תחנת הרדיו גלגלצ, היא בית לעיתונאים הבאים של ישראל אך גם למוזיקאיות שחיפשו את הדרך אל הקהל. אחת מהן זו שדרנית גלגלצ לשעבר ומוזיקאית ייחודית בהווה, לבנת בן חמו. בפוסט שהעלתה אתמול (רביעי) לכבוד יום הולדתה ה-36, היא חשפה את תחושותיה בצל המעבר משדרנית גלגלצ במשרה מלאה לאמא ב"התקרקעות רצינית. מעמידה סירים, מארחת חברות של הבנות, יותר פעילה בועד הורים".

כך כתבה בפוסט שהעלתה אתמול: "כ"ג אייר, יום הולדת לי. אני רוצה לכתוב כדי לציין את הרגע הזה: לחשוב מה השתנה בי השנה ואיך אני מרגישה בתוך המספר הזה, 36. אבל עמנואל על הידיים שלי והדעה שלי כל הזמן מוסחת. היא כבר גדולה, התחילה לאכול, צריכה עניין. כבר לא מספיק לה סתם לשכב על הגב. בגדול ככה נראתה כל השנה שלי. קופצת מדבר לדבר, לא מצליחה להיות ב100% באף מקום. תמיד בין לבין: הבנות, המוזיקה, העבודה, הזוגיות, החיים. לא בהכרח בסדר הזה אבל כך יצא ואין לי זמן למחוק ולדרג מחדש.

אני נזכרת בעצמי לפני 5 שנים, בדיוק באותו מצב, עם תינוקת בת חודש. אבל מתוסכלת למות. כל כך מוסחת ששכחתי שהייתה לי יומולדת. בוכה כי איך שכחתי. נלחצת מהגיל כי השנים עוברות ואני לא מוזיקאית. כמה חודשים אחר כך בכיתי לחברה בשיחה באוטו שיש לי קמט ליד העיניים והשיער שלי נהיה יותר לבן ואני עדיין לא עושה מוזיקה מה יהיה איתי.

ברוך השם נוספו עוד לא מעט שערות לבנות מאז, אולי גם עוד קמט או שניים. אבל אני מוזיקאית. יש אלבום. יש הופעות. נראה לי שעכשיו אחרי השנה האינטנסיבית הזו ושלל הלידות שהיא הביאה איתה אני כבר קצת נושמת. משהו בי נרגע. נכנסתי לתקופה של התקרקעות רצינית. מוצאת את עצמי מעמידה סירים, מארחת חברות של הבנות, יותר פעילה בועד הורים. זו התנועה שמסתמנת ואני הולכת איתה למרות שהיא מפחידה אותי מאוד כי אפשר לשקוע בה וההיסטוריה מלאה בדוגמאות".

עוד שיתפה: "אבל אני מתעקשת עם עצמי לתת לדחף הזה מקום ובעיקר לא להגביל את עצמי בראש - זה לא אומר עליי, כאישה, כזמרת, כלום. אני בכאן ועכשיו. מכינה פנקייק בננה. ועכשיו אני מרגישה שהמשימה שלי היא ללמוד איך להירגע יותר. להירגע אמיתי. בתוך הבית, עם הבנות. להקפיד על השפה שלי איתן. לא להילחץ ממה שלא צריך להילחץ ממנו. להיכנס בזמן למקלחת זה לא דבר שצריך להילחץ ממנו. גם לא להגיע בזמן לגן. גם לא להגיע בזמן בכלל.

כל החיים אני בתנועת חתירה. דרוכה. עכשיו הזמן לצוף. מה שצריך להגיע אליי יגיע. והוא כבר מגיע. אני מחכה לו בידיים פתוחות. תודה על כל הטוב שיש, הלוואי שהיה הרבה פחות פער בין מה שקורה אצלי לבין מה שקורה במדינה שלנו. ביום שבו נולדתי יש לי זכויות לברך.

עוד ב-

רגב הוד עוזב את אשתו והילדה: "הייתי רוצה, אבל זה לא יתאפשר"

לכתבה המלאה

אני מברכת אותנו שנזכור תמיד את מעלת חברינו, גם אלה השונים מאתנו, ונלמד על כל אחד מישראל זכות. שנזכור שאין לנו קיום אם לא נהיה יחד ונשמור על שיח ושפה גם בתוך אי ההסכמות. ושהחטופים שלנו יחזרו כבר הביתה כי אין יחד בלעדיהם והלב לא יכול להיות שלם. יום הולדת שמח לי". צפו בתמונות הפוסט ששיתפה.
 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Livnat Ben-Hamou | לבנת בן חמו‎‏ (@‏‎livnat_benhamou‎‏)‎‏