קריפטו

האם בורסת הקריפטו Binance תתאושש?

חמישה ימים לאחר פריצת הקריפטו הגדולה בהיסטוריה, שבמהלכה נגנבו כ־6.3 מיליארד דולר, Binance מנסה להחזיר את אמון המשקיעים. בעוד לקוחות משכו מהבורסה מיליארדי דולרים, פרטים חדשים חושפים כיצד התוקפים פעלו ולאן הועבר הכסף

עקבו אחרינו בגוגל

אלרואי אגם | 4/11/2026 22:34

חמישה ימים חלפו מאז שבורסת הקריפטו הגדולה בעולם, Binance, נפלה קורבן למתקפת סייבר חסרת תקדים, שבמהלכה הצליחו האקרים לגנוב מטבעות דיגיטליים בשווי של כ־6.3 מיליארד דולר.

מאז, מה שהחל כאירוע אבטחה הפך למשבר אמון משמעותי, כאשר לקוחות החלו למשוך את כספם מהפלטפורמה, רשויות אכיפה בינלאומיות פתחו בחקירה והחברה נאלצה להקצות מיליארדי דולרים כדי לכסות את הנזק. הפריצה, שהתרחשה ב־29 באוקטובר, נחשבת לגדולה ביותר שתועדה בתעשיית הקריפטו. לשם השוואה, בפברואר 2025 נגנבו כ־1.5 מיליארד דולר מבורסת Bybit, באירוע שנחשב אז לאחת מגניבות המטבעות הדיגיטליים הגדולות בהיסטוריה. הפעם, היקף הנזק גדול ביותר מפי ארבעה.

אלא שהשאלה המרכזית כיום אינה רק כיצד הצליחו התוקפים לגנוב סכום כה גדול בתוך זמן קצר, אלא האם Binance, שמשרתת יותר מ־335 מיליון משתמשים ברחבי העולם, תצליח לשמור על מעמדה ועל אמון לקוחותיה. על פי ממצאי החקירה, המתקפה החלה כאשר האקרים הצליחו לחדור למערכות המשמשות את Binance לניהול העברות כספים. בניגוד לפריצה לחשבון של לקוח בודד, הפעם התוקפים הצליחו להגיע למערכות שבאמצעותן הבורסה עצמה מאשרת ומבצעת משיכות של מטבעות דיגיטליים.

כדי להבין כיצד זה אפשרי, חשוב להכיר את האופן שבו בורסות קריפטו מחזיקות את כספי המשתמשים. כאשר לקוח מפקיד ביטקוין או מטבע דיגיטלי אחר בבורסה, הנכסים אינם בהכרח מוחזקים בארנק אישי ונפרד עבורו, אלא מנוהלים באמצעות ארנקים שבשליטת החברה. חלק מהכספים מאוחסנים בארנקים המחוברים למערכות האינטרנט, כדי לאפשר משיכות והעברות במהירות, בעוד שחלק אחר מוחזק במערכות מבודדות ומאובטחות יותר.

במקרה של Binance, ההאקרים הצליחו להשתלט על מערכות הקשורות לארנקים הפעילים של החברה ולגרום להן לאשר העברות שלא היו אמורות להתבצע. אפשר לדמות זאת לבנק שבו הפורצים אינם צריכים לפרוץ פיזית לכספת, אלא מצליחים להשתלט על המערכת שמאשרת העברות בנקאיות. מרגע שהמערכת מאשרת את הפעולה, הכסף מועבר לחשבון אחר, אף שבפועל בעליו מעולם לא נתן לכך אישור.

אחת השיטות שבהן השתמשו התוקפים כללה ניצול מנגנון הרשאות ברשת את'ריום, המאפשר לארנק להעניק לתוכנה אחרת סמכות לבצע פעולות בשמו. במקרה הזה, החוקרים זיהו שימוש בהרשאות שאפשרו לתוקפים להעביר נכסים בהיקף של מיליארדי דולרים. עם זאת, המתקפה לא הוגבלה לאת'ריום בלבד, אלא התרחבה לרשתות נוספות, ובהן ביטקוין, סולנה ו־XRP.

החברה הודיעה כי בחקירה הראשונית עלה חשד שמחשב נייד של אחד מעובדיה נפרץ, אך בהמשך התגלו נקודות חדירה נוספות. נכון לעכשיו, עדיין לא פורסמה תמונה מלאה של הדרך שבה הצליחו ההאקרים לעקוף את מערכות האבטחה. Binance אף ציינה כי לא נמצאו ראיות לכך שמפתחות הגישה הסודיים של ארנקיה נחשפו.

