קריירה ולימודים
שינוי אדיר בענף ההוראה: זינוק של 67% בביקוש להכשרה הזו
על פי מדד הנתונים השנתי של המרכז להכשרה חינוכית לשנת תשפ"ה, נרשמה עלייה של 67% בביקוש להכשרה בחינוך משלים. בנוסף, נרשם זינוק של 45% בביקוש להכשרות מאמנים בתחום ה-ADHD
המרכז להכשרה חינוכית, הפועל במשך שנים ארוכות בהכשרת אנשי מקצוע בתחומי החינוך - הלמידה והטיפול בישראל, מפרסם היום את "מדד ההכשרה החינוכית" השנתי לשנת הלימודים תשפ"ה (2024-2025). המדד חושף מגמת צמיחה מואצת בביקוש להכשרות בחינוך משלים, המעידה על שינוי עמוק בתפיסת התחום בישראל: מפתרון משלים להכרח.
ניתוח הנתונים לאורך שלוש שנים מראה מגמת האצה ברורה: לאחר עלייה של 15% בשנת תשפ"ג ועלייה של 22% בשנת תשפ"ד, נרשמה בשנת תשפ"ה עלייה חדה של 37.5% בביקוש.
אחד הגורמים המרכזיים לשינוי שחל בביקוש לחינוך משלים נובע מאתגרי כוח אדם. מערכת החינוך מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בכוח האדם. נתוני משרד החינוך חושפים ירידה של 22% בכניסת עובדי הוראה חדשים ותחלופה שנתית של 20% בצוותי החינוך. מצב שמגביר את העומס על המורים ופוגעת ביכולת המערכת לספק מענה אישי ולספק מענים מותאמים.
סיבה נוספת מיוחסת לפערים בחינוך והביקוש הגובר למומחי אבחון והוראה מתקנת. פערים לימודיים וחברתיים עמוקים ומצטברים מאפיינים את מערכת החינוך בישראל. פער של כ-100 נקודות במבחני פיזה בין מגזרים שונים, הנותר יציב מזה שני עשורים, הוא רק דוגמה אחת לכך.
מציאות זו, בשילוב עם הביקוש הקבוע לאבחונים לקראת בחינות הבגרות והצורך באבחונים חוזרים (שתוקפם פג לרוב מדי כחמש שנים), יוצרים דרישה אדירה לאנשי מקצוע מיומנים.
ניתוח הנתונים חושף זינוק בתחומים הנותנים מענה ישיר למשברים המרכזיים של התקופה. הביקוש הגובר ביותר נרשם בתחומים המתמקדים בהיבט רגשי-התנהגותי, סגירת פערי ליבה, ויצירת הזדמנויות תעסוקה חדשות.
האתגר המרכזי במערכת החינוך בשנת 2025 אינו רק פערי ידע, אלא "פער כפול", המשלב קשיים לימודיים עם קשת קשיים רגשיים רחבה, שהתעצמו באופן דרמטי בעקבות אירועי השנתיים האחרונות:
אתגרי הנפש והלמידה בקרב ילדי ישראל, ובפרט בקרב ילדי קווי העימות, מהווים מנוע מרכזי לביקוש הגובר להכשרות מקצועיות בתחומי הטיפול והחינוך. על פי נתונים רשמיים של המדינה, כ-44,000 ילדים שפונו מבתיהם חוו טלטלה מתמשכת וטראומה רגשית.
מחקר של מרכז טאוב (דצמבר 2024) חיזק תמונה זו, וזיהה קשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים בקרב הילדים, אותם קשר ישירות לחוויות טראומטיות כמו פינוי מהבית או גיוס הורה למילואים. בהתאם, דוחות שונים מצביעים על עלייה חדה ברמות החרדה, בתסמיני PTSD, בדיכאון, ברגרסיה התנהגותית, ובעיקר בקשיי ריכוז הפוגעים ישירות ביכולת הלמידה.
בזמן שהצרכים בשטח הולכים ומתעצמים, המערכת הציבורית מתקשה לספק מענה הולם. דוח מבקר המדינה חשף כי זמני ההמתנה לשירותי בריאות הנפש הציבוריים עומדים על 6.5 חודשים בממוצע. פער עמוק זה בין הצורך הלאומי הדחוף למענה הציבורי המוגבל הוא שמזין באופן ישיר את הביקוש לפתרונות בשוק הפרטי.
פילוח הביקושים חושף זיקה ישירה בין הצרכים הדחופים שנוצרו בשטח, כפי שעולה מדוחות לאומיים, לבין תחומי ההכשרה המבוקשים ביותר:
אימון להפרעות קשב וריכוז (ADHD): נרשמה עלייה של 45% בשנה האחרונה וזינוק של 72% בתוך שנתיים. זוהי העלייה החדה ביותר, המשקפת את הצורך הדחוף בכלים להתמודדות עם קשיים רגשיים-התנהגותיים. הנתון מקבל משנה תוקף לאור ממצאי מחקר של מרכז טאוב, שהצביע על עלייה בקשיי ריכוז ורגרסיה התנהגותית בקרב ילדים שחוו טראומה, כמו פינוי מהבית או גיוס הורה למילואים.
