נגיד בנק ישראל אמיר ירון השתתף בכנס תשלומים בעידן המתחדש העוסק באחד התחומים החשובים במערכת הפיננסית: עולם התשלומים. לדבריו של הנגיד, התכנית של הכנס, והמשתתפים בו, ממחישים את המהלכים המרשימים שמקדמת מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, ואת השותפות העמוקה בין בנק ישראל לבין כלל השחקנים במערכת: רגולטורים, חברות טכנולוגיה, חברות תשלומים, וגופים פיננסיים נוספים.

ירון פתח ואמר: ''בדבריי היום אנסה למפות בקצרה את השינויים שאנו רואים בעולם התשלומים, לעמוד על חלק מהאתגרים שהם יוצרים לעולמות היציבות והרגולציה, ולהעמיק מעט בנושא המטבעות היציבים, STABLECOINS,  ודרכו להמחיש כיצד הטכנולוגיות החדשות יוצרות הזדמנויות, אך גם מציבות אתגרים משמעותיים, ואז לשרטט את העקרונות שבראייתי עלינו לאמץ''.

הוא הסביר כי: ''בעולם שבו תשלומים, נכסים דיגיטליים ושירותים פיננסיים פועלים באופן גלובלי, גם הפיקוח צריך להיות מתואם יותר, שקוף יותר, ומותאם למערכת שנעה מעבר לגבולות המדינה. אחת הדוגמאות הבולטות לשינוי במערכת הפיננסית היא העלייה המהירה בשימוש במטבעות יציבים. מדובר בטוקנים דיגיטליים שמטרתם לשמור ערך יציב מול מטבע מוכר, נכון לעכשיו בעיקר לדולר , ומאחוריהם ניצבת ישות שמנהלת את הנכסים שמשמשים כגיבוי. רובם פועלים על גבי רשתות בלוקצ'יין פתוחות, אך בפועל הם מתפקדים כשירות פיננסי לכל דבר, רק במעטפת טכנולוגית חדשה. בהינתן תשומת לב שהם מקבלים בציבור ובחקיקה, כבר לא ניתן לומר שמדובר בתופעה שולית''.

כדי להבין את ההשלכות הגבוהות של השימוש במטבעות יציבים, ירון הסביר כי צריך לשים את הדגש על מספר היבטים מרכזיים: ''הרזרבות: מטבע שמבטיח ערך יציב צריך להיות מגובה במאה אחוז רזרבות נזילות ומוחזקות בחשבונות נפרדים מפעילותו השוטפת של המנפיק. ברגע שהגיבוי אינו מלא המנפיק למעשה פועל במודל של יחס רזרבה. הוא מנפיק יותר יחידות ערך ממה שהוא מחזיק בפועל בנכסי גיבוי, וזהו מנגנון השקול במהותו ליצירת כסף במערכת הבנקאות המסחרית, אך ללא מסגרת הדרישות, הפיקוח והגנת היציבות שחלה על בנקים.''

''איכות הנכסים המגבים: גם כאשר המטבע מגובה במאה אחוז, עולה השאלה מהו איכות הגיבוי. כדי שמטבע יציב יעמוד בהבטחה שלו, נכסי הרזרבה חייבים להיות בטוחים מאוד ונזילים מאוד, כאלה שניתן לממש גם בתקופות לחץ בלי לגרום להפסדים מיותרים. אם חלק משמעותי מהרזרבות מוחזק בנכסים תנודתיים או פחות נזילים, כל בקשת פדיון גדולה עלולה לחייב מכירה בחופזה, לפגוע במחזיקי המטבע ואף ליצור לחץ בשוק עצמו''.

''תשלום ריבית: ככל שמנפיקי מטבעות יציבים יציעו ללקוחותיהם תשואה על אחזקת אותם המטבעות, הדבר יעלה שאלה מהותית לגבי אופיו של המכשיר. האם מדובר באמצעי תשלום גרידא, כמו מזומן או כרטיס חיוב שתפקידו לשמש להעברות ותפעול, או אולי מדובר למעשה במוצר פיננסי שונה, הדומה במהותו לכלים כמו פיקדון בנקאי או קרן כספית? ככל שהמכשיר מתקרב באופיו למוצר השקעה, כך מתחדדים גם הסיכונים שהוא מגלם, ואיתם גם מסגרות ההגנה והרגולציה שנדרשות לצידו''.

''מסגרת הרגולטורית: בשלב הראשון, מטבעות יציבים יהיו תחת הפיקוח של רשות שוק ההון. עם זאת, ככל שהפעילות שלהם תגדל, ויווצר פוטנציאל להשפעה ממשית על המדיניות המוניטרית והמערכת הפיננסית - כלומר הם יהפכו להיות "SIFI" - Systemically Important Financial Institutions - יידרש להעבירם לפיקוח בנק ישראל.
ההפרדה בין המנפיק לבין נותן השירות. חלק מהחדשנות שבמטבעות היציבים היא העובדה שבניגוד לגופי e money שהזכרתי לעיל, הטכנולוגיה של סטייבל קוינס מאפשרת הפרדה בין הגוף המנפיק שהמטבע היציב מהווה התחייבות במאזנו לבין הגוף שנותן את השירות ללקוח, שאחראי על זיהוי הלקוח והקפדה על כללי איסור הלבנת הון, ועוד. הפרדה זו מגבירה את האתגר הרגולטורי ואת הצורך לזהות באיזה חלק של השרשרת טמון כל סיכון''.

עוד עידכן הנגיד: ''לצד המטבעות היציבים הפרטיים, יותר ויותר בנקים מרכזיים – ואנחנו בתוכם – בוחנים הנפקה של מטבע דיגיטלי מדינתי (CBDC) . מדובר במוצרים שונים במהותם, בעיקר משום ש-CBDC הוא התחייבות של הבנק המרכזי בעוד שמטבעות יציבים מונפקים על ידי גורמים פרטיים, ומשום כך הוא כסף חסר סיכון לחלוטין. 
לפני סיום אציין חלק מהצעדים שאנחנו בבנק ישראל מקדמים בשנים האחרונות כחלק מהצורך להתאים את מערכת התשלומים בישראל למתרחש בעולם.

בשנים האחרונות שידרגנו את מערכת זה"ב לתקןISO 20022 הבינלאומי, שמאפשר העברת מידע עשירה ומדויקת יותר בכל עסקת תשלום. פתחנו את מערכות התשלומים לשחקנים חוץ־בנקאיים ובין לאומיים, צעד שמגביר תחרות ומאפשר לחדשנות להיכנס למערכת הפיננסית. קידמנו את הפריסה הרחבה של תקן EMV בישראל - מהלך שאומץ במהירות מרשימה בכל המשק, הגביר את רמת האבטחה ופתח את הדלת לתשלומים ללא מגע ולארנקים דיגיטליים''.

לסיום הבטיח הנגיד: ''אנחנו ממשיכים לעבוד במרץ בכדי להביא לכך שהתשלומים המיידיים יהיו זמינים ללקוחות כל הבנקים בישראל, ובממשקי משתמש נוחים ומתקדמים שיאפשרו לאמצעי תשלום זה להיות זמין למי שירצה בכך גם בתשלומים בבתי עסק, למשל באמצעות ייזום תשלומים – רפורמה נוספת שאנו מקדמים בשנים האחרונות. לצד כל אלה, אנו ממשיכים לבחון בצורה מעמיקה את האפשרות של הנפקת שקל דיגיטלי, ככלי עתידי שיכול לשפר את היעילות, החדשנות והתחרותיות של מערכת התשלומים בישראל, ולא פחות מכך - כפלטפורמה ציבורית לחדשנות שיציע המגזר הפרטי, שתפעל לצד מערכות ואמצעי התשלום הקיימים, מה שגם יגביר את היתירות של מערך התשלומים. חשוב לי להבהיר כי בדומה לבנקים מרכזיים אחרים עדיין לא קיבלנו החלטה, ואנחנו ממשיכים לבחון את הנושא''.

עוד ב-

בנק ישראל יוריד שוב את הריבית? זה המועד שבו עשויה להתבצע ההפחתה

לכתבה המלאה