לאחר שהכספים נגנבו, החל שלב נוסף במתקפה: ניסיון להסתיר את מסלול הכסף ולמנוע מהרשויות להקפיא אותו. חברות חקירת הבלוקצ'יין Elliptic ו־Chainalysis, שעקבו אחר פעילות התוקפים, חשפו שיטות להעברת הכספים בהיקף חריג.

לפי נתונים שפרסמה Elliptic ב־2 בנובמבר, בתוך פחות מארבעה ימים עברו הכספים הגנובים דרך כ־12 אלף ארנקים דיגיטליים שונים ובוצעו יותר מ־40 אלף פעולות העברה, בקצב ממוצע של ארנק חדש אחד בכל כ־25 שניות. במקום להעביר את הכספים ישירות ליעד אחד, ההאקרים פיזרו אותם בין אלפי כתובות, החליפו חלק מהמטבעות למטבעות אחרים ולעיתים אף העבירו כספים בחזרה לארנקים שכבר השתמשו בהם קודם.

הפעילות התבצעה במשך שעות ארוכות וברציפות, גם בשעות הלילה, באופן שמצביע על שימוש במערכות אוטומטיות. המטרה הייתה ככל הנראה להקשות על החוקרים לעקוב אחר הכספים ולזהות היכן הם נמצאים.

עם זאת, למרות השימוש באוטומציה, עדיין אין ראיות לכך שבינה מלאכותית היא שניהלה את הפעילות. אחד האתגרים הגדולים שעמדו בפני התוקפים היה העובדה שחלק ניכר מהכספים שנגנבו הוחזק במטבעות דיגיטליים הצמודים לדולר, כמו USDT ו־USDC. בניגוד לביטקוין, מטבעות אלה מונפקים בידי חברות שביכולתן להקפיא נכסים מסוימים כאשר מתגלה פעילות בלתי חוקית. לכן מיהרו התוקפים להחליף חלק מהמטבעות הגנובים לאת'ריום ולמטבעות אחרים, שקשה יותר לחסום באופן ישיר.

למרות זאת, שיתוף פעולה בין Binance, חברות הקריפטו ורשויות האכיפה הוביל להקפאה של נכסים בשווי של כ־3 מיליארד דולר. לפי Elliptic, כ־2.85 מיליארד דולר מהכספים הגנובים הוקפאו או נתפסו, ואילו כ־3.24 מיליארד דולר נוספים עדיין הוחזקו בכתובות הקשורות לפריצה, בעיקר בביטקוין ובאת'ריום, נכון לעדכון שפורסם ב־2 בנובמבר.

ב־31 באוקטובר הודיע ה־FBI האמריקני כי לפי ממצאי החקירה, מאחורי המתקפה עומדת קבוצת האקרים המזוהה עם צפון קוריאה, המכונה TraderTraitor. מדובר בגורמים שנקשרו בעבר למתקפות נגד חברות קריפטו, כאשר הרשויות בארצות הברית טוענות שכספים שנגנבים בפעילות מסוג זה משמשים בין היתר למימון פעילותה של צפון קוריאה. פיונגיאנג דחתה את ההאשמות והכחישה את מעורבותה בפריצה.

במקביל לחקירה, Binance נאלצה להתמודד עם משבר משמעותי לא פחות: החשש של לקוחותיה לגורל כספם. מיד לאחר גילוי הפריצה עצרה החברה את האפשרות למשוך מטבעות מהפלטפורמה, כדי לבצע בדיקות אבטחה ולמנוע העברות בלתי מורשות נוספות. ב־1 בנובמבר החלו שירותי המשיכה לחזור בהדרגה, ובתוך זמן קצר התברר כי משתמשים רבים ביקשו להוציא את כספם מהבורסה.

לפי נתונים שפורסמו ברויטרס ב־2 בנובמבר, לקוחות Binance משכו מהפלטפורמה סכום נטו של כ־4.72 מיליארד דולר מאז חידוש המשיכות. מדובר בסכום משמעותי, אך לפי החברה הוא מייצג כ־3% בלבד מכלל הנכסים המוחזקים בבורסה. במקביל, Binance דיווחה על כניסת כספים חדשה בהיקף של כ־2.7 מיליארד דולר מאז יום ראשון ועל התמתנות בקצב המשיכות.

הנתונים מצביעים על כך שלמרות החששות, עדיין לא נרשמה בריחה כוללת של לקוחות מהפלטפורמה. עם זאת, עבור חברה שמנהלת נכסים בהיקף עצום, גם משיכה של אחוזים בודדים מהיתרות בתוך ימים ספורים מהווה מבחן משמעותי לאמון הציבור וליכולת התפעולית שלה. כדי להרגיע את המשקיעים, Binance הודיעה כי תישא בעצמה בכל ההפסדים שנגרמו כתוצאה מהפריצה, באמצעות כספי החברה וקרנות המיועדות להגנה על המשתמשים. כבר ב־30 באוקטובר הודיעה כי הקצתה יותר מ־6.34 מיליארד דולר לכיסוי הנכסים שנגנבו.

בתחילה דיווחה החברה כי הצליחה להשלים כ־80% מהנכסים החסרים. בהמשך עלה הנתון ל־90%, וב־1 בנובמבר הודיעה Binance כי הגיעה לכ־95%. המשמעות היא שהחברה השתמשה במשאביה כדי להחזיר את הגיבוי לנכסי המשתמשים, ולא שהצליחה להשיב לידיה 95% מהמטבעות שנגנבו.

זהו הבדל מהותי, שכן חלק גדול מהכספים הגנובים עדיין נמצא מחוץ לשליטתה. ב־2 בנובמבר פרסמה החברה גם עדכון לבדיקת העתודות שלה, שבאמצעותו יכולים משתמשים לבדוק את הגיבוי של יתרותיהם בעשרה מטבעות מרכזיים, ובהם ביטקוין, את'ריום, סולנה ו־BNB. לפי נתוני Binance, יתרות הלקוחות באותם מטבעות מגובות במלואן. עם זאת, בדיקת עתודות אינה מהווה ביקורת פיננסית מלאה של כלל נכסי החברה והתחייבויותיה.

נכון להיום, 3 בנובמבר, Binance ממשיכה להרחיב את פעילותה בהדרגה. בעדכון רשמי שפרסמה הודיעה החברה על פתיחת שלב נוסף של משיכות מטבעות דיגיטליים ברשתות מרכזיות, בהן את'ריום, סולנה ו־BNB Chain. השירותים חוזרים לפעול בהתאם לבדיקות האבטחה, כאשר חלק מהמטבעות עדיין ממתינים לאישור סופי למשיכה. אלא שהחזרה לפעילות אינה מעידה בהכרח על סיומו של המשבר.

Binance עדיין נדרשת להשלים את יתרת הנכסים החסרים, להמשיך לפעול להשבת הכספים שהוקפאו ולפרסם את ממצאי החקירה המלאים. החברה התחייבה לפרסם דוח שיסביר כיצד התרחשה הפריצה ואילו צעדים ננקטו כדי למנוע הישנות של אירוע דומה.

מבחינת תעשיית הקריפטו כולה, הפריצה מעלה מחדש את אחת השאלות המרכזיות שמלוות את התחום מאז היווסדו: עד כמה בטוח להחזיק נכסים דיגיטליים באמצעות חברה חיצונית? אחת ההבטחות המרכזיות של עולם הקריפטו היא האפשרות להחזיק ולהעביר כסף ללא תלות בבנק או בגוף פיננסי מרכזי.

אולם בפועל, מיליוני משתמשים בוחרים להחזיק את המטבעות שלהם בבורסות, משום שהן מאפשרות מסחר מהיר, ניהול נוח של הכספים וגישה לשירותים נוספים. הבחירה הזאת מעניקה לחברות אחריות עצומה, שכן פגיעה במערכות שלהן עלולה לסכן בבת אחת נכסים של משתמשים רבים. האירוע האחרון ממחיש שגם כאשר רשת הבלוקצ'יין עצמה פועלת כראוי, הכסף עדיין עלול להיות בסכנה אם המערכות שאחראיות לשמור עליו או לאשר את העברתו נפרצות.

נכון לעכשיו, Binance הצליחה להציג יכולת פיננסית משמעותית, להעמיד נכסים חלופיים בהיקף של מיליארדי דולרים ולהחזיר בהדרגה את שירותי המשיכה, מבלי שנרשמה עד כה קריסה של פעילות הבורסה.

עוד ב-

תוצאות הבחירות מסבכות את תוכניות הקריפטו של נתניהו

לכתבה המלאה

אלה סימנים ראשוניים להתאוששות, אך לא הוכחה לכך שהמשבר מאחוריה. השאלה הגדולה תהיה האם החברה תצליח להחזיר לא רק את הכספים, אלא גם את האמון שנפגע. בעולם הפיננסי, ובמיוחד בשוק הקריפטו, אמון הוא אחד הנכסים החשובים ביותר של כל בורסה. את הכסף שנגנב אפשר לעיתים להחליף או להשיב, אבל את אמון המשקיעים קשה הרבה יותר לשקם.