השוק
משרד האוצר מפרסם את הנתון הדרמטי: כך הוא ישפיע על הריבית
נתוני אפריל של משרד האוצר מציגים תמונה טובה מזו של מרץ: הגירעון קטן, הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-13% ריאלי. אז למה הסיכוי שבנק ישראל יוריד ריבית בסוף החודש נותר נמוך - ומה זה אומר על המשכנתא, החיסכון והפנסיה שלכם?
נתוני התקציב של אפריל 2026 שפרסם משרד האוצר מספקים הקלה מסוימת אחרי חודש מרץ הכבד. הגירעון ירד, הכנסות המדינה ממסים עלו, וקצב ההוצאות נשאר מרוסן. אבל מי שמחכה לריבית נמוכה יותר - על המשכנתא, על ההלוואה, על התשואה בחיסכון - כנראה ימשיך לחכות. הנתונים מסבירים למה.
בסוף אפריל עמד הגירעון החודשי על כ-3.3 מיליארד שקל. אמנם זה גבוה ביחס לשנה שעברה - בה אפריל הסתיים בגירעון של 11.2 מיליארד - אבל ההשוואה לא פשוטה: ב-2025 היו הכנסות חד פעמיות גדולות שניפחו את הנתון. בפועל, מדובר בשיפור ביחס למרץ 2026.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 81.3 מיליארד שקל - כ-3.8% מהתוצר. הכיוון חיובי: בסוף מרץ עמד הנתון על 4.2%. אבל עדיין מדובר בגירעון גבוה שמשפיע ישירות על שוק האג"ח ועל ציפיות הריבית.
מתחילת השנה עדיין קיים עודף מצטבר של כ-9.9 מיליארד שקל - מה שמראה שהמדינה מצליחה לנהל את התקציב בצורה סבירה למרות העלויות העצומות של מבצע שאגת הארי.
הכנסות המדינה ממסים באפריל הגיעו ל-47.9 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של 13% לעומת אפריל אשתקד. נשמע מרשים. אבל כמו במרץ, צריך לנטרל גורמים חד פעמיים לפני שמבינים את התמונה האמיתית.
חלק מהעלייה מוסבר על ידי תשלומים שנדחו ממרץ - כ-0.9 מיליארד שקל במע"מ ו-0.2 מיליארד שקל במס הכנסה שהגיעו לקופת המדינה רק באפריל. גם תשלומים חריגים בניכויים ובמס חברות, בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל, מנפחים את הנתון. כשמנטרלים את כל אלה ומסתכלים על הנתון הריאלי, האמיתי - הצמיחה עומדת על 5% בלבד. עדיין חיובי, אבל רחוק מ-13%.
מאז תחילת השנה הכנסות המדינה ממסים עלו ב-7% ריאלי לעומת 2025. המסים הישירים - מס הכנסה ממשכורות, מחברות ומשוק ההון - הובילו את העלייה עם גידול של 11%. גם שוק ההון תרם: גבייה ברוטו של 1.6 מיליארד שקל באפריל לעומת 1.1 מיליארד אשתקד - עלייה ריאלית של 42%. זו אחת ההשפעות הישירות של העצרת בשוקי המניות על הכנסות המדינה.
ההכנסות ממיסוי מקרקעין ירד בחדות: 31% ירידה ריאלית לעומת אפריל 2025, עם ירידה של 37% בהכנסות ממס שבח ו-23% במס רכישה. חלק מהירידה נובע מימי הפסח, אבל חלק משמעותי ממנה משקף ירידה בעסקאות נדל"ן בתקופת המלחמה.
גם הכנסות ממס קניה ביבוא ירדו ב-18% ריאלי - בלו הדלק ירד ב-14% בשל נסועה נמוכה יותר בתקופת הלחימה ובמהלך החג.
ההוצאות הממשלתיות באפריל עמדו על 53.9 מיליארד שקל. מתחילת השנה עלו ההוצאות בשיעור מתון של 0.2% בלבד לעומת 2025 - וזה בעיקר מכיוון שהוצאות המשרדים האזרחיים ירדו ב-0.6%. חלק מתשלומי המילואים, שהיו אמורים להשתלם באפריל, נדחו למאי - כך שיש לקחת בחשבון שההוצאות בחודש הבא צפויות להיות גבוהות יותר.
בסוף החודש מתכנסת הועדה המוניטרית של בנק ישראל להחלטת ריבית. בשוק מתחילים לשאול אם נתוני התקציב המשתפרים יכולים לספק להנגיד כלי לאמץ ולהוריד ריבית. התשובה הקצרה: לא בטוח.
הגירעון עדיין גבוה יחסית ומהווה כ-3.8% מהתוצר, אם כי הוא רחוק מהגבול העליון של היעד הממשלתי שעומד על 5.1%. נוסף להכל - ביום שישי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, ולו יש משקל גדול על ההחלטה. אם המדד יגלה שהאינפלציה עלתה בתקופת המלחמה בחדות - בגין שיבושי שרשרת האספקה, מחירי אנרגיה, ועלויות ייבוא - בנק ישראל לא יוריד את הריבית.
עוד ב-
כל עוד שני הגורמים הללו נוכחים, מי שממתין להוזלה בתשלומי המשכנתא, בריבית על ההלוואה, או לחיזוק התשואה בחיסכון - יצטרך להמשיך ולחכות. נתוני מדד המחירים ביום שישי הם המבחן הבא.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
