אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסם היום (ראשון) סקירה כלכלית בנושא סיכום שנת 2020 ותחזית ל-2021. על פי תחזית האגף לשנת 2021 כוללת שני תרחישים, בהתאם להתפתחויות הבריאותיות. בתרחיש המרכזי יצמח המשק בשיעור של 4.6% בשנה זו. בתרחיש עם הסתברות נמוכה יותר של החמרה בריאותית הצמיחה תסתכם ב-1.9%.

זאת לאחר שמשבר הקורונה הכה בשנה החולפת בכלכלה העולמית במהירות ובעוצמה חסרות תקדים, אולם נתוני פתיחה מקרו כלכליים חיוביים והסיוע הפיסקלי והמוניטרי, לצד המבנה הענפי של המשק הישראלי, הביאו לפגיעה מוגבלת בתוצר המקומי בהשוואה למדינות אחרות. לפי תחזית האגף, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-3.3% בשנת 2020, זאת לעומת תחזית ארגון ה-OECD להתכווצות של 4.15% ביחס לכלכלת ישראל, וממוצע של 5.5%- במדינות ה-OECD.

את הפגיעה המצומצמת בכלכלה הישראלית בשנת 2020 בהשוואה עולמית ניתן לתלות בין היתר בפגיעה קלה בלבד ביצוא, שמהווה רכיב משמעותי בתוצר המקומי. מגזר הטכנולוגיה בפרט חווה שגשוג למרות המשבר, שבא לידי ביטוי בין היתר בגידול ביצוא שירותי ההי-טק ובהשקעות הזרות בתחום.

מנגד, השפעותיו השליליות של המשבר הורגשו ביתר שאת בשוק העבודה לצד התכווצות הצריכה הפרטית, שנפגעו יותר ממקביליהם במדינות ה-OECD. את המשבר הכלכלי שהתפתח בעקבות המגפה והתגובה שננקטה אפשר לאפיין באמצעות שלושה סוגי זעזועים: זעזוע היצע, זעזוע ביקוש ושינויים מבניים. זעזוע היצע משקף בעיקר את ההשלכות של המגבלות הבריאותיות וצפוי לחלוף ככול שהמגבלות יוסרו.הניתוח בהרחבה
מדינת ישראל הגיעה למשבר הקורונה במצב כלכלי טוב יחסית.

שיעור האבטלה היה נמוך (3.4% בשנת 2019), שיעור השתתפות בתעסוקה גבוה (כ-80%) ויחס החוב תוצר בשנת 2019 עמד על 60%, אולם זאת לצד גירעון מבני גבוה יחסית. בשנת 2019 צמחה הכלכלה הישראלית בקצב של 3.4%, בדומה לקצב הצמיחה בשנת 2018 (3.5%) וגבוה במקצת ביחס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק המוערך בכ-3%. לאור נתונים אלה אנו מעריכים שהתוצר בשנת 2020 יתכווץ ב-3.3%, ירידה מתונה יחסית בהשוואה עולמית.

תחזית האגף לשנת 2021 כוללת מעבר למתווה של צמיחה כלכלית, תחת שני תרחישים. התרחיש המרכזי מניח השתלטות על הנגיף במהלך המחצית הראשונה של 2021 ומגבלות בריאותיות בתקופה זו בלבד, ובעקבותיה צמיחה של 4.6%. תרחיש ההחמרה הבריאותית, שאינו תרחיש מרכזי שכן הסתברותו נמוכה יותר, מניח תחלואה ומגבלות שיחולו לאורך שנת 2021. כתוצאה מהללו יצמח התוצר ב-1.9% (להרחבה ראו פרק תחזית 2021 בסוף המסמך).

בזכות רמת החוב הציבורי הנמוך יחסית ועל אף הגרעון המבני הגבוה, היה למדינת ישראל מרחב פיסקאלי ליישום מדיניות מרחיבה להתמודדות עם המשבר. הרקע למשבר החל בדצמבר 2019, אז התגלה בעיר ווהאן בסין נגיף קורונה חדש הגורם למחלה מידבקת. המחלה התפשטה בעולם בקצב מהיר, ובראשית מרץ הוכרזה על-ידי ארגון הבריאות העולמי כפנדמיה. החל מחודש פברואר 2020 החילה ישראל בהדרגה הגבלות, החל בבידוד נוסעים השבים מחו"ל וכלה בהטלת סגר ראשון מקיף במחצית השנייה של חודש מרץ במסגרתו צומצמה פעילות המגזר הפרטי משמעותית והמגזר הציבורי הועבר לעבודה במתכונת מצומצמת.

להגבלות הייתה השפעה כלכלית ניכרת שבלטה במהלך הסגר הראשון: ענפים הושבתו, שיעור דורשי קצבת האבטלה זינק וחצה את ה-25%, סך הרכישות בכרטיסי אשראי פחת בשיא בכ-40%, מדדי המניות ירדו בהתחלה בחדות (אך התאוששו במהירות יחסית), פיקדונות ניירות ערך נפדו בהיקפים נרחבים ועוד. כתוצאה מכך, התוצר ברבעון השני התכווץ ב-29.2% בחישוב שנתי.