קריפטו
תוצאות הבחירות מסבכות את תוכניות הקריפטו של נתניהו
ראש הממשלה הציג את המטבעות הדיגיטליים כאחת הדרכים להתמודד עם סנקציות בינלאומיות, אך בנק ישראל מזהיר כי לא מדובר בפתרון מעשי. כעת, לאחר שהליכוד זכה ב־27 מנדטים וגוש נתניהו נותר עם 53 בלבד, גם עתידה הפוליטי של התוכנית אינו ברור
ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת ה־26, ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג רעיון שעורר מחלוקת במערכת הכלכלית: שימוש במטבעות קריפטוגרפיים ובטכנולוגיית בלוקצ'יין כדי להתמודד עם סנקציות בינלאומיות אפשריות על ישראל.
אלא שכעת, לאחר פרסום תוצאות הבחירות, השאלה אינה רק אם הטכנולוגיה מסוגלת לספק פתרון כלכלי, אלא גם אם נתניהו יוכל לקדם את המהלך מבחינה פוליטית. על פי תוצאות הבחירות שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית ב־30 באוקטובר, הליכוד נותרה המפלגה הגדולה בכנסת עם 27 מנדטים, בעוד מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט זכתה ב־21 מנדטים. גוש נתניהו השיג 53 מנדטים, גוש המפלגות המתנגדות לו קיבל 48 מנדטים והמפלגות הערביות זכו יחד ב־19 מנדטים.
המשמעות היא שאף אחד מהגושים אינו מחזיק ברוב של 61 מנדטים הנדרש להקמת ממשלה הנשענת על רוב בכנסת. נתניהו אמנם עומד בראש המפלגה הגדולה ביותר, אך כדי להמשיך ולהוביל את הממשלה הבאה הוא יידרש להשיג תמיכה נוספת מעבר לשותפותיו הפוליטיות הקיימות. התוצאות מציבות סימן שאלה גם סביב התוכניות הכלכליות שהציג ערב הבחירות, ובראשן הרעיון להיעזר במטבעות דיגיטליים כדי להפחית את תלותה של ישראל במערכת הפיננסית הבינלאומית.
העימות החל ב־23 באוקטובר, כאשר נתניהו התייחס בריאיון לערוץ הכלכלה לאפשרות שיוטלו סנקציות על המערכת הבנקאית הישראלית. לדבריו, ישראל צריכה להיערך מראש לתרחיש שבו הגישה שלה למערכות פיננסיות בינלאומיות תוגבל, ולבחון פתרונות חלופיים להעברת כספים ולביצוע עסקאות. אחת האפשרויות שהעלה הייתה שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין ובמטבעות קריפטוגרפיים. נתניהו טען כי כבר הנחה להכין תוכנית בנושא, והציג את הטכנולוגיה כאמצעי אפשרי להתמודדות עם מגבלות כלכליות.
אלא שבבנק ישראל לא קיבלו את ההצעה. בהודעה חריגה שפורסמה למחרת הבהיר הבנק המרכזי כי מטבעות דיגיטליים אינם יכולים לשמש מסלול לעקיפת סנקציות בינלאומיות. הבנק הדגיש כי האינטרס הכלכלי של ישראל הוא לשמור על קשריה עם שותפות הסחר המרכזיות שלה, ולפעול למניעת סנקציות ולהפחתת השפעותיהן. נתניהו לא חזר בו, ובתגובה לביקורת הבהיר כי הקריפטו הוא רק אחד מהאמצעים האפשריים, ולא הפתרון היחיד. לדבריו, "אני מודה להם על העצות, אבל אני עושה את מה שאני חושב".
אולם ב־25 באוקטובר פרסם כלכליסט כי למרות הצהרות ראש הממשלה, גורמים בכירים מסרו שלא הוקם צוות ייעודי ולא הוצג מסמך עבודה מסודר לקידום התוכנית. משרד ראש הממשלה לא השיב לפניות העיתון בנושא. הפרסום העלה שאלות בנוגע למידת הבשלות של המהלך, שכן נכון למועד כתיבת שורות אלה, לא הוצגה לציבור תוכנית ממשלתית מפורטת הכוללת את אופן השימוש במטבעות הדיגיטליים, את הגופים שיפעילו את המערכת או את המסגרת הרגולטורית שתאפשר את פעילותה.
מבחינה טכנולוגית, הרעיון של נתניהו אינו חסר בסיס. רשת הביטקוין מאפשרת להעביר ערך בין משתמשים ברחבי העולם ללא צורך בבנק מתווך. מטבעות יציבים כמו USDT ו־USDC מאפשרים לבצע העברות דיגיטליות הצמודות לערך הדולר, ולעיתים גם במהירות גבוהה יותר ובעלות נמוכה יותר מהעברות בנקאיות בינלאומיות. אולם קיים הבדל מהותי בין האפשרות להעביר כסף לבין היכולת לקיים פעילות מסחרית בינלאומית, וההבחנה הזאת עומדת במרכז המחלוקת בין ראש הממשלה לבנק ישראל.
חברה ישראלית המעוניינת לרכוש ציוד תעשייתי מספק באירופה יכולה, מבחינה טכנולוגית, להציע תשלום באמצעות ביטקוין. אולם אם הספק כפוף לסנקציות האוסרות עליו לסחור עם גורם מסוים, עצם השימוש במטבע דיגיטלי אינו מבטל את האיסור. גם חברות שילוח, מבטחים, בנקים וגופים פיננסיים אחרים נדרשים לפעול בהתאם לחוקים ולמגבלות החלים עליהם.
יתרה מכך, גם שוק הקריפטו אינו מנותק לחלוטין מהמערכת הפיננסית המסורתית. מטבעות יציבים נשענים על חברות מנפיקות, עתודות כספיות ומערכות המרה למטבעות רגילים, וחלק מהמנפיקות אף מחזיקות ביכולת להקפיא נכסים דיגיטליים בהתאם לדרישות רגולטוריות.
המשמעות היא שגם אם ישראל תפתח תשתית תשלומים המבוססת על בלוקצ'יין, היא עדיין תצטרך להתמודד עם מגבלות הנוגעות לסחר בינלאומי, מימון, השקעות זרות וגישה לשווקים. עבור הכלכלה הישראלית מדובר בסוגיה רחבה במיוחד, שכן ישראל נשענת במידה רבה על יצוא שירותי טכנולוגיה, השקעות מחו"ל, יבוא מוצרים ושיתוף פעולה עם מוסדות פיננסיים בארצות הברית ובאירופה.
סנקציות רחבות עלולות להשפיע על יכולתן של חברות ישראליות לגייס הון, לבצע עסקאות ולפעול בשווקים בינלאומיים, לצד השלכות אפשריות נוספות כמו התייקרות עלויות המימון, פגיעה באמון המשקיעים ולחצים על שער השקל. במצב כזה, השימוש במטבעות דיגיטליים עשוי לספק פתרונות נקודתיים להעברת ערך, אך לא בהכרח להחליף את מערכת הקשרים הכלכליים שעליה נשען המשק.
כעת נוסף לדיון גם ממד פוליטי. נתניהו אמנם ממשיך לכהן כראש הממשלה, אך תוצאות הבחירות אינן מעניקות לגוש שלו רוב עצמאי בכנסת הבאה. אם ירצה לקדם תוכנית כלכלית חדשה, הוא יצטרך להתמודד לא רק עם השאלות המקצועיות שמעלה בנק ישראל, אלא גם עם המציאות הקואליציונית שתיווצר לאחר הבחירות. מנגד, גם הקמת ממשלה חלופית אינה מובטחת, שכן גוש המפלגות המתנגדות לנתניהו מחזיק ב־48 מנדטים בלבד, והאפשרות להקים ממשלה הנשענת על תמיכת המפלגות הערביות תלויה בהסכמות פוליטיות שטרם הושגו.
בינתיים, תעשיית הקריפטו ממשיכה להתפתח והדיון על השימוש במטבעות דיגיטליים ברמה הלאומית הופך לרלוונטי יותר. עם זאת, ההתפתחות הטכנולוגית אינה מבטלת את התלות של מדינות במערכת המסחר העולמית. הוויכוח בין נתניהו לבנק ישראל ממחיש את הפער שבין עצמאות טכנולוגית לעצמאות כלכלית. בלוקצ'יין יכול לאפשר העברת כסף ללא בנק מתווך, אך אינו יכול להבטיח שמדינות אחרות ימשיכו לסחור עם ישראל או שמוסדות פיננסיים זרים ימשיכו להעניק לה שירותים.
עוד ב-
בזמן שהמערכת הפוליטית בישראל מנסה לגבש ממשלה חדשה, תוכנית הקריפטו נותרת בשלב ההצהרות. השאלה אם תהפוך למדיניות ממשלתית תלויה הן בהיתכנות הכלכלית שלה והן בהחלטות שיתקבלו במסגרת הרכבת הממשלה הבאה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
