השוק

הכלכלה הישראלית בסכנה: זה התרחיש שצריך להדאיג את כולנו

האיום החמור ביותר שרבים מדי ממעיטים בחשיבותו, מתחולל בקרב רבבות צעירים ובין כותלי האקדמיה: שחיקת העתיד האקדמי והמקצועי של דור שלם שמהווה איום מוחשי על הכלכלה הישראלית בעשור הקרוב. כיצד ניתן למנוע את התפתחות התופעה המדאיגה?

ד"ר אלכסנדר צימרמן | 11/6/2025 14:45

חיילי מילואים (צילום shutterstock, דובר צהל)

מאז ה-7 באוקטובר 2023, אלפי צעירים ישראלים מצאו עצמם בחזית הלחימה, במילואים ממושכים, מתמודדים עם השלכותיה הישירות והעקיפות של המלחמה. דור שלם, שרבים ממנו היו אמורים להיכנס בשערי האוניברסיטאות והמכללות, או להמשיך לתארים מתקדמים ובמקום זאת נתונים במצב בשחיקה פיזית ונפשית עמוקה.

מחקרים וסקרים של גורמים אקדמיים מקצועיים מציגים תמונת מצב מדאיגה:
• עייפות וחוסר פניות: אלפי משרתי מילואים חווים תשישות, קשיי ריכוז ותופעות קשות של פוסט-טראומה. היכולת שלהם לשבת בכיתה, להתרכז בחומר לימודי מורכב או לכתוב עבודות אקדמיות נפגעה קשות.

• ירידת מוטיבציה: ההתמודדות המתמשכת עם אי-ודאות, אובדן, ושירות צבאי אינטנסיבי שוחקת את המוטיבציה ללימודים ארוכי טווח שדורשים מחויבות והשקעה רבה. רבים מהם לא מאמינים כי יצליחו ללמוד בצורה יעילה ואפקטיבית.

• דחיית לימודים וחוסר ודאות: אלפי סטודנטים נאלצו לדחות את פתיחת שנת הלימודים, ולעיתים אף לוותר עליה לחלוטין. גם מי שהתחיל ללמוד מתקשה להתמיד, נשירת הסטודנטים במהלך השנה ופגיעה באיכות הלמידה וההשלמה של התארים.

• פגיעה במצב הכלכלי והנפשי: צעירים רבים נאלצים להתמודד עם קשיים כלכליים בעקבות המלחמה, ועם הצורך לתמוך במשפחותיהם. הנטל הנפשי והכלכלי הופך את הכניסה לאקדמיה לבלתי אפשרית עבור רבים.

השלכות הרסניות על הכלכלה בעשור הבא:
ההשכלה הגבוהה בישראל היא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. היא זו שמזינה את תעשיית ההייטק, הרפואה, המדע והמחקר – קטרים מובילים המייצרים את ההכנסות והחדשנות החיוניים למדינה.

ירידה משמעותית, גם אם היא נסתרת ומתפתחת בהדרגה, במספר הצעירים הרוכשים השכלה אקדמית איכותית ובעיקר בתחומי הליבה הטכנולוגיים והמדעיים, תפגע אנושות בפריון וביכולת התחרותית של ישראל.

• מחסור בכוח אדם מיומן: בעוד עשור נראה מחסור חמור במהנדסים, מדענים, רופאים, מורים, וחוקרים. דור שלם של אנשי מקצוע מיומנים לא יגיע לשוק העבודה, מה שיפגע ביכולתם של הענפים המובילים לצמוח ולהתפתח.

• פגיעה בחדשנות ובפריון: ירידה דרסטית בבוגרי תארים ראשונים ושניים משמעותם ירידה בהקיפי המחקר והפיתוח, פחות חדשנות טכנולוגית, וצניחה בפריון העבודה הכולל. ישראל, שמתגאה בהיותה "אומת הסטארט-אפ" צפויה לאבד את יתרונה היחסי.

• האטה בצמיחה הכלכלית: אם כוח האדם המיומן יצטמצם, וחברות יתקשו למצוא עובדים איכותיים, הן יעצרו השקעות, יצמצמו פעילות, ואף יעברו למדינות אחרות. הדבר יוביל להאטה דרסטית בצמיחה הכלכלית, פגיעה ביכולת גביית המיסים, ודלדול תקציבי המדינה.

• צמצום מעגל החדשנות: השקעה בהשכלה גבוהה ובמחקר היא השקעה לטווח ארוך. הפגיעה בהווה תתבטא בהיעדר מחקרים פורצי דרך ופיתוחים חדשניים בעתיד, מה שישפיע על כל היבטי החיים מבריאות וביטחון ועד איכות הסביבה.

הממשלה והמוסדות להשכלה גבוהה חייבים להתעורר ולהבין את עומק המשבר המתהווה. הנתונים הנוכחיים אולי מציגים תמונה מאוזנת יחסית, אך הם אינם לוקחים בחשבון את המאמץ העצום של המוסדות לתמוך בסטודנטים המשרתים, ואת הסכנה האמיתית של דור שלם שנשחק.

על כן, נדרש לבצע מספר צעדים הכרחיים:
1. תוכנית לאומית לשיקום אקדמי: תוכנית מקיפה שתכלול תמיכה פסיכולוגית מותאמת לסטודנטים שחוו טראומה, ליווי אקדמי צמוד, ותוכניות השלמה גמישות.

2. מלגות ייעודיות וסיוע כלכלי: הרחבת מלגות קיום ומלגות שכר לימוד משמעותיות, בפרט לסטודנטים ששירתו במילואים ממושכים או שנפגעו כלכלית. יש לאפשר להם להתמקד בלימודים ולא לדאוג לפרנסה.

3. העלאת מודעות: קמפיין ציבורי נרחב להדגשת חשיבות ההשכלה הגבוהה לעתיד המדינה, ועידוד צעירים לחזור לספסל הלימודים.

מלחמת "חרבות ברזל" הציבה בפני מדינת ישראל אתגרים חסרי תקדים. אך לצד ההוצאות הביטחוניות והשיקום הפיזי, מוטלת עלינו החובה להביט קדימה אל העשור הבא. אם לא נשכיל להשקיע בשיקום הנפשי, המקצועי והאקדמי של הדור הצעיר שמהווים את הלב הפועם של אומת ההייטק והחדשנות, אנו צפויים למצוא את עצמנו מתייצבים בפני עשור אבוד שבו כלכלת ישראל, עמוד התווך של קיומנו, תינזק באופן בלתי הפיך. זוהי קריאת השכמה אחרונה לפני שיהיה מאוחר מדי.