בורסות חומרי הגלם בעולם מציגות ירידות חדות, אך בישראל מחירי המזון ממשיכים לעלות  ובמרבית המקרים כלל אינם מגיבים לשינויים הגלובליים. מגמה זו בולטת במיוחד בענפים שבהם הירידות היו חדות במיוחד: הקקאו, למשל, צנח בכ־48% מתחילת השנה והגיע לכ־4,680 ליש"ט לטון לאחר שבשיאו, באפריל 2024, נסחר סביב 10,000 ליש"ט. גם הסוכר הלבן רשם ירידה של כ־20% בעקבות התאוששות היבולים במדינות המובילות, והאורז והחיטה ירדו בשיעורים משמעותיים של 14% ו־18% בהתאמה. למרות זאת, בישראל המחירים לא רק שלא ירדו  אלא בחלק מהמקרים אף עלו.

כך, חברה גדולה העלתה את מחיר האורז ב־9%, בעוד שבעולם מחירו ירד ומייצר פער של כ־40% בין ישראל לשוק הבינלאומי. גם שטראוס, יוניליוור ותנובה העלו מחירים בשיעור שנע בין 2% ל־9%. כל זה קורה בזמן שמדד המזון לצרכן בישראל זינק ב־32%, מגמה שמובילי התעשייה מסבירים בין היתר בחוזים שנתיים שאינם ניתנים לשינוי. יו"ר איגוד תעשיות המזון, ליאור לוי, טען כי "היצרנים הישראלים הם גורם בולם אינפלציה, אבל המציאות היא שעומס הרגולציה ותנאי השוק בישראל מייצרים עלויות שמעמיסות על המחיר לצרכן".

מנגד, עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על רשות התחרות, הציג עמדה חדה בהרבה. לדבריו, "אפשר להוריד את יוקר המחיה ב־15% בשנתיים בלי לשנות ארנונה ובלי לגעת במע"מ. הבעיה היא הריכוזיות  ארבע יצרניות גדולות, שתי יבואניות מונופוליסטיות ורשת בעלת רווח גולמי של כ־29%. אין דבר כזה באירופה". גם בדיון בכנסת הדגישו חברי ועדת הכלכלה את עומק הפער בין מה שקורה בעולם לבין מה שקורה על מדף הסופר בישראל. ח"כ יוראי להב־הרצנו הזכיר כי בישראל מחיר האורז עלה ב־10% בשנתיים האחרונות, בעוד שבעולם ירד ב־30%, פער שמגלם "עיוות מבני עמוק".

הדיון בוועדת הכלכלה עסק לא רק בנתוני חומרי הגלם, אלא גם בהתנהלות הממשלה והספקים. אף שר לא הגיע לישיבה, וגם החברות הגדולות  שסטוביץ', דיפלומט ואחרות  לא התייצבו. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, תקף: "לא יעלה על הדעת שמחירי חומרי הגלם יורדים בעולם ומחירי המזון בישראל נשארים אותו דבר. הגיע הזמן שהאוצר יעשה משהו. הציבור מגיע לסופר, זה מה שמעניין". ביטן חזר ואיים לקדם מחדש את הצעתו למע"מ דיפרנציאלי על מוצרי יסוד, לאחר שעצר אותה בתקופת המלחמה בגלל עלות תקציבית גבוהה: "המלחמה הסתיימה, ועכשיו אני מחזיר את ההצעה. אם צריך,  שיוציאו צווים שיעצרו את המחירים".

בת חן רוטנברג ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה נתונים שלפיהם בחודש אוקטובר לבדו נרשמה עלייה של 1.4% במחירי המזון, ומתחילת המלחמה חלה עלייה מצטברת של 8.5%, בזמן שהמדד הכללי עלה ב־0.5% בלבד. לדבריה, מאז 2022 מדדי מחירי הסחורות של האו"ם מצביעים על ירידה של 6.8% בעולם, לעומת עלייה של 17.7% בישראל .

 מנכ"לית ארגון "האינטרס שלנו", נטע לי גרייבר, הוסיפה כי אפילו בסל שבו 50% מהמוצרים מפוקחים  המחיר עדיין גבוה מדי. ח"כ סימון דוידסון חשף כי המוצר הגנוב ביותר בסופרים הוא תחליף חלב לתינוקות, תופעה שמעידה על עומק המצוקה. ח"כ שלי טל־מירון סיכמה כי "שום דבר לא זז. קבינט יוקר המחיה לא מתכנס  הכול מכבסת מילים".

עוד ב-

ח"כ מיכאל ביטון: "רשתות המזון הן קרטל של תאומי מחירים"

לכתבה המלאה

גם התמונה הרחבה מצביעה על מגמה מדאיגה: בין 2018 לאוקטובר 2025 מדד המחירים לצרכן עלה ב־20.1%, אך מחירי המזון עלו ב־24.1%, ומחירי הפירות והירקות הטריים זינקו בכ־45%. בעוד שמדד המזון היה יציב עד 2021, גל עליות חד בעקבות הקורונה, המלחמות והפלישה לאוקראינה האיץ את השפעת משברי היצע. אולם מאז סוף 2023  כשהעולם מתייצב ומחירי חומרי הגלם נרגעים  בישראל המגמה דווקא מתהפכת ומחירי המזון ממשיכים לעלות בקצב מהיר יותר מהמדד הכללי.