השוק
עידן עופר חושף: איי.סי.אל תאבד 100 מיליון דולר ללא הזיכיון בים המלח
חברת המינרלים פרסמה תחזיות ארוכות טווח עד לאחר 2030 שמראות צמיחה דרמטית ברווחיות - אך עם פער גדול בתרחיש בו תפסיד את הזיכיון בים המלח. האם זה מספיק כדי לשכנע את המשקיעים שהעתיד מובטח?
איי.סי.אל של עידן עופר פרסמה תחזיות ארוכות טווח שמנסות לענות על השאלה שמטרידה כל משקיע: מה יקרה אם החברה לא תזכה במכרז החדש לזיכיון ים המלח? התשובה, לפי החברה: היא תמשיך לצמוח - אבל ההבדל בין זכייה לאובדן הזיכיון עדיין משמעותי.
ב-12 החודשים האחרונים, איי.סי.אל ייצרה EBITDA (מדד לרווחיות תפעולית) של כ-1.5 מיליארד דולר. מתוכם, כ-65%-70% מגיעים מפעילות שלא קשורה לזיכיון, כ-30%-35% קשורים לזיכיון ים המלח.
לפי תחזית החברה לאחרי 2030, אם איי.סי.אל תזכה בזיכיון החדש, ה-EBITDA שלה צפוי לזנק ל-1.8-2 מיליארד דולר - גידול של כ-27% לעומת היום. מתוכם, כ-40%-45% יגיעו מפעילות שלא קשורה לזיכיון (צמיחה אורגנית), כ-25%-30% מהזיכיון החדש, ועוד כ-25%-30% מצמיחה לא-אורגנית - כנראה רכישות נוספות כמו זו של Bartek Ingredients שהוכרזה לאחרונה.
אם איי.סי.אל לא תזכה בזיכיון, התמונה עדיין לא רעה: ה-EBITDA צפוי להגיע ל-1.7-1.9 מיליארד דולר - הבדל של כ-100 מיליון דולר לעומת התחזית עם הזיכיון ועלייה של כ-20% לעומת היום.
אבל יש הבדל משמעותי נוסף: במקום הכנסות מהזיכיון החדש, החברה תקבל את ה-2.54 מיליארד דולר פיצוי מהמדינה על הנכסים שהיא הקימה בים המלח, ותשתמש בכסף הזה לרכישות נוספות וצמיחה במגזרים אחרים.
הזיכיון המדובר כולל את זכות הכרייה בים המלח - משאב טבעי לאומי שמייצר אשלג, ברום, מגנזיום ומינרלים נוספים. הזיכיון הנוכחי של איי.סי.אל (לשעבר מפעלי ים המלח) אמור להסתיים ב-31 במרץ 2030, והמדינה צפויה לפרסם מכרז חדש לבחירת מפעיל.
עד לאחרונה, לאיי.סי.אל הייתה "זכות סירוב ראשונה" - כלומר, אם מישהו אחר היה מנצח במכרז, היא יכלה פשוט להתאים את ההצעה ולזכות בו. אבל בנובמבר החברה חתמה על הסכם עם המדינה שבו היא מוותרת על היתרון הזה תמורת הפיצוי הכספי והוודאות.
השבוע פורסמה גם טיוטת חוק הזיכיון החדש, והחברה הגיבה בזהירות. לפי המצגת, החוק "עקבי בדרך כלל" עם הטיוטה הראשונית של משרד האוצר מספטמבר 2024. אבל יש כמה נקודות מדאיגות: אם תהליך המכרז ייכשל, שר האוצר יכול להעניק את הזיכיון בלי מכרז כלל.
בנוסף, צו "אינטרסים חיוניים" עשוי להטיל מגבלות לאומיות ובעלות על בעלי מניות מרכזיים - כלומר, המדינה יכולה למנוע מגורמים זרים או לא-רצויים לשלוט בזיכיון.
איי.סי.אל מדגישה שההסכם שחתמה עם המדינה "מספק אלטרנטיבה אסטרטגית מוצקה" - כלומר, אם התנאים של הזיכיון החדש לא יהיו כדאיים כלכלית, היא יכולה פשוט לא להתמודד במכרז, לקחת את הפיצוי ולהשקיע את הכסף במקומות אחרים.
אבל האמת היא שאיי.סי.אל רוצה לזכות. ההבדל בין שני התרחישים - כ-100-200 מיליון דולר EBITDA בשנה - הוא משמעותי. בנוסף, לחברה יש יתרונות עצומים: כל התשתיות כבר במקום, עשרות שנות ניסיון, ושרשרת ערך שלמה של מוצרים שתלויים בגישה לזיכיון.
מצד שני, יש גם אתגרים. בדצמבר, בג"ץ קבע שאיי.סי.אל תצטרך לשלם למדינה כ-500 מיליון שקל על מי ים המלח שבהם השתמשה בעבר - עלות שהחברה טענה שהיא לא צריכה לשלם. המניה צנחה ב-6% בעקבות הפסיקה.
אז מה זה אומר למשקיעים? התחזיות נועדו להראות שאיי.סי.אל לא תלויה רק בזיכיון בים המלח ושהיא חברה גלובלית מגוונת שיכולה לעמוד על הרגליים גם בלי ים המלח.
עוד ב-
אבל השוק עדיין מחכה לתשובה האמיתית: האם החברה תזכה במכרז? הוא אמור להתפרסם בשבועות הקרובים, והזוכה ייבחר עד 2027. עד אז, המניה צפויה להמשיך להיסחר על רקע אי-וודאות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
