נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הפתיע היום רבים במשק הישראלי כשהחליט להוריד את הריבית ל-4%. ההחלטה הזאת טובה מאוד לחברות, בעיקר לחברות הנדל"ן שהמניות שלהן נסקו בבורסה. לפי הוועדה המוניטרית, ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על 3.5% בממוצע ברבעון הרביעי של 2026. תחזית זו מגלמת ירידה הדרגתית של הריבית מרמתה הנוכחית, בהתאם לקצב התכנסות האינפלציה למרכז היעד. במקביל, השקל מתחזק מול הדולר, שנסחר תמורת 3.15 שקל.

פרופ' אמיר ירון שוחח הערב עם ice על החלטתו להוריד את הריבית. הוא דיבר על ההחלטה שעמדה בניגוד גמור לתחזית רוב הכלכלנים ולהשפעה הכללית על השוק.

הצלחת להפתיע רבים במשק הישראלי, בעיקר את יזמי הנדל"ן.
"אנחנו פועלים בהתאם לנתונים, להתפתחויות הכלכליות. זה משהו שאנחנו תמיד עושים ועשינו לאורך כל הדרך. כמו שידענו וחשבנו שנכון להשאיר את הריבית על כנה, גם אם יש רעשים בחוץ, אנחנו יודעים לעשות את ההחלטות הנכונות בזמן הזה, גם כשצריכים להיות גמישים. אנחנו חושבים שנכון כרגע לעשות את זה, בהינתן ההתפתחויות".

מהן ההתפתחויות?
"בראש ובראשונה אנחנו רואים שמאז הפסקת האש סביבת האינפלציה התמתנה. בהתחלה זה לא היה ברור, אבל מהחלטת הריבית האחרונה רואים זאת ביתר שאת. רואים זאת באינפלציה בפועל ועוד יותר בציפיות ובעוד אלמנטים נוספים - אנחנו רואים את דינמיקת האינפלציה ונושא חשוב כמו שכר הדירה - נתונים שהיו 'דביקים' עד עכשיו. הדבר השני הוא הרוח הגבית. אנחנו ממשיכים לראות את השקל מתחזק. בתקופת המלחמה היינו עדים פחות לתמסורת של השקל. שער החליפין מהווה עוד רוח גבית להתמתנות האינפלציה בהמשך. האלמנט השלישי הוא כמובן ההקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה. אנחנו רואים את זה בקפיצה די משמעותית בהשתתפות בשוק התעסוקה, בחזרה של המילואימניקים ובהתמתנות בשיעור התעסוקה במגזר העסקי. מכלול הדברים האלה הטה את הכף לטובת הקדמת הפחתת הריבית. זה ניהול הסיכונים שקול, לעומת מצב של אי ודאות גיאופליטית יותר גדולה קודם".

בראיון האחרון שלנו, הערכת שהריבית תרד עד ספטמבר לשיעור של 3.75%. אנחנו יכולים לראות ירידה גבוהה יותר עד ספטמבר?
"אני אומר שהקדמנו את ההחלטה. נמשיך לפעול בהתאם להתפתחויות העדכניות ולהערכות שלנו. בעולם שאין בו שינויים דרמטיים היינו רוצים לראות מה יקרה. יתרה מכך, הריבית הניטרלית במשק, כפי שמסומנת כרגע על ידי חטיבת המחקר, יותר גבוהה מארה"ב. אלה אומדנים רחבים. היא יכולה להיות גם גבוהה יותר. ייתכן שהמשק הישראלי יהיה בנקודת האיזון שבו הוא צומח סביב הפוטנציאל עם אינפלציה שמתייצבת סביב מרכז היעד ואז לא יהיה צורך להוריד ריבית. ראינו שלא הייתה התפרצות ביקושים למרות הרבעון השלישי החזק, שחלק ממנו הוא 'ריבאונד'. ברבעון הרביעי אנחנו צומחים, אבל לא בהתפרצות ביקושים ביחס להקלות ההיצע שאמורה להוביל להתפרצות אינפלציה".
 

לא ברור האם זו כלכלת בחירות, אבל שורה של צעדים ביממה האחרונה מראה שהממשלה נלחמת ביוקר המחיה. מה דעתך?
"אמרתי בישיבת הממשלה שאנחנו לא חושבים שהעלאת הפטור ממע"מ ל-150 דולר הוא צעד שאנחנו תומכים בו. הוא יכול להוביל לעיוותים וזה שם עסקים קטנים שמתמודדים מול היבוא הזה במצב נחות. כך, בטווח הנראה לעין, יורידו הפטור לחלוטין".

יזמי הנדל"ן חוגגים בעקבות ההחלטה. המניות מזנקות, והם בטוחים שהביקושים יחזרו לשוק. החלטה כזו יכולה להוביל לעליית מחירים? הרגשת מספיק בטוח להפחית את הריבית בעקבות הירידות האחרונות, כפי שכתבת בהחלטה?
"אנחנו חושבים שראינו האטה במכירות וראינו תהליך התאמה של המחירים ורואים גם מלאי דירות לא מכורות גבוה, התחלות בנייה גבוהות וגמר בנייה גבוה. ראינו גם רכישות קרקע גבוהות מרמ"י".

בחלק מהמכרזים היזמים רוכשים קרקעות מעל מחיר השוק.
"נכון, אבל גם ראינו התאמות בחלק ממחירי הקרקע, ראינו כמות רכישת קרקעות גבוהה בסדר גודל של 2024. יחד עם יחידות קרקע פרטיות זה אמור להוביל לפוטנציאל היצע גדול בהמשך הדרך".

הרגשת בנוח להוריד את הריבית גם בגלל הירידות הקטנות בשוק הנדל"ן?
"יש לנו סיבות טובות להניח שהיצע הדיור ימשיך להיות גבוה, ככל שיהיה גבוה לא צריכה להיות פה התלקחות גדולה, אם בכלל, של המחירים. אמרתי גם בהחלטה הקודמת ואני רוצה להדגיש עכשיו - לא בארה"ב ולא בישראל, לפחות כמו שאנחנו רואים את מצב הכלכלה, נחזור לריביות אפס שהיינו בהן טרום הקורונה. לכן גם אם זה שיש פה הקלה, לא נחזור לעולמות של ריביות כאלה. גם אם תהיה פה חזרה מסוימת של רוכשים, זה לא שהריבית תחזור להיות אפסית. סימנו 3.5% כיעד. ייתכן שנמצא את עצמנו גם רואים שהמשק צומח ואין צורך להגיע לשם".

עוד ב-

בעקבות הורדת הריבית: מניות הנדל"ן והבנייה מזנקות עד 16%

לכתבה המלאה