפני לימודים בישראל, בכל מסלול, בקשו אישור מראש ובכתב.
למי שכבר חרג יש דרך, אך היא צרה. הנוהל מקנה למפקד מיטב סמכות להכיר במעמד גם בסטייה מן הקריטריונים היבשים, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים, אך מדיניות מיטב לרוב נוקשה ופורמלית. ערעור על ביטול מעמד אפשר להגיש בתוך 60 יום, אך הוא מחייב טעמים חדשים ומסמכים התומכים בהם. מי שמגיש בקשה חפוזה ובלתי מבוססת ״שורף״ את ההזדמנות - ובקשה שנייה כבר תיבחן בעין מפקפקת.
ראוי להוסיף נתון שרבים אינם מכירים: מלש״בית בת שהוכרה כ״בת מהגרים״ זכאית לפטור משירות ביטחון עם הגיעה לגיל 20, ובלבד שלא חרגה מתקופות הביקור המותרות - ואם ניצלה שנת שהייה, הפטור יבוא בגיל 22. שנתיים של הפרש, שנקבעות בביקור אחד ארוך מדי.
הידיעה אינה מותרות
הרוב המכריע של המשפחות המתוסכלות שאני פוגש בתחום הזה לא ניסו להתחמק משום דבר. הן עשו רילוקיישן מסיבות של עבודה, לימודים או קרבה למשפחה, וטיפלו באשרות, בבית ובבית הספר - ופשוט לא ידעו שיש עוד תיק אחד שצריך לפתוח. הן גם לא נתנו דעתן ללוחות הזמנים הנוקשים ולפרטי הפרטים של התנאים המפורטים בפקודות הצבא - כללים שאינם תמיד בהירים. את המחיר משלם צעיר בן 22 שנוחת בישראל לחתונה משפחתית ומגלה בטרמינל שהוא חייב שירות מלא, מחמת טופס שלא הוגש בגיל 16 ובגלל שלושה ביקורים ארוכים מדי. הוא מגלה לתדהמתו שעכשיו הוא עלול להיות אפילו ״כלוא״ במדינה באופן בלתי קרוא.
הרוב המכריע של המשפחות המתוסכלות שאני פוגש בתחום הזה לא ניסו להתחמק משום דבר. הן עשו רילוקיישן מסיבות של עבודה, לימודים או קרבה למשפחה, וטיפלו באשרות, בבית ובבית הספר - ופשוט לא ידעו שיש עוד תיק אחד שצריך לפתוח. הן גם לא נתנו דעתן ללוחות הזמנים הנוקשים ולפרטי הפרטים של התנאים המפורטים בפקודות הצבא - כללים שאינם תמיד בהירים. את המחיר משלם צעיר בן 22 שנוחת בישראל לחתונה משפחתית ומגלה בטרמינל שהוא חייב שירות מלא, מחמת טופס שלא הוגש בגיל 16 ובגלל שלושה ביקורים ארוכים מדי. הוא מגלה לתדהמתו שעכשיו הוא עלול להיות אפילו ״כלוא״ במדינה באופן בלתי קרוא.
במקרים מורכבים או יש ספק שמא יש אי עמידה בתנאים שבפקודות, ליווי של עורך דין צבאי מיומן בשלב שבו הכול עוד פתוח - עדיף לפני החריגה, לא אחריה - הוא ההבדל שעשוי להיות בין הסדר שנשמר לבין תהפוכות וקשיים משמעותיים שעלולים לפגוע מאוד במשפחה. מי שמבין את זה מבעוד מועד, שומר לילדיו את חופש הבחירה שלשמו יצאה המשפחה לדרך.
עו״ד רן כהן רוכברגר - לשעבר הסנגור הצבאי הראשי בצה״ל. מנהל משרד כהן רוכברגר ושות׳ העוסק בדיני צבא וביטחון וצווארון לבן; לעמוד פרופיל לחצו כאן
(בשיתוף CofaceBdi)
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
