משמר הדמוקרטיה הישראלית פנה היום (שלישי) ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולפרקליט המדינה, עמית איסמן, בדרישה להורות בדחיפות על פתיחת חקירה פלילית נגד גורמים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

במרכז הפנייה עומד ממלא מקום ראש הסגל, עדו נורדן, בעקבות חשד שהעברת מידע מלשכת ראש הממשלה למשטרה ערב הבחירות לכנסת ה-26 שימשה להנעת מעצרים נגד פעילי רע"ם ולניצולם בהמשך לתעמולת הליכוד. בארגון דורשים לבדוק אם מדובר בפעולת אכיפה עצמאית או במהלך שתוכנן להשפיע על הבוחרים.

במכתב בן שבעה עמודים מתואר על ידי הארגון את השתלשלות האירועים ביום הבחירות, 27 באוקטובר. בשעות שקדמו לפתיחת הקלפיות עצרה המשטרה שלושה חשודים בשגב שלום ובערערה בנגב, בחשד לניסיון שוחד בחירות לטובת רע"ם, לאחר שבחיפושים שנערכו ללא צו שיפוטי נתפסו מעטפות כסף ופתקי הצבעה. 

בהמשך פרסמה המשטרה הודעה על המעצרים, וראש הממשלה התייחס אליהם ברשתות החברתיות וקרא לתומכי הליכוד לצאת להצביע. בסרטון נוסף פרסם נתניהו את המסר: "זו קריאת חירום כי מנסים לגנוב לנו את הבחירות".

הדרישה לחקירה שלפיהם נורדן העביר את המידע לבכירי המשטרה, ובכלל זה למפכ"ל דני לוי, בשיחת טלפון. בארגון מבקשים לברר מי מסר לנורדן את המידע, אם אנשי לשכה נוספים ידעו על הפנייה, והאם ראש הממשלה או אנשי קמפיין הליכוד עודכנו מראש על הפעולה הצפויה. הם דורשים לבדוק גם מתי הוכנו המסרים והסרטונים שפרסם נתניהו ביום הבחירות, ואם התקיים תיאום בין הגורמים בלשכה לבין מערך התעמולה.

ברקע הדברים, חלו התפתחויות בחקירת החשודים בשוחד בחירות. לפי דיווחי התקשורת שהוזכרו בפנייה, גורמי אכיפה העריכו כי התשתית הראייתית נגד חלק מהחשודים נחלשה, ובית המשפט הורה לשחרר כמה מהם. עם זאת, החקירה בעניינם לא הסתיימה, ומעצרו של חשוד אחר הוארך. בדיווח המקורי של חדשות 12 על העברת המידע נמסר כי לשכת ראש הממשלה הכחישה את הפרסום.

ממשמר הדמוקרטיה הישראלית נמסר: "המשטרה חייבת לפעול באופן עצמאי וללא שיקולים פוליטיים. החשד שמידע שהועבר מלשכת ראש הממשלה שימש להנעת מעצרים שנוצלו מיד לתעמולת הליכוד מחייב חקירה פלילית דחופה. הציבור זכאי לדעת מי עמד מאחורי המהלך, האם היה תיאום מוקדם והאם נעשה שימוש