דיגיטל וטק
חולמים לעבוד בהייטק? אלו המיומנויות המבוקשות בעידן ה-AI המתפתח
בעולם של בינה מלאכותית שבו קידוד בסיסי הופך למוצר מדף פשוט, דווקא תכונות כמו גמישות מחשבתית, חשיבה ביקורתית ויכולת אלתור הופכות ליתרון קריטי. בכך, תעשיית ההייטק הישראלית צפויה ליהנות מיתרון משמעותי ביחס לשאר מדינות העולם

ההאצה האקספוננציאלית של הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את תעשיית הטכנולוגיה בדרכים שעד לאחרונה ממש לא ניתן היה לחזות. אחד השינויים הבולטים הוא הירידה הדרמטית ברמות הביקושים למפתחי תוכנה זוטרים ועד דרגי הביניים.
לאורך שנים ארוכות ועד לאחרונה, מהנדסי תוכנה זוטרים איישו את השדרה המרכזית של אנשי המקצוע בעולם ההייטק והיוו את נקודת הכניסה ההכרחית לעולם ההיי טק לקראת קריירה מזהירה. שנות העבודה הראשונות בתעשייה אפשרו למתכנת הירוק לצבור ניסיון, כאשר המוכשרים שבהם השכילו לרכוש שפות קוד ותוכנה באמצעות למידה אוטודידקטית ולהתקדם לתפקידי מפתח.
בינה מלאכותית גנרטיבית, פלטפורמות דלות קוד ואוטומציה חכמה מאפשרות לחברות הענק לפתח ולהשיק מוצרים ושירותים במהירות חסרת תקדים עם צורך הולך ופוחת במהנדסי תוכנה מתחילים.
הן מסוגלות להפיק קוד איכותי, לבצע בדיקות ולבנות תשתיות מורכבות מהר ובזול יותר ובמרווחי טעות אפסיים. כתוצאה מכך, חברות משנות את אסטרטגיות הגיוס שלהן, כשעוד ועוד תחומים בענף ההיי טק דוגמת פיתוח קוד בסיסי, בדיקות תוכנה ידניות, תחזוקת מערכות ותמיכה טכנית זוטרה שבעבר שימשו קרש קפיצה לדור שלם של מפתחים הופכים בעידן החדש מתייתרים.
כך גם תחומים כשיווק דיגיטלי, גיוס כוח אדם ועיצוב גרפי, אשר חווים טלטלה עמוקה בעידן הבינה המלאכותית. עם זאת, תחומים שדורשים חשיבה אסטרטגית, יצירתיות מקורית או הבנה רגשית עמוקה (בניית מיתוג, פיתוח קונספטים מורכבים, חוויית משתמש וגיוס בכירים) עדיין מבוקשים בשוק העבודה.
לפיכך, בשוק העבודה המתחדש שבו מכונה מפיקה תוצרים בסיסיים בתוך דקות, רק אותם אלה שיידעו להוביל תהליכים מורכבים ולחשוב חדשנית ויצירתית יישארו רלוונטיים. דו"ח רשות החדשנות והלמ"ס מצביע על ירידה בשיעור העובדים בענף ההייטק בישראל מ-10.7% ב-2022 ל-10.3% ב-2023, לראשונה בעשור החולף.
כך גם בזירה העולמית, זאת כאשר בשנתיים האחרונות למעלה מ-430 אלף עובדים פוטרו מענקיות טכנולוגיה בשנתיים האחרונות. כזכור, באמזון פוטרו כבר למעלה מ- 27 אלף עובדים, מטא שלחה הביתה כ-21 אלף ומיקרוסופט נפרדה מכ-11 אלף עובדים. רובם המכריע של העובדים המפוטרים מגיעים מתפקידי תמיכה, פיתוח בסיסי והנדסה זוטרה.
