בלארוס עושה צעד דרמטי לחיבור בין המערכת הבנקאית המסורתית לענף הנכסים הדיגיטליים: מועצת הפיקוח של פארק ההיי-טק (HTP), בראשות ראש הממשלה אלכסנדר טורצ'ין, אישרה לראשונה את רישומם של שני בנקי קריפטו ראשונים במדינה. המוסדות, ששמותיהם נותרו לעת עתה חסויים, אינם שחקנים אלמוניים אלא גופים מוכרים שפעלו עד כה במסגרת הפארק והקימו תשתיות מותאמות.

כדי להתחיל לפעול בפועל ולשרת לקוחות, יידרשו השניים לעבור משוכה רגולטורית נוספת ולקבל את אישור הבנק הלאומי של בלארוס. הרגולציה המקומית קובעת מודל ייחודי של פיקוח כפול המשלב בין פארק ההייטק לבנק המרכזי. כדי להבטיח יציבות פיננסית, הציב הממשל רף כניסה גבוה במיוחד: דרישת הון עצמי של כ-10 מיליון דולר (30 מיליון רובל בלארוסי) לבנק קריפטו רגיל, וסכום כפול של 60 מיליון רובל למוסד שיבקש לנהל פיקדונות ציבוריים. בשוק מעריכים כי בין המועמדות נמצאת פלטפורמת המסחר WhiteBird.

כמו כן, בלארוס מחזיקה בהיסטוריה של עמידה בחזית הרגולציה של המטבעות הדיגיטליים. כבר בשנת 2017 חתם הנשיא אלכסנדר לוקשנקו על צו פורץ דרך שהכשיר מסחר וכריית קריפטו והעניק פטורים נרחבים ממס. בהמשך עודד הנשיא באופן פעיל הקמת חוות כריית ביטקוין כדי לנצל עודפי חשמל במדינה, והיוזמה הנוכחית להקמת קטגוריה משפטית נפרדת של "בנקי קריפטו" מהווה נדבך נוסף במדיניות של מינסק למשוך משקיעים והון זר.

עוד ב-

התאוששות בקריפטו: הביטקוין מזנק ומטבע אחד משמח את המשקיעים

לכתבה המלאה

כזכור, חשיפת מנגנוני הפיננסים המוצלים במזרח אירופה מגיעה על רקע סערה בינלאומית רחבה. תחקיר מקיף של עיתון ה-'Financial Times', שהתבסס על מאות אלפי מסמכים פנימיים שהגיעו לידיו, חשף כי חברת הפינטק הרוסית A7 העבירה לפחות 6.9 מיליארד דולר דרך מערכת הבנקאות הבינלאומית. לפי הממצאים, החברה הקרמלינית סללה את נתיבי הלבנת הכספים באמצעות רשת מסועפת של חברות קש ומסמכים מזויפים שנועדו להסוות לחלוטין את מקור הכספים ויעדם - כאשר חלק מהתשלומים הללו שימשו ישירות לרכישת ציוד צבאי ולמימון צרכיהם של שירותי הביטחון הרוסיים.