השוק

הדרמה בצים מתפוצצת - המניה מזנקת ב-14%

אחרי חודשים של ספקולציות ודיווחים לא מאומתית - הדרמה בצים יוצאת לאור. בכמה הציע המנכ"ל לרכוש את החברה, מה הייתה תשובת החברה ומה יקרה למניה?

רוי שיינמן | 25/11/2025 15:01 1

אלי גליקמן מנכ"ל צים (צילום סיון פרג', ויקיפדיה/ Mike Baird)

חודשים של שמועות הסתיימו היום בפרסום רשמי שמאשר את אחת הדרמות המרתקות של השנה. אלי גליקמן, מנכ"ל חברת הספנות צים, הגיש יחד עם איש העסקים רמי אונגר הצעה לא מחייבת לרכוש את כל מניות החברה.

אבל הטוויסט המעניין: הדירקטוריון דחה את ההצעה והחל לבחון אפשרויות אחרות, כולל הצעות ממתחרים אסטרטגיים. התוצאה - המניה מזנקת ב-14% במסחר המוקדם בוול סטריט.

זוהי בדיוק התגובה שמשקיעים אוהבים לראות במאבקי שליטה. כשיש תחרות על חברה, המחיר עולה. כשהדירקטוריון מדווח על "הבעות עניין מצדדים רבים, לרבות עניין אסטרטגי", המשמעות היא שחברות ספנות אחרות שוקלות לשים כסף על השולחן. זה הופך את ההצעה הראשונית למחיר רצפה, לא תקרה.

אבל בואו נבין למה בכלל כולם רוצים את צים. החברה נסחרת בשווי של כ-2.1 מיליארד דולר, בעוד שבקופה שלה יושבים מעל 2.8 מיליארד דולר במזומנים והשקעות פיננסיות.

קראו את זה שוב: אפשר לקנות את כל החברה בפחות מהכסף שיש בקופה, וכבונוס מקבלים צי של 143 אניות, פעילות רווחית ומוניטין בתעשייה.

גליקמן ואונגר הציעו לרכוש את החברה תמורת כ-2.4 מיליארד דולר - פרמיה של בערך 25% על שווי השוק. נשמע נדיב? לא בדיוק. משקיעים מוסדיים ישראלים שמחזיקים מעל 8% מהמניות כבר התגייסו נגד המהלך.

הם טוענים שההצעה נמוכה מדי ודורשים במקום זאת חלוקת דיווידנד ענקית של 2-2.5 מיליארד דולר. הלוגיקה שלהם פשוטה: אם יש כל כך הרבה כסף בקופה, תחזירו אותו לבעלי המניות.

וכאן מגיעים למצב הבעייתי שמטריד את כולם. גליקמן הוא המנכ"ל של צים. תפקידו הוא להעלות את ערך החברה ולהגדיל את שווי המניה למען בעלי המניות. אבל אם הוא רוצה לקנות את החברה, האינטרס שלו הפוך: הוא רוצה שהמחיר יישאר נמוך ככל האפשר. זה ניגוד עניינים שעלול ליצור חוסר אמון.

המשקיעים שואלים את עצמם: האם גליקמן ניהל את החברה בצורה שתשאיר את המניה מתומחרת נמוך? האם החלטות שנתקבלו בשנה האחרונה היו למען החברה או למען המהלך האישי שלו?

המניה ירדה 20% השנה ו-28% בשנה האחרונה, חלקית בגלל שיבושים בנתיבי סחר ימיים וחששות ממכסים אמריקניים, אבל גם בגלל העדר בעל שליטה ברור מאז שעידן עופר מכר את אחזקותיו.

דירקטוריון צים, בראשות יאיר סרוסי, שכר את בנק ההשקעות אוורקור ומשרדי עורכי דין מובילים לבחון את כל האופציות.

הם לא רק דחו את ההצעה של גליקמן ואונגר - הם פתחו תהליך רשמי שמזמין הצעות נוספות. מדובר במכירת החברה, חלוקת הון, או כל חלופה אחרת שתמקסם ערך לבעלי המניות.

כעת הכדור עובר לשחקנים האחרים. חברות ספנות בינלאומיות עשויות לראות בצים הזדמנות לחזק את עצמן בתעשייה מאתגרת. המשקיעים המוסדיים עשויים להגדיל את הלחץ לחלוקת דיווידנד.

וגליקמן? הוא נתקע במצב מורכב - הוא עדיין המנכ"ל, אבל ההצעה שלו נדחתה והאמון בו נפגע.

מאבקי שליטה טובים למניה כי הם יוצרים תחרות שמעלה מחירים ומכניסה שקיפות לתהליך. המשקיעים רואים שהדירקטוריון עובד בשבילם, לא בשביל ההנהלה. זו הסיבה שהמניה קופצת היום.

השאלה היא מה יקרה בהמשך - האם יגיע רוכש אסטרטגי עם הצעה גבוהה יותר? האם המוסדיים יכפו חלוקת דיווידנד? או שמא גליקמן ישפר את ההצעה ויחזור למשחק?