אנחנו ממשיכים לדבר על טילים, חזיתות וקווי אש. אבל במקביל מתנהלת שכבה נוספת של המלחמה, שקטה יותר, כמעט בלתי נראית: שכבת האלגוריתם. זו לא קלישאה טכנולוגית, זו המציאות. זו המלחמה הראשונה שבה בינה מלאכותית היא חלק ממבנה הכוח עצמו.

רק לאחרונה פורסם כי במבצע שיוחס לישראל נגד חמינאי נעשה שימוש ביכולות איסוף וניתוח מידע בזמן אמת, כולל גישה למצלמות תנועה, ניתוח דפוסי תנועה וזיהוי מטרות באמצעות אלגוריתמים מתקדמים. גם אם לא כל פרט ידוע, עצם הפרסומים הללו ממחישים עד כמה המלחמה כבר אינה מתנהלת רק בשטח, אלא גם דרך שכבת הקוד שמקיפה אותנו.

בזירות כמו אוקראינה כבר ראינו כיצד מערכות שמחברות רחפנים, לוויינים, חיישנים ומידע פתוח יוצרות תמונת מצב כמעט מיידית. היתרון איננו רק בדיוק הפגיעה, אלא בקיצור הזמן שבין גילוי להחלטה. אלגוריתמים מנתחים כמויות מידע שבני אדם אינם מסוגלים להכיל, ומציעים תרחישים במהירות שמאתגרת את שיקול הדעת האנושי. זו מהפכה של קצב.

אבל השינוי האמיתי עמוק יותר: האלגוריתם איננו פועל רק בשדה הקרב. ישראל היא מדינה דיגיטלית באופן כמעט מוחלט. תנועה, שיח, חיפושים, רכישות, ניווט, הכול מתרחש דרך מערכות מקוונות. כאשר בינה מלאכותית יודעת לחבר נקודות, ההתנהגות האזרחית עצמה הופכת לשכבת חישה. גל חיפושים על מקלטים, שינויי תנועה חריגים, קפיצה ברכישות של ציוד חירום, שיח שמרמז על ציפייה להסלמה. כל אלה, עבור מערכת אלגוריתמית, אינם פרטים תמימים אלא אינדיקציות.

והמשמעות ברורה: האויב לא חייב לחדור למערכות צבאיות כדי להפיק מודיעין. מידע גלוי, בהיקף רחב, בשילוב יכולת ניתוח מתקדמת, מספיק כדי לייצר תובנות. מודיעין ממקורות פתוחים, שבעבר נתפס כמשני, הופך לכלי אסטרטגי. הציבור איננו יעד, אבל הוא מייצר נתונים. אפילו פלטפורמות חיזוי ושווקים פיננסיים, שמתמחרים הסתברות להסלמה בזמן אמת, הופכים לחיישנים של מערכת רחבה יותר. בעידן שבו הכול ניתן למדידה, גם ציפייה ציבורית הופכת לנתון.

מכאן נובעת מסקנה לא פשוטה: ריבונות בעידן האלגוריתמי איננה רק שליטה בשטח, אלא שליטה בכללי זרימת המידע. לא מדובר בצנזורה טוטאלית או בכיבוי האינטרנט, אלא בקביעת כללי חירום ברורים לגבי פרסום מיקומים רגישים, שידורים חיים מאזורים פעילים, חשיפת תשתיות ומטא-דאטה. לא כדי להשתיק אזרחים, אלא כדי למנוע הצטברות של חשיפה אלגוריתמית שמשרתת ניתוח עוין.

במקביל, נדרש גם מנגנון הגנה אזרחי: ניטור מוקדם של מתקפות תודעה, רשתות בוטים ודיפ-פייקים, ושיתוף פעולה מחייב עם פלטפורמות. אם תודעה היא חזית, מהירות הזיהוי והתגובה היא נכס ביטחוני.

עוד ב-

מחקר ישראלי שם סוף לשאלה: בינה מלאכותית פוגעת ביכולות שלכם?

לכתבה המלאה

בסופו של דבר, המאבק איננו רק על עוצמת אש אלא על קצב הבנה. מי שמזהה דפוסים מהר יותר, מי שמקצר את זמן ההחלטה ומי שמגן על המרחב האזרחי מפני כרייה עוינת, מחזיק ביתרון אסטרטגי. הבינה המלאכותית איננה תוספת טכנולוגית, היא משנה את תנאי המשחק. השאלה היא לא אם האלגוריתם משתתף במלחמה, אלא האם אנחנו מנהלים את ההשלכות שלו או נותנים להן לנהל אותנו.