הכאוס שנרשם אתמול בנמל התעופה בן גוריון הותיר לא מעט נוסעים עם שאלה אחת: מי אמור לשלם על הנזק? במהלך השיבושים הופסקו לזמן מסוים הנחיתות, עמדות הצ'ק-אין לא פעלו כסדרן, טיסות התעכבו ואף בוטלו, ומטוסים שכבר היו בדרכם לישראל נאלצו להסתובב ולשוב ליעד שממנו המריאו. הפעילות חודשה בהדרגה, אולם עבור נוסעים שטיסתם נפגעה, האירוע לא בהכרח הסתיים עם החזרה לשגרה.

אז מה באמת מגיע לנוסעים? התשובה תלויה במשך העיכוב, בשאלה האם הטיסה בוטלה, ובמידה רבה גם באופן שבו יוגדר משפטית האירוע החריג שהתרחש בנתב"ג.

לפי חוק שירותי תעופה הישראלי, החל על טיסות בינלאומיות היוצאות מישראל או נכנסות אליה, איחור של בין שעתיים לחמש שעות בהמראה מזכה את הנוסע במזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה ובשירותי תקשורת. כאשר האיחור נמשך בין חמש לשמונה שעות, נוסע שמחליט להמשיך להמתין זכאי למזון, משקאות ושירותי תקשורת, ובמקרה שבו נדרשת שהייה של לילה גם לשירותי לינה והסעה בין שדה התעופה למקום הלינה. נוסע שמחליט שלא להמתין רשאי, ככלל, לבחור בין החזר כספי עבור הכרטיס לבין כרטיס טיסה חלופי.

כאשר האיחור בהמראה עולה על שמונה שעות, החוק הישראלי מתייחס לטיסה כאל טיסה שבוטלה. במקרה כזה עומדת לנוסע, ככלל, האפשרות לבחור בין השבת התמורה ששילם לבין כרטיס טיסה חלופי. לצד זאת קיימות גם זכויות לשירותי סיוע, ובהתאם לנסיבות עשויה להתעורר גם זכאות לפיצוי כספי.

וכאן מגיעה הנקודה המורכבת ביותר באירוע של אתמול: הפיצוי הכספי אינו אוטומטי.

החוק קובע כי נוסע לא יהיה זכאי לפיצוי הסטטוטורי כאשר הביטול נגרם בשל "שביתה או השבתה מוגנת". המועצה הישראלית לצרכנות מדגישה כי כדי שהחריג הזה יחול, על השביתה או ההשבתה להיות מוגנות בהתאם לדין. בנוסף קיים בחוק חריג נפרד במקרה של "נסיבות מיוחדות" שלא היו בשליטת חברת התעופה, כאשר החברה עשתה כל שביכולתה כדי לקיים את הטיסה למרות אותן נסיבות.

במקרה של השיבושים אתמול, לא כדאי למהר ולהסיק שהחריג הנוגע לשביתה מוגנת חל אוטומטית. בזמן האירוע הושמעו גרסאות שונות: ברשות שדות התעופה ובמשרד התחבורה תיארו את המתרחש כצעדי עובדים ואף כ"שביתה איטלקית", בעוד יו"ר ועד העובדים פנחס עידן טען שלא הייתה שביתה וכי מקור המשבר הוא מחסור בכוח אדם. לכן, לפחות בשלב זה, אין בסיס לקביעה גורפת שכל נוסע שטיסתו בוטלה איבד בשל "שביתה" את זכותו האפשרית לפיצוי.

גם אם חברת תעופה תטען כי השיבושים בנתב"ג היו נסיבות מיוחדות שאינן בשליטתה, הדבר עשוי להיות רלוונטי לפיצוי הכספי, אך אינו מוחק באופן אוטומטי את יתר זכויות הנוסע. נוסע שטיסתו בוטלה זכאי ככלל לבחור בין החזר כספי לבין טיסה חלופית, וכן עשוי להיות זכאי לשירותי סיוע בהתאם לנסיבות.

הסוגיה מעניינת במיוחד עבור נוסעים שהיו כבר באוויר בדרך לישראל, אך מטוסם לא הורשה בסופו של דבר לנחות בארץ וחזר לנמל המוצא. לפי הדיווחים, כמה מטוסים שהיו בדרכם לנתב"ג אכן הסתובבו ושבו על עקבותיהם בעקבות הפסקת הנחיתות. עבור הנוסעים הללו יש לבחון את הטיפול שקיבלו מחברת התעופה ואת המשך המסלול שהוצע להם. העובדה שהמטוס המריא אינה אומרת כשלעצמה שהחברה השלימה את התחייבותה להביא את הנוסע ליעד שהוזמן, ולכן נוסע שנותר בחו"ל צריך לדרוש מהחברה פתרון להמשך הנסיעה או לברר את זכאותו להשבת התמורה בהתאם לנסיבות המקרה.

ומה לגבי סכומי הפיצוי? אם יתברר שנוסע אכן זכאי לפיצוי כספי לפי החוק הישראלי ולא חל אחד החריגים הקבועים בחוק, הסכומים המעודכנים לשנת 2026 נקבעים בהתאם למרחק הטיסה: 1,530 שקל בטיסה של עד 2,000 ק"מ, 2,450 שקל בטיסה שבין 2,000 ל-4,500 ק"מ ו-3,670 שקל בטיסה שמרחקה עולה על 4,500 ק"מ. בנסיבות מסוימות שבהן הוצעה והתקבלה טיסה חלופית שמביאה את הנוסע ליעדו באיחור מוגבל, ניתן להפחית את הפיצוי במחצית.

נוסעים שהמריאו ממדינה באיחוד האירופי עשויים להיות מוגנים גם מכוח הדין האירופי, ללא קשר לכך שהיעד היה ישראל. לפי הכללים האירופיים, במקרה של עיכוב משמעותי בהגעה עשויה לקום זכאות לפיצוי של 250, 400 או 600 אירו, בהתאם למרחק ולנסיבות. עם זאת, גם הדין האירופי מאפשר לחברת התעופה להימנע מתשלום הפיצוי כאשר השיבוש נבע מנסיבות חריגות שאינן בשליטתה. הזכויות לקבלת סיוע, החזר או ניתוב מחדש אינן בהכרח נעלמות רק משום שהאירוע נבע מנסיבות חריגות.

מי שנאלץ בעקבות השיבושים לשלם מכיסו עבור אוכל, שתייה או לינה צריך לשמור כל קבלה. המועצה הישראלית לצרכנות ממליצה לנוסעים שלא קיבלו את הסיוע המגיע להם ושילמו בעצמם עבור צרכים סבירים במהלך ההמתנה לשמור את החשבוניות ולדרוש את ההוצאות מחברת התעופה או ממארגן הטיסה.

עוד ב-

אחרי השביתה הפרועה בנתב"ג: נתניהו מוביל צעד חסר תקדים

לכתבה המלאה

השורה התחתונה עבור מי שנפגע מהאירוע אתמול היא שלא לקבל באופן אוטומטי תשובה שלפיה "הייתה שביתה ולכן לא מגיע לכם דבר". גם כאשר קיימת מחלוקת בנוגע לזכאות לפיצוי הכספי הנוסף, זכויות כמו מזון ושתייה בעת המתנה, לינה במקרים המתאימים, החזר כספי או פתרון טיסה חלופי עשויות לעמוד לנוסע בהתאם למשך השיבוש ולנסיבותיו. שאלת הפיצוי הכספי הנוסף מורכבת יותר, ובמקרה הספציפי של אירועי נתב"ג היא עשויה להיות תלויה בין היתר בשאלה כיצד יוגדרו צעדי העובדים והאם חברת התעופה תצליח להוכיח שהתקיים אחד החריגים שבחוק.