פרויקט דיגיטלי חדש, שנבנה כיוזמה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות, מציע כלי למעקב אחר מידת האמינות של הצהרות פומביות מצד פוליטיקאים בישראל. הפלטפורמה בוחנת אמירות עובדתיות ומסווגת אותן לשלוש קטגוריות: נכונות, חצי-נכונות או שגויות. כל בדיקה באתר מלווה בקישור ישיר למקור הציבורי שבו נאמרו הדברים, לצד הצגת הנתונים הרשמיים ששימשו בסיס לאימות.

המערכת פועלת באמצעות קוד פתוח ושקיפות מלאה, והיא הוקמה כפרויקט אישי על ידי עומרי פיטרו. מפעילי המיזם מבהירים כי אין להם כל שיוך פוליטי, מימון או אינטרס מטעם מפלגה או גוף פומבי כלשהו, וכל נבחרי הציבור נבדקים בצורה אחידה ובאמצעות אותם הכלים. המטרה המוצהרת היא לספק לאזרחים מידע מהימן לגבי נכונות הדברים שמגיעים אליהם, ללא ניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות עבור מועמד כזה או אחר.

מאחורי הקלעים פועלת מערכת אוטומטית לחלוטין הסורקת מקורות חדשותיים כמו Ynet, מעריב, וואלה, ישראל היום וגלובס, לצד פרוטוקולים רשמיים של הכנסת וערוצי טלגרם של 23 פוליטיקאים פעילים. פעולת ההזנה מתבצעת מדי 30 דקות, כאשר עיבוד הטענות הטריות רץ כל שעתיים והמסלול המלא מושלם פעם ביום. בשלב הראשון, מסננים דטרמיניסטיים מבוססי regex מנקים מראש תכנים שאינם רלוונטיים לבדיקת עובדות, כגון דיווחים עיתונאיים בגוף שלישי, הספדים, ברכות, תוכן דתי או הודעות יחסי ציבור שגרתיות.

בהמשך התהליך, מודל בינה מלאכותית מחלץ את הטענות העובדתיות מתוך הציטוטים שעברו את הסינון הראשוני, בעוד דעות והבטחות עתידיות נדחות. מודל נוסף בודק את הטענה מול חיפוש Google חי, קובע את פסק הדין ומציג את המקור הציבורי הרשמי, כמו הלמ"ס או בנק ישראל. לאחר מכן, מודל אדוורסרי שלישי בוחן את הבדיקה לפי 10 קריטריונים מחמירים ובהם ניטרליות פוליטית ומהימנות המקור, ובשלב האחרון מודל רביעי מוודא שהטענה אכן ראויה להופיע באתר בדיקת עובדות ומסנן עדכונים טריוויאליים.

עוד ב-

בני גנץ בטוח בעצמו: "אין מצב שלא אעבור את אחוז החסימה"

לכתבה המלאה

לצד שמו של כל נבחר ציבור מופיע מספר גדול המייצג את ניקוד ההטעיה שלו. החישוב מתבצע כך שכל טענה שנמצאה שקרית שווה נקודה אחת, וטענה שהוגדרה כחצי-אמת שווה חצי נקודה. בתחתית כל כרטיס מוצג אחוז האמת הגולמי של הפוליטיקאי. במערכת מבהירים כי הציון מודד דיוק עובדתי בלבד ולא יושרה, וכי פוליטיקאים שמדברים בתדירות גבוהה יותר עשויים לצבור ניקוד גבוה יותר פשוט מכיוון שהם נבדקים יותר. המערכת מבוססת כולה על בינה מלאכותית ללא בודק אנושי בלולאה, ולצד זאת קיימות מגבלות כמו טעויות אפשריות של ה-AI, שימוש בפרפרזות בכלי התקשורת ומתן פסק דין של חצי-אמת בנושאים מורכבים ושנויים במחלוקת.