חברי כנסת, רגולטורים ובכירים מהתעשייה השתתפו היום (רביעי) בדיון על הצעדים הנדרשים לקידום תחום הקריפטו בישראל והפיכתה למוקד עולמי בתחום, לצד ביקורת על התקדמות איטית של הרגולציה בנושא.

את האירוע הוביל ח"כ ולדימיר בליאק, אשר עסק בפיתוח תחום הקריפטו בישראל ובהסרת החסמים הרגולטוריים שמונעים את פריצת הדרך בענף. בדיון ציין ח"כ בליאק כי "תוך עשור תעשיית הקריפטו בישראל יכולה להעסיק מעל 30 אלף עובדים ולתרום כ-120 מיליארד דולר לתקציב המדינה אך לשם כך יש להסיר חסמים רגולטוריים ולהתאים את מדיניות המס".

ח"כ עודד פורר הוסיף כי "קצב פיתוח הרגולציה בישראל אינו מדביק את הקצב העולמי, ואנו מפספסים את ההזדמנות לאפשר לחברות להתפתח. קידום התחום חייב להיכלל בהסכמים הקואליציוניים ולצאת מהצהרות לפעולות בשטח. ח"כ דן אילוז קרא למדינה לחבר בין הכוח הטכנולוגי של ישראל לעולם הפיננסי: "בדובאי כבר הבינו שמדובר בקטר כלכלי. הרגולציה חייבת לא להפריע ליזמים, אלא לאפשר להם לצמוח".

באירוע הוצג דו״ח הוועדה הציבורית לנושא שהעלה את בעיית החסמים הבנקאיים בתחום והמיסוי של מטבעות יציבים, ככאלה שמעכבים את התקדמות התחום בישראל. אריק פינטו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים ויו״ר הוועדה הציבורית אמר: "בעולם כבר נעים קדימה, ובארה"ב, במיוחד תחת ממשל טראמפ נרשמת האצה משמעותית בפיתוח התחום. הפער בין ישראל לשווקים אחרים רק הולך ומתרחב. כל המערכת הפיננסית נשענת עדיין על מערכות כמו SWIFT, במקום לעבור לפלטפורמות מתקדמות מבוססות בלוקצ’יין. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור".

יובל רואש מנכ"ל Bits of Gold, הפלטפורמה המפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים, התייחס בכנס למסקנות הוועדה וקרא לשינוי תפיסתי של המערכת הבנקאית והיבטי המיסוי: "חסם מרכזי הוא הגישה הבנקאית שמקשה על הפעילות היומיומית. יש לעדכן את מדיניות המיסוי כך שתאפשר צמיחה אמיתית. אנחנו מפתחים את BILS השקל הדיגיטלי הראשון וכבר רואים כמה חסמים בהם צריך לטפל, דוגמה לחסם שקיים היא העובדה שכיום המרה בין מטבעות קריפטו ממוסה, אך המרה בין מט״ח כמו דולר או יורו לשקל פטורה ממיסוי״.

במהלך הוועדה השתתפו גם נציגי הרגולטורים, ביניהם הילה גרטי מרשות המיסים, שציינה כי "בשנה האחרונה גיבשנו שלושה תזכירי חקיקה שמטרתם לייצר ודאות מיסויית ולעודד כניסת משקיעים", אלי טובול מרשות שוק ההון שהדגיש את הפוטנציאל בתחום הטוקניזציה והצורך בהסדרה מואצת ואבי נוימן, יו"ר ועדת המיסוי בלשכת רו"ח, שאמר כי "יזמים רוצים לשלם מס, אך היעדר חקיקה מרחיק אותם".

במהלך כנס חגיגי שהתקיים בכנסת ישראל הבוקר (רביעי, 9 ביולי) תחת הכותרת "אסטרטגיית קריפטו לישראל- מנוע צמיחה לכלכלת ישראל" הוצגו לראשונה ממצאי הדו"ח הסופי של הוועדה לגיבוש חזון ואסטרטגיה לאומית לתחום הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web3. באירוע, שנערך באולם ירושלים בנוכחות חברי כנסת, רגולטורים, נציגי תעשייה, יזמים ואנשי ציבור, נפרשה תמונת מצב של תחום הקריפטו בישראל לצד המלצות לצעדים אופרטיביים שיאפשרו, כחלק מאימוץ מדיניות רחבה, לתעשייה המקומית להפוך למובילה עולמית בתחום. 

