קריירה ולימודים

מאירים להם את העתיד: חובה לשפר את שכר המדיריכים

שיפור שכר המדריכים בפנימיות הרווחה: על רקע עזיבה מאסיבית של מדריכים שתפגע קשות בילדי ונערי הפנימיות "שכרם נמוך, תנאיהם ירודים. לא פלא שמעל 50% מהמדריכים בפנימיות הרווחה עוזבים"

אבי אלבאז | 18/12/2025 19:04

אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל (צילום freepik)

המלחמה שליוותה את כולנו בשנתיים האחרונות יצרה והעמיקה בעיות רבות בתחומי הרווחה אך בתוך הדיון הרחב על המצוקות והצרכים החברתיים, נוטים לפספס קבוצה אחת משמעותית במיוחד: מדריכי הפנימיות - אותם צעירים העומדים בקו הראשון מול ילדים ונוער במצבי הדרה וסיכון.

המדריך הוא הדמות הבוגרת המשמעותית ביותר בחייו של הילד או הנער שחי ומתחנך בפנימייה. הוא מלווה את החניך רוב שעות היום, מסייע בפתרון בעיות יום-יומיות, מכוון, מייעץ, מקשיב ומשמש עבורו כמודל חיובי לחיים. בלי מדריכים ראויים, אף פנימייה לא יכולה לתפקד. ובכל זאת, שכרם נמוך, תנאיהם ירודים, והשחיקה גבוהה. לא פלא שמעל 50% מהמדריכים בפנימיות הרווחה עוזבים את הפנימיות בהן הם מועסקים בשנה הראשונה לתפקיד (ברוב המקרים לאחר חודשים בודדים), על פי נתונים של מבקר המדינה.

מערכת היחסים בין החניך למדריך מבוססת אמון שלוקח לו זמן להיבנות, אחרי שהילד או הנער שחי ומתחנך בפנימייה איבד למעשה את האמון בעולם המבוגרים. עזיבה של מדריך, כל שכן בפרק זמן קצר, יוצרת שבר עמוק בחייו של הילד או הנער שחי ומתחנך בפנימייה. שבר שאת ההשלכות ארוכות הטווח שלו לא יחווה רק אותו ילד אלא כולנו כחברה.

כעת, כשתקציב המדינה מתהווה, זו הזדמנות לתקן את העיוות העמוק הזה - עיוות שאינו רק מקצועי וכלכלי, אלא גם מוסרי וחברתי.

שכר נמוך, אחריות עצומה

שכר המדריכים בפנימיות הרווחה נע סביב שכר המינימום, ואינו מאפשר למדריכים לעמוד בשכר הדירה, הוצאות המזון, או תשלום שכר הלימוד. מדובר בתפקיד שמחייב נוכחות בשעות לא שגרתיות (משמרות בוקר ולילה, כולל בסופי שבוע), התמודדות עם מצבי סיכון, ליווי רגשי מורכב, ועבודה פיזית ורגשית מאומצת.

למרות זאת, המדריכים נתפסים במקרים רבים כ"עובדים מזדמנים" ולא כמי שמבצעים עבודה טיפולית-חינוכית שיש לה השפעה דרמטית על עתידו של כל ילד. התפיסה המעוותת הזו משפיעה ישירות על תנאי העסקתם - ולמעשה יוצרת פער בלתי נתפס בין רמת האחריות לרמת התגמול.

התוצאה היא תחלופה גבוהה, מחסור בכוח אדם, קושי לגייס מדריכים חדשים, ופגישה אנושה בהתפתחותם ורווחתם של ילדי הפנימיות. רוב מובהק של המדריכות והמדריכים מגיעים לתפקיד עם תחושת שליחות עצומה אך עם תחושת שליחות לא הולכים למכולת.

חיוני לייצר מציאות שמתמרצת צעירים איכותיים לבחור בהדרכה בפנימיות בעזרת שכר ותנאים הולמים, ביסוס ההדרכה בפנימיות כמקצוע לחיים המחייב הכשרה מקיפה גם בעזרת תואר ראשון למדריכים (שכבר החל ונלמד ב-2 מכללות בישראל) והוקרת המדריכים ברמה החברתית-ציבורית.

אי אפשר להתעלם מהמחיר החברתי

קשה להפריז בחשיבות של פנימיות הרווחה. במקרים רבים, הן ההזדמנות האחרונה שמפרידה בין הילד לחיים מסוכנים ברחוב.

אי ההשקעה במדריכים, שהם הדמויות המרכזיות בחיי הילדים 24/7, מהווה למעשה הזנחה עקיפה של הילדים עצמם. אי אפשר לספק מענים מיטביים לילדים כשהמדריכים אינם מסוגלים להתפרנס בכבוד, כשאין להם הכשרה מספקת, וכאשר הם מותשים ומוחלפים חדשות לבקרים. במילים אחרות, ילד הנפלט מפנימייה "עולה" למדינה הרבה יותר ממה שתעלה לה התוספת לשכר המדריכים.

השקעה במדריכים אינה רק חובה מוסרית וערכית אלא גם "משתלמת" מבחינה כלכלית. השקעה במדריכים היא השקעה ישירה בילדים: ביציבות שלהם, בביטחון שלהם, ביכולת שלהם לצמוח למבוגרים חיוביים, עצמאים ותורמים.

תקציב המדינה – רגע המבחן של החברה הישראלית

כעת, כשדיוני התקציב בעיצומם, המדינה חייבת להחליט איזה מסר היא מעבירה: האם ילדים במצבי הדרה וסיכון ניצבים בעדיפות עליונה? האם מי שנמצא בקו הראשון מול ילדים ונוער מרקע מורכב במיוחד, יתוגמל בצורה שמשקפת את עוצמת האחריות, המסירות והתרומה?

שיפור שכר המדריכים הוא לא "הטבה" או "פריבילגיה" שנותנים למדריכים. לפני הכל, זהו אינטרס לאומי ראשון במעלה. מדובר בהשקעה שמחזירה את עצמה: מדריך שמקבל שכר הוגן נשאר יותר זמן בתפקיד, מתמקצע, לומד, ומתפקד טוב יותר. המערכת מרוויחה יציבות, איכות טיפול גבוהה יותר ומניעת משברים עתידיים.

נבחרי הציבור, מכל הקשת הפוליטית, מבינים היטב את חשיבותם העצומה של מדריכי הפנימיות. בדיוני הוועדות בכנסת, כולל ועדת הכספים, קיימת הסכמה גורפת בצורך לשפר מיידית את שכרם של מדריכי הפנימיות. אך למרות האמירות הברורות והתמיכה הבלתי מסויגת, לא חל שינוי בשכר ותנאי המדריכים.

אנו מצויים בנקודת 'אל חזור' בנוגע למשבר המדריכים בפנימיות הרווחה. גל העזיבה שלהם איננו גזירה משמיים. הגיע הזמן להפוך את ההצהרות למעשים במסגרת התקציב המתגבש, ולמנוע את הפגיעה ההרסנית בילדי ונערי הפנימיות.

חברה חזקה נמדדת ביחס שלה לקבוצות המוחלשות שבתוכה. שיפור שכר המדריכים יהווה אמירה חשובה מצד רשויות המדינה – אנחנו מחזקים את מי שתומכים בילדים ונערים שהכי זקוקים להגנה.

גיבוש תקציב המדינה הוא הרגע המתאים - ואולי האחרון - לקבוע סדר עדיפויות חדש ולתקן את העוול המתמשך הזה. לא כ"טובה" למדריכים או למנהלי הפנימיות אלא למען חוסנה, רווחתה ועתידה של החברה הישראלית.