היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה היום (שישי) את עמדת המדינה לבג"ץ בעתירות נגד תיקון 28 לחוק שירות ביטחון, וביקשה מבית המשפט להורות על ביטולו של החוק להקפאת הליכי המעצר, החקירה והאכיפה נגד תלמידי ישיבות החייבים בגיוס.

בתגובה שהוגשה לבית המשפט ביקשה היועמ"שית להפוך את צו הביניים שהוציא בג"ץ לצו קבוע. לדבריה, מדובר ב"הסדר חקיקתי פגום ופוגעני" שאינו עומד בדרישות החוקתיות, ולכן יש להורות על בטלותו.

בהרב-מיארה טענה כי החוק יוצר אפליה בין קבוצות אוכלוסייה, פוגע בעקרון השוויון בפני החוק ומנוגד לצורכי הביטחון ולאינטרס הציבורי. עוד נכתב כי ההסדר מעניק בפועל חסינות מהליכי אכיפה לקבוצת אוכלוסייה מסוימת בשל השתייכותה המגזרית, במקום לקדם את הרחבת הגיוס לצה"ל.

בתגובה הודגש כי לפי נתוני גורמי הביטחון קיים צורך קבוע בתוספת של כ-12 אלף חיילים, מהם לפחות מחצית לתפקידי לחימה. היועמ"שית ציינה כי המחסור בכוח אדם מוביל לעומס חריג על חיילי הסדיר ועל משרתי המילואים, לצד השלכות כלכליות משמעותיות למשק.

עוד נטען כי החוק אינו כולל מנגנוני פיקוח ואכיפה אפקטיביים, וכי בתקופת הבדיקה של בקשת תלמיד הישיבה נאסר לנקוט נגדו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה. בנוסף, המדינה סבורה כי בהליך החקיקה נפלו פגמים מהותיים, בין היתר משום שהתיקון אושר במסגרת הליך מזורז לאחר החלת דין רציפות, בעוד שלטענתה הנוסח הסופי שונה באופן מהותי מההצעה המקורית.

החוק, שאושר בכנסת מוקדם יותר החודש ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים, קובע כהוראת שעה הקפאה של הליכי מעצר, חקירה ואכיפה נגד תלמידי ישיבות החייבים בגיוס שהצהירו כי "תורתם אומנותם". לפי הנוסח שאושר, תוקף ההסדר נקבע עד 30 בנובמבר.

עוד ב-

דרמה בבג"ץ: זאת ההחלטה שהתקבלה בחוק מעצר העריקים

לכתבה המלאה

בשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי והקפיא את כניסת החוק לתוקף עד להכרעה בעתירות. הדיון בעתירות צפוי להתקיים בשבוע הבא בפני הרכב מורחב של 9 שופטים. הממשלה הודיעה כי תעביר את עמדתה בנפרד באמצעות פרקליטות המדינה.