שריי גבאי-נוריאל, רשמת ההוצאה לפועל, הורתה השבוע על סגירת תיק איחוד ייחודי ומורכב שנמשך 25 שנה, בהחלטה חריגה המשקפת איזון בין זכויות הזוכים לבין שיקולי צדק, מידתיות וכבוד האדם.

תיק האיחוד שנפתח בהוצאה לפועל בשנת 1999, כולל 8 תיקים נפרדים של זוכים מוסדיים, כאשר המוקדם שבהם נפתח כבר בשנת 1992. החוב, שעמד על מיליון שקל בעת פתיחת תיק האיחוד, גדל לכ-21.5 מיליון שקל כיום, כאשר מרבית הסכום מורכב מרכיבי ריבית והצמדה של חובות משותפים עם בעלה המנוח של החייבת.

החייבת, בת 73, היא חולה אונקולוגית במצב רפואי מורכב הנוטלת תרופות להארכת חיים. מהחקירה עלתה תמונה קשה של אישה שהתמודדה לאורך שנים עם אלימות פיזית, מילולית וכלכלית קשה מצד בעלה המנוח.

החייבת מוכרת לגורמי הרווחה, מתקיימת בדוחק מקצבת ביטוח לאומי וסיוע עמותות, ואינה זוכה לתמיכה משמעותית ממשפחתה. חרף קשייה שילמה החייבת לתיק האיחוד, משך שנים רבות, צו תשלומים בסך 100 שקל , חודש בחודשו.

בשל גובה החוב ונסיבות חייה הקשות של החייבת, נותב התיק לטיפולה של רשמת קהילתית ונקבע דיון בנוכחות הנושים והחייבת. לדיון לא התייצבו הנושים, למעט זוכה פרטי אחד שבחר לוותר על זכותו לגביית החוב ולסגור את התיק לנוכח מצבה של החייבת. בנק, שביקש הבהרות לגבי זכויות החייבת בנכס מגוריה, לא התייצב לדיון ולא הגיש עמדתו.

הרשמת קבעה בהחלטתה, כי "בנסיבות אלה, לאחר שניתנו לזוכים אפשרויות להתייצב לדיון וכן להביע עמדתם, אולם לא הוגשה כל התייחסות מטעמם , באופן שניתן לראות בהם כמי שהותירו ההכרעה בעניין התיקים לשיקול דעת המותב,  נמצא שיש לבחון את המשך ניהול ההליכים נגד החייבת דרך פריזמה רחבה, המביאה בחשבון לא רק אינטרס הגבייה, אלא גם את עקרונות הצדק, המידתיות וכבוד האדם".

אשר לזכויות החייבת בנכס המשמש למגוריה, הבהירה הרשמת, כי "החייבת מחזיקה במחצית זכויות בנכס המשמש למגוריה. ואולם בנסיבות הקונקרטיות, אין מדובר במשאב כלכלי זמין, אלא בקורת גג היחידה העומדת לרשותה. הנכס ממוקם באזור המאפשר לחייבת להמשיך ולהיעזר בסביבה תומכת, בגורמי הטיפול ובמערך הסיוע העומד לרשותה. ניתוק החייבת מהבית הנותן מענה לצרכיה הרפואיים ויתכן אף מסביבת חייה המוכרת בגילה המופלג ובמצבה הרפואי עלול להסב לה פגיעה קשה, אשר אינה עומדת ביחס סביר לתועלת הצפויה מנקיטת הליכי גבייה נגדה".

בנסיבות המקרה, סברה כב' הרשמת, כי האינטרס הציבורי האנושי מחייב לאפשר לחייבת לרכז את משאביה המוגבלים הכלכליים והנפשיים כאחד, בהתמודדות עם מצבה הרפואי ובקבלת הטיפול לו היא נזקקת, אשר עשוי להציל את חייה, חלף הפניית אותם משאבים להליכי גבייה ממושכים ולתשלומים אשר ממילא אינם צפויים להביא לפירעון ממשי של החובות במהלך חייה.

לעיתים, לצד זכותם הלגיטימית של זוכים להיפרע מחובם קיימים מקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם המשך הגבייה מאדם מסוים אינו משרת עוד את תכלית ההליך, אלא עלול להכביד שלא לצורך על מי שמצוי בשלב האחרון של חייו, כשהוא מתמודד עם מחלה קשה, בדידות ומחסור. 

עוד ב-

ביטוח לאומי בהטבות ענק: מימון מלא למלונות וטיפולים שווים

לכתבה המלאה

לאחר שקילת  מכלול נסיבותיה האישיות, הרפואיות והכלכלית של החייבת, את גילה המופלג, את היעדר התנגדות הזוכים חרף שניתנו להם הזדמנויות להגיש עמדתם ואת מכלול השיקולים המפורטים, הורתה הרשמת על סגירת התיקים הנכללים באיחוד ביחס לחייבת. אשר לתיקים המתנהלים נגד בעלה המנוח של החייבת, נקבע שאלה יוותרו הליכי הגבייה פעילים נגד עזבון הבעל המנוח.