המלחמה, מעבר לנזקים הפיזיים והאנושיים, יצרה דיסוננס התנהגותי מעניין בכלכלה הישראלית. מצד אחד, אנו עדים להתכנסות פנימה – תופעה שאותה ניתן לכנות "כלכלת הקונכייה". מצד שני, במקביל להתכנסות, ישנם סימנים להתנהגות הפוכה שאותה אפשר לכנות "הזינוק קדימה".

ההתכנסות פנימה, "כלכלת הקונכייה", היא תגובה טבעית למצב של אי-ודאות וחרדה, המאופיינת בכמה דפוסים בולטים: ראשית, צמצום הוצאות לא חיוניות. הצרכן הישראלי מהדק את החגורה, מפחית קניות פנאי, נופש ובילויים יקרים. 

שנית, קיימת העדפה ברורה לרכישה בעיקר של מוצרים בסיסיים ובטוחים, המתבטאת ברכישת מזון, מוצרי צריכה ביתיים ומוצרי עמידות, המספקים תחושת ביטחון ויציבות. שלישית, נרשמת דחיית החלטות גדולות – פחות עסקאות נדל"ן חדשות, הקפאת השקעות ארוכות טווח וצמצום ניכר ברכישות רכב. לבסוף, ניכרת עלייה בחיסכון ובנזילות, מתוך רצון לאגור כסף ל"יום סגריר" ולשמר גמישות כלכלית מרבית אל מול אירועים\ בלתי צפויים.

מן הצד השני, במקביל להתכנסות, ישנם סימנים להתנהגות הפוכה, שאותה אפשר לכנות "הזינוק קדימה". תופעה זו נובעת מצורך פסיכולוגי עמוק לאופטימיות ולתחושת שליטה. דוגמאות לכך כוללות בראשית "פיצוי פסיכולוגי" ו"הצטיידות לאופטימיות". 

אנשים רוכשים מוצרים ושירותים שנתפסים כמשפרי איכות חיים – הזמנת מזון מוכן, רכישת גאדג'טים, או השקעה בתחביבים חדשים. זוהי מעין השקעה עתידית בתקווה, או פיצוי על המצב המורכב ודרך לשמר שגרה נורמלית ככל האפשר. 

שנית, קיימת תמיכה אקטיבית בעסקים מקומיים וקטנים. זוהי מגמה חזקה של צרכנים המכוונים את כספם לעסקים שנפגעו, לא מתוך צורך אישי גרידא אלא מתוך סולידריות חברתית ותחושת שליחות. 

זהו "כסף חברתי" שמניע מחדש ענפים מסוימים ומבטא את החוסן הקהילתי. לבסוף, ישנן השקעות מסוימות בביטחון אישי ותחושת יציבות, המתבטאות ברכישת מיגון, שיפור המיגון הקיים, ולעיתים אף מעבר לאזורים "בטוחים" יותר, גם אם זה כרוך בהוצאות משמעותיות.

הפרדוקס הזה, בין כיווץ להתפשטות, אינו סותר כפי שהוא נראה במבט ראשון. הוא משקף את האופן שבו בני אדם מנווטים במצבי לחץ ואי-ודאות. מחד, הם שואפים לצמצם סיכונים ולשמור על יציבות פיננסית. 

מאידך, הם מחפשים דרכים לשמר את איכות חייהם, לתמוך בחברה ולבנות אופטימיות לעתיד. להבנה מעמיקה של דפוסי התנהגות אלו יש חשיבות מכרעת עבור קובעי מדיניות, עסקים ואף הצרכנים עצמם, שכן היא מאפשרת לזהות מגמות, להתאים אסטרטגיות ולחזק את החוסן הכלכלי של ישראל בעתות משבר.

הכותבת היא ד"ר לי-נוי גרין, חוקרת בתחומי הפסיכולוגיה והכלכלה ההתנהגותית ומרצה בפקולטה למדעי החברה במכללה האקדמית רמת-גן.

עוד ב-

השפעות מלחמת ישראל-איראן: זינוק של כ-300% ברכישות בסופרמרקטים

לכתבה המלאה