המוח היהודי האדפטיבי, שלאורך אלפי שנות גלות ידע להסתגל למציאות משתנה על פי תכתיבים דרקוניים של שלטונות שהגבילו את הקהילות לעסוק במשלחי יד שונים, צפוי ליהנות ממהפכת ענק בשוק העבודה.
אותו תרחיש נובע ממציאות הייטק הגלובלית שמשתנה ללא היכר לנגד עיננו. בעולם שבו קידוד בסיסי הופך למוצר מדף פשוט, דווקא תכונות כמו גמישות מחשבתית, חשיבה ביקורתית ויכולת אלתור הופכות ליתרון קריטי.
בכך, תעשיית ההייטק הישראלית צפויה ליהנות בשנים הקרובות מיתרון מובנה. במדינה קטנה נטולת משאבי טבע שמורגלת ביצירת פתרונות מחוץ לקופסה תחת מגבלות ומשברים, מצטיירת הזדמנות נדירה להוביל את העידן שבו הערך האנושי האמיתי לא טמון ביכולות השכפול והייצור. ההזדמנות טמונה ביכולת לברוא רעיונות חדשים, לפרוץ גבולות טכנולוגיים ולחבר בין חשיבה יצירתית לעוצמה תעשייתית.
גם בעולם החומרה, בו סין שולטת זה שנים כמעצמת ייצור עולמית, מתחילה להתפתח תחרות חדשה. בעוד שסין נהנית מיתרונות של כוח עבודה זול ותשתיות עצומות, מהפכת האוטומציה והבינה המלאכותית מאפשרת למערב לתכנן קווי ייצור חכמים, אוטומטיים ומבוזרים שיפחיתו את התלות בכוח עבודה זול.
הקמת התשתיות החדשות דורשת בין חמש לעשר שנים לפחות, זאת בשל מורכבות תהליכים דמוקרטיים ורגולטוריים. על אף זאת, אם המערב יחרוג הפעם מהרגלו למצמץ ראשון אל מול נחישותה של סין ויתמיד בבניית תשתיות חכמות ובשימור יתרונו הטכנולוגי, הוא לא יידרש עוד באכילת צפרדעים מרים ולהתעלם מהפרות החוק של סין.
אותן הפרות חוק שבאות לידי ביטוי בגניבת קניין רוחני סיטונית, סובסידיות ממשלתיות בלתי שקופות, דיכוי עובדים והפרת תקני איכות וסביבה. במקום זאת, מדינות המערב יוכלו לעקוף את סין באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, אוטומציה מתוחכמת ועצמאות בתחום הייצור שתשבור את חוקי המשחק הגלובליים המעוותים.
החלטת הנשיא האמריקני דונלד טראמפ להטיל מכסי מגן דרמטיים על סין, סימנה תפנית הכרחית במדיניות האמריקאית. לאחר יובל של אימפוטנטיות מערבית מול התמנון הסיני האימתני, מציבה לראשונה את שאלת התלות העולמית בייצור הסיני על שלל השלכותיו הגאו כלכליות והפוליטיות על סדר היום העולמי, גם אם מאוחר ומעט מדי.
אף שהמכסים לא ישנו את מאזן הכוחות בטווח הקצר, הם פותחים תהליך רחב של התפכחות אסטרטגית בארצות הברית וברחבי המערב. כיום ברור שהמאבק אינו רק סביב מאזן סחורות אלא בעיקר סביב השליטה בהיבטים הביטחוניים, הכלכליים והאידיאולוגיים של העתיד.
הדילמה בנושא מתנהלת בין הרצון לחזור להאמין בכוח היוזמה, בעצמאות הכלכלית, ובערכים שעליהם נבנה עולמו החופשי לבין ההחלטה לוותר עליהם לטובת יעילות חסרת מצפון.
עוד ב-

כותב הטור הוא ד"ר אלכסנדר צימרמן, כלכלן וראש החוג ליזמות במכללה האקדמית רמת גן. (קרדיט: אישי)
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה