בעשור שבו מדינות כל העולם, פועלות להטמיע טכנולוגיות בלוקצ'יין ולפתח רגולציה שתאפשר חדשנות — ישראל מדשדשת. למרות שמכונה "אומת הסטארטאפים", הקריפטו בישראל הפך לזירה רוויית מכשולים ביורוקרטיים, ריכוזיות בנקאית והיעדר מדיניות ברורה. במקום לחבק את החדשנות, המדינה מצמצמת את חופש הפעולה של יזמים, מגבילה גישה לשירותים בנקאיים, וגורמת לרבים מהיזמים לעבור לחו"ל.

"הבעיה היא לא רק כלכלית — היא אידיאולוגית" טוען מקור אנונימי, בכיר במערכת הפוליטית בראיון לאתר אייס. לטענתו תפיסת עולם שמתנגדת לעצמאות פיננסית ולחירות כלכלית רואה בטכנולוגיות מבוזרות כמו בלוקצ'יין איום ישיר. הוא ממשיך: "במדינה שבה האליטה הפוליטית מנסה לרכז עוד ועוד סמכויות, האפשרות של אזרחים ועסקים לפעול מחוץ למערכת הבנקאית והריכוזית נראית כמעט חתרנית."

"יש בוגד מבפנים - תרגיל קלאסי של פאשיסטים" טוען המקור בראיון. לדבריו אחת ממטרות הממשלה היא להוציא את המזומן מחוץ לחוק, כאילו הוא מקור כל הרוע. הטענה היא נכונה - מזומן מקשה על אכיפה פיננסית, מאפשר העלמות מס ומזין את עולם הפשיעה, אך להפוך אותו לשעיר לעזאזל זו הסחת דעת מסוכנת. "הבעיה האמיתית אינה הכלי אלא השליטה — הרצון לרכז מידע, מעקב וכוח בידי הממשלה." נראה כי במקום לחפש איזון בין ביטחון לחירות, מתקבעת מדיניות שרואה בכל ביטוי של עצמאות וחירות – כולל קריפטו – "איום שצריך לדכא."

ניסיון לקבע את המערכת הכלכלית הריכוזית ולצמצם את היכולת של אזרחים לנהל חיים פיננסיים חופשיים. תפיסות אלו מתכתבות עם גישות ריכוזיות עולמיות שמבקשות לצמצם שימוש במזומן, להסיר אלטרנטיבות מבוזרות, ולהשאיר את הכוח הכלכלי בידי הממשלה והבנקים. "כלים כמו DeFi, חוזים חכמים ומטבעות דיגיטליים נחשבים מסוכנים בעיני קובעי המדיניות, לא בגלל פוטנציאל פלילי, אלא מפני שהם חותרים תחת המונופול של הרשויות על ערוצי הכסף." כך טוען בראיון.

"המערכת הפוליטית בישראל מקדמת משילות על חשבון ביזור — בין אם במערכת המשפט, בתקשורת, בכלכלה או בגישה למידע" ממשיך המקור בשיחה עם אייס. באקלים כזה, הקריפטו נתפס לא כהזדמנות אלא כאיום על הסדר הקיים. אך את המחיר לא משלמים הפוליטיקאים, אלא האזרחים. יזמים בורחים לחו"ל, השקעות נודדות למדינות אחרות, וישראל — שבעבר הייתה בחזית החדשנות — מתרחקת מהעתיד. בזמן שהעולם עובר לארנקים דיגיטליים, רזרבות קריפטו ותשתיות פיננסיות מבוזרות, אנחנו נשארים תקועים עם מערכת בנקאית שמסרבת לשחרר שליטה. "בדיוק כמו בפוליטיקה, גם בכלכלה מבוזרת — בלי ביזור אמיתי, אין ערך אמיתי. אם כל השליטה מרוכזת בידי גורם אחד, הסיכון גבוה יותר, האמון מתמוסס, והחזון של קריפטו ככלי לחירות פשוט לא מתקיים."

עוד ב-

להשקיע בקריפטו מחשבון הבנק - בלי ידע טכנולוגי ובסיכון מופחת

לכתבה המלאה

בעוד העולם צועד קדימה שכמוסדות פיננסיים, ממשלות ומשקיעים פרטיים מאמצים את הקריפטו לא ככלי השקעה ספקולטיבי בלבד, אלא כבסיס לכלכלה החדשה. האם המדיניות הישראלית בנושא הקריפטו צפוי להשתנות בקרוב וללכת ברגל אחת עם הכלכלה העולמית או שגרירת הרגליים השיטתית תימשך עד להחלפת השלטון?