הועדה קראה לממשלה לאמץ אסטרטגיה לאומית בתחום הקריפטו הנשענת על מספר אדנים: רגולטור אחוד: הקמת רגולטור אחוד או פורום מתאם בין כל הרשויות, שאחראי על רגולציה מעודדת-צמיחה ואימוץ חזון לאומי בתחום, מניעת הלבנת הון ומימון טרור: גיבוש הנחיות דיפרנציאליות לניהול סיכונים לפי רמת פעילות, שימוש בטכנולוגיות שיתוף מידע בין גופים וניתוח בלוקצ'יין אשר יאפשר ניהול סיכונים ראוי. רפורמת מיסוי: מיסוי תחרותי והשוואת הטבות המס בחברות המפתחות טכנולוגיה לתחום הבלוקצ'יין לחברות ההייטק המסורתי וכן הנפקות: חקיקה וקביעת כללים להנפקות של מטבעות יציבים ומטבעות שאינם ניירות ערך;

לגביה מערכת הבנקאית: ''אנו סבורים כי על בנק ישראל לפעול לעדכן את נב"ת 411 באופן שיאפשר לבנקים לנהל את הסיכון באופן ברור יותר, תוך זיהוי מדרגות פעילות המחייבות בדיקות מעמיקות יותר, לעומת פעילויות שאינן דורשות בדיקות מעמיקות. הכרה בכספים שמקורם בבעלי רישיון ישראלים ובעלי רישיון במדינות מובילות.  הוועדה קראה לחברי הכנסת לקדם רגולציה חכמה וייעודית שתאגד סמכויות קיימות תחת גוף אחד, ותעניק ודאות רגולטורית, יציבות ומרחב יזמי. כמו כן, המליצה הוועדה על פיתוח תשתית בלוקצ'יין לאומית בהובלת המדינה, שתאפשר שירותים חדשניים, מינהל ציבורי שקוף וזרימת מידע מאובטחת''.

בדו"ח הוועדה צוין כי בישראל פועלות כיום כ-160 חברות בתחומי הקריפטו והבלוקצ'יין, המעסיקות מעל 3,300 עובדים מיומנים ושגייסו עד כה הון מצטבר של למעלה מ-4.25 מיליארד דולר. למרות ההישגים והפוטנציאל הטכנולוגי הרב, התעשייה הישראלית מתמודדת עם חסמים רגולטוריים וכשלי מיסוי משמעותיים. בשנת 2024 לבדה חלה ירידה של 7.5% במספר החברות הפעילות ושל 12% במספר העובדים- עדות ברורה למגמת כיווץ. 

מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, חה״כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) אמר, ״כנס זה מהווה אבן דרך משמעותית בדיאלוג שבין החדשנות הטכנולוגית לבין הרגולציה, והוא עדות לחשיבות הרבה שאנו מייחסים לקידום תחום הקריפטו בישראל. היום אנחנו לוקחים צעד משמעותי לכיוון גיבוש אסטרטגייה לאומית לתחום הקריפטו כמנוע צמיחה של הכלכלה הישראלית. מדינת ישראל צריכה לאמץ את דו"ח הוועדה הציבורית, וישנו צורך לחוקק את שינויי הרגולציה שהומלצו על ידי הוועדה במטרה להסיר את החסמים הרגולטוריים, ולאפשר להפוך את ענף הקריפטו למנוע צמיחה עבור כלכלת ישראל״.

ח"כ דן אילוז (הליכוד) אמר, "המשימה שלנו כמובילי מדיניות היא להבטיח שישראל לא תישאר מאחור במהפכה הכלכלית הבאה. טכנולוגיות כמו קריפטו הן לא גימיק חולף - הן הבסיס לעתיד הפיננסי הגלובלי, ואסור שישראל תפספס את ההזדמנות להיות בחזית. כמו שהצלחנו להפוך את ישראל למעצמת סייבר עולמית בזכות רגולציה תומכת וראייה ארוכת טווח, כך אנחנו חייבים לפעול גם בתחום הקריפטו. היום אנחנו שולחים מסר ברור לחברות וליזמים בארץ ובעולם: ישראל פתוחה לחדשנות. זה טוב למשקיעים, זה טוב לאזרחים וזה טוב למדינה. הגיע הזמן שנבין שהעתיד כבר כאן - והשאלה היא רק אם נהיה אלו שמובילים אותו או נגררים אחריו".

עוד ב-

מהפכת ענק בתחום הקריפטו בישראל: "להשקיע בביטקוין בצורה פשוטה"

לכתבה המלאה