השוק
זלנסקי גורש מהבית הלבן, חברות התעשיות הביטחוניות נכנסות לכוננות
מניות הענף פתחו את השבוע עם זינוקים חדים, הממשיכים את המגמה מתחילת השנה. וזאת על רקע תכניות מדינות אירופה להרחיב את ההשקעות בתקציבי הגנה
העימות החריף שפרץ בסוף השבוע בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבין נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, אותת למנהיגי האיחוד האירופי שאחריות מדינות היבשת על גורלה של אוקראינה יהיה גדול משמעותית מזו שהייתה להן עד כה, וכי הן יידרשו להשלים את החלל הצפוי להיווצר מצמצום התמיכה שקיבלה אוקראינה מארה"ב בשנים האחרונות.
המשמעויות של שינוי הכיוון הזה זלגו במהירות לשווקים, שקיבלו קריאת כיוון בקשר לשינוי החד הנרשם במערכות היחסים בין מדינות אירופה לבין ארה"ב, ורבים מבין המשקיעים מניחים כעת שהתעשייה הביטחונית האירופית תהיה אחת מהנהנות העיקריות משינויי הכיוון ביחסים הללו.
על רקע האירועים האחרונים, מניות חברות התעשייה הביטחוניות פתחו את שבוע המסחר היום (שני) בסערה, עם עליות חדות שהגיעו ברבות מהן לשיעורים דו-ספרתיים, ובכך המשיכו את ביצועי היתר שהן מפגינות מתחילת השנה – כשחלקן משלימות זינוקים בטווח של כ-50%-70% תוך כחודשיים בלבד.
זאת על רקע ההנחה הגוברת ולפיה חברות התעשיות הביטחוניות באירופה יוכלו ליהנות מצמיחה משמעותית בהיקפי פעילותן, בשל הצפי להגדלה ניכרת בתקציבי הביטחון של מדינות אירופה וההנחה שהממשלות האירופאיות יעניקו עדיפות לבצע רכישות מחברות אירופאיות, על-פני חברות זרות.
אותן הנחות מקבלות תמיכה מההצהרות של ראשי מדינות אירופה ומתכניות הגנה וביטחון נרחבות המתוכננות באירופה, המגבירים את האופטימיות של המשקיעים בקשר לכיוון בו צועדות חברות התעשיות הביטחוניות האירופאיות – שיידרשו גם לספק תמיכה לצרכי המלחמה באוקראינה, וגם לצרכים הגדלים של יתר מדינות אירופה.
במרכז הדיווחים, נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הצהירה בפני התקשורת על הצורך של מדינות האיחוד האירופי להגדיל בצורה ניכרת את הוצאותיהן על הגנה וביטחון. זאת כשבמקביל מנהיגי המדינות הגדולות באיחוד נפגשו במסגרת פסגה בלונדון וסיפקו הצהרות תמיכה לאוקראינה, ורשת בלומברג פרסמה תכנית של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, להזרמת כ-200 מיליון יורו ממדינות האיחוד האירופי לחיזוק יכולות ההגנה של אוקראינה.
בחירת טראמפ משנה את תכניות ההגנה של מדינות אירופה
עוד לפני סוף השבוע האחרון, מאז בחירת טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב התייחסות הממשל האמריקאי כלפי אוקראינה וכלפי אירופה הפך לניצי, וחידד את ההבנה של ראשי מדינות אירופה לכך שיידרשו לגבש תכניות הגנה וביטחון עצמאיות, ללא שיתוף פעולה ותמיכה אמריקאית.
עוד לפני סוף השבוע האחרון, מאז בחירת טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב התייחסות הממשל האמריקאי כלפי אוקראינה וכלפי אירופה הפך לניצי, וחידד את ההבנה של ראשי מדינות אירופה לכך שיידרשו לגבש תכניות הגנה וביטחון עצמאיות, ללא שיתוף פעולה ותמיכה אמריקאית.
כך, באחרונה פורסמה בבלומברג הערכה להשקעת עתק של כ-3 טריליון דולר, אותה מתכננות מדינות היבשת לנתב בעשור הקרוב להרחבת היכולות הצבאיות שלהן, וכן פורסמה התייחסות מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, ולפיה יעד הוצאות הארגון יהיה גבוה מ-3% מהתמ"ג של המדינות החברות בו, לעומת יעד של כ-2% שהגדיר נאט"ו בעבר.
מלבד ההנחה ולפיה מצב הדברים הנוכחי משקף פוטנציאל צמיחה משמעותי לחברות התעשייה הביטחונית באירופה, הדבר גם מחדד את נכונות ההשקעה בענף באופן גלובלי. כבר ב-2022, עם פרוץ המלחמה באוקראינה, נהנו מניות יצרניות המערכות הביטחוניות האירופאיות מעניין מוגבר בקרב המשקיעים, בעקבות הגדלת תקציבי הביטחון במדינות רבות ברחבי היבשת – מגמה המאפיינת את הפעילות בתחום מאז ועד כה.
עוד ב-
בשל האיום הפוטנציאלי מרוסיה, מדינות אירופה בולטות במהלכים להגדלת תקציבי הביטחון שלהן, ובשנה שעברה גרמניה, עם תקציב ביטחון שנתי שהגיע לכ-86 מיליארד יורו, הפכה למדינה עם תקציב הביטחון הרביעי בגודלו בעולם, כשכמחצית מ-15 מתקציבי הביטחון הגבוהים בעולם היו של מדינות אירופה. כך לפי נתוני IISS (International Institute of Strategic Studies), שם ציינו עוד כי תקציבי הביטחון באירופה עלו בסיכום שנתי בכ-12%.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
