למרות הזינוק החד בקניות ברשת והתעצמות הקנייה המקוונת, רוב הלקוחות עדיין מעדיפים לראות ולהרגיש את המוצר שהם קונים. ההגבלות על מרכזי המסחר הפתוחים והסגורים טרם הסתיימו , אך כבר אנו רואים שהישראלים מנסים לחזור לבצע קניות בחוץ   [בשיטת הטייק אווי ].

ביום חמישי האחרון הכריזו לא מעט חנויות רחוב וקניונים שיפתחו את שעריהם, גם אם הממשלה לא תאשר זאת סופית והציבור כאמור כבר מצביע ברגליים. כיצד יראה ענף המסחר בחנויות הרחוב והקניונים כשיפתחו?  

בדיקה של חברת ייעוץ וניהול מרכזי המסחר המובילה -  פרו-מול, שנעשתה לאורך השנה האחרונה [בין ינואר – לדצמבר 2020],  ניתחה את השינויים שעברו על הענף בחודשים האחרונים וזיהתה שתי מגמות בולטות – בעוד הקניונים הסגורים שנפגעו, החלו לבצע שינויים על מנת להתאים עצמם לעידן החדש, מי ש "זכו מההפקר" היו המרכזים השכונתיים והקניונים הפתוחים  שהתפוסה בהם עלתה בממוצע ב 25% בכלל השטחים הפתוחים למסחר בארץ .

על פי נתוני פרומול בחודשים אילו , מאז החלו ההגבלות על המסחר בשל חדירת הקורונה לישראל  ניתן להבחין במגמה של עליה בתפוסה של מרכזים שכונתיים ופתוחים אשר לפני הקורונה עמדה על בן 60-70% לרמות של 85-95% ולעומתם התחולל היפוך בתפוסה עם הקניונים הסגורים שירדו ל כ-60-70% בממוצע. כך למשל במתחם מול החוף וילג' של חברת אמירי גן בחדרה נרשמה עלייה של 49% במכירות לפי מטר רבוע.  

פרו - מול בדקה גם את ימי המכירה כאשר הממוצע הארצי ירד בשנה האחרונה ב-33% לעומת זאת נרשמה עלייה של כ-20% בימי מכירה במרכזים פתוחים 15% בשכונתיים וכ-25% במרכזים אזוריים.

לדברי נטלי מרשל המשווקת את שטחי המסחר הפתוח והמשרדים בפרויקט  Exchange Ramat Gan  של החברות מגדל ביטוח ואזורים: "הנתונים מוכיחים כי המרכזים הפתוחים שלאורך השנים האחרונות היו פחות פופולריים מאשר הקניונים הסגורים, חוזרים בעקבות הקורונה למוקד העניין הן מצד שוכרים פוטנציאליים והן מצד הקונים והמבקרים. הכוונה היא גם למרכזים קיימים וגם למרכזים שבתכנון ונראה אותם בעתיד הקרוב כחלק מקומפלקסים של משרדים, מגורים או פרויקטים של עירוב שימושים".

"הקורונה הביאה לכך שאנשים מבינים כי חשוב שבטווח המאה או האלף מטר מהבית, יהיה להם כל שהם זקוקים לו ביום יום מבחינת מסחר ופנאי ושאם הם בוחרים לשוטט או לקנות במרכז המסחרי, הם יעדיפו שזה יהיה באוויר הפתוח ולא במקום סגור.  פעמים רבות נשמעות טענות על תכנון הקניונים כמתחם שאינו מחובר לרחוב.  לעומתם, התפקיד שממלא המרכז המסחרי הפתוח בפרויקט Ex Change הוא חיבור לרחוב, למגדל המשרדים, למגדל המגורים וצמוד גם לפארק אורגני ירוק שתוכנן כחלק מהפרויקט".

 
מגמה נוספת בענף הקמעונאות שהתחזקה מאוד עם תופעת חנויות הפופ – אפ . מגמה שהחלה לפני הקורונה כדרך לבדיקת התאמה למרכז מסוים. סוג של טבילת אש ,  הפכה בתקופת הקורונה לדרך של רשתות לצמצם היקף סחורות שהצטברו להן במחסנים , בימי מכירה מרוכזים –המגמה שטפה הן את המרכזים הפתוחים והן את הקניונים הסגורים בימים הספורים שהם  נפתחו לקהל. 

"תופעה זאת התחזקה גם בזכות קופות חולים וגורמי רפואה נוספים ששכרו שטחים  [פופ-אפ]  לצורך בדיקות קורונה ומתן חיסונים. למשל באלון קרית השרון בנתניה הוקם מתחם חיסונים תמורת דמי ניהול ועלויות הרשויות בלבד", מציינת לירון אשכנזי סמנכ"ל נכסים בפרו-מול ומנהלת מרכז אלון קריית השרון .

"גם רשתות שנתקעו עם סחורה בחנויות בקניונים סגורים  פתחו חנויות פופ אפ במרכזים פתוחים/שכונתיים  תמורת אחוז מהפדיון בתוספת דמי ניהול ותשלומים לרשויות. המשכיר נהנה משוכר שמאכלס את השטח ונושא בעלויות, השוכר יכול היה לחסל סחורות בזמן שהמקום היה פתוח כשהקהל הסתער" .

פדיונות לפי שטח בחנויות הפופ – אפ – נתוני פרומול:
עבור חנויות עד 100 מ"ר פדיונות של  כ 2000 שקל למ"ר
מעל 100 מ"ר ועד 250 מ"ר פדיונות של כ 1200 שקל למ"ר
ומעל 250 מ"ר – 700 שקל למ"ר
במחירי סחורה אאוטלט.