שוק ייעוץ השינה מציג צמיחה חדה, עם עלייה של 42% בביקושים במהלך השנה האחרונה ו-68% בפרספקטיבה של שנתיים: הזינוק בביקושים להכשרות ייעוץ שינה, מיוחס ישירות להשלכות אירועי ה-7 באוקטובר, ובראשן העלייה הדרמטית ברמות הלחץ וקשיי השינה בקרב הורים וילדים כאחד. כתוצאה מכך, הורים רבים מחפשים באופן אקטיבי כלים מעשיים וליווי מקצועי כדי לנהל את האתגר הכפול: התמודדות עם הלחץ האישי, ובמקביל, מתן תמיכה ויציבות לילדיהם.
הוראה מתקנת - אנגלית: עלייה של 40% בשנה ו-65% בשנתיים. זינוק מגיע כתגובה ישירה למחסור הכרוני במורים מקצועיים לאנגלית בישראל, בעיה שהולכת ומחריפה משנה לשנה.
נוצר פער אדיר בין הביקוש למורים לאנגלית, הן במערכת החינוך והן בשוק הפרטי, לבין היצע מצומצם של כוח אדם מיומן. הוואקום שנוצר בשוק מזין את הביקוש האדיר להכשרות מקצועיות, שכן זו הדרך המרכזית להכשיר כוח אדם חדש שיענה על הצורך הקריטי בשטח ויספק מענה לפערים ביסודות הלמידה.
אבחון דידקטי: רושמת עלייה של 35% בשנה ו-58% בשנתיים. במציאות שבה קשה להבדיל בין קושי לימודי לקושי שמקורו רגשי, עולה הדרישה לאבחנה מדויקת שתאפשר בניית תוכנית התערבות אישית. הצורך גבוה במיוחד בערי הפריפריה, שם דווח לוועדת החינוך של הכנסת על "מחסור עצום במאבחנים דידקטיים".
הוראה מתקנת כללית במקצועות שפה וחשבון: עם עלייה של 30% בשנה, תחום זה נותר בעל ביקוש גבוה ויציב, מתוך הבנה בסיסית של הורים ואנשי חינוך כי יש לחזק את יסודות הלמידה שנשחקו בתקופת חוסר היציבות.
תחומי הטיפול הרגשי-התנהגותי בראש הביקוש: הזינוק החד ביותר נרשם בתחומים כמו אימון ל-ADHD וליווי הורים. תגובה ישירה למצוקה הגוברת בקרב ילדים והורים, המתמודדים עם חרדה, קשיי ויסות והתנהגות מאתגרת, כפי שעולה גם ממחקר מרכז טאוב המצביע על קשיים אלו בקרב ילדים שחוו טראומה.
השלמת פערי ליבה -'חזרה ליסודות': הביקוש הגבוה והיציב להכשרות בהוראה מתקנת (אנגלית, שפה וחשבון) ואבחון דידקטי, מדגיש את ההבנה כי השיבושים במערכת יצרו פערים עמוקים ביסודות הלמידה.
מגמת הסבה מקצועית - תופעה בולטת נוספת מציגה שינויים גם בשוק התעסוקה לשנת 2025: עלייה במספר אנשי ההייטק ומדעי החברה, הבוחרים לעבור הסבה מקצועית ולהשתלב ביזמות בתחומי החינוך המשלים.
מניתוח שאלונים רבים שהמרכז מקיים בקרב כלל הסטודנטים והבוגרים, עולה באופן ברור כי הסיבות המרכזיות למגמה הן שילוב של גורמים: הרצון באפיק תעסוקה יציב על רקע התנודתיות בשוק ההייטק, יחד עם חיפוש גובר אחר קריירה בעלת משמעות ותרומה חברתית.
רויטל גונן, מנכ"לית המרכז להכשרה חינוכית, סיפרה על מודל התעסוקה ההיברידי החדש של אנשי החינוך: "78% מהמורים הפעילים שהוכשרו אצלנו השנה ציינו את הרצון לבנות אפיק הכנסה נוסף כמטרה המרכזית. הפרדיגמה השתנת המעבר לארגז כלים משודרג, המגמה היא להקים קליניקה פרטית. בשאלונים שאנו אוספים באופן תדיר, השחיקה ותנאי ההעסקה הם הגורמים העיקריים שעולים כסיבה לבחירת אנשי החינוך".
במבט קדימה לשנת תשפ"ו (2025-2026), מגמת ההסבה המקצועית צפויה לא רק להימשך, אלא גם להתפתח ולהתמקצע. להערכתה של רויטל גונן, מנכ"לית המרכז, הביקוש להכשרות בתחומים אלו צפוי לעלות ב-25% עד 40% נוספים, כאשר הצמיחה תתמקד במיוחד בתחומים הדורשים מומחיות גבוהה, כגון אפיקי אבחון חדשים ותחומי הטיפול הרגשי. כמו כן, ההערכה היא המשך התפתחות התחום שכבר כיום מהווה רכיב חיוני ואינטגרלי במערכת החינוך הפורמלית.
עוד ב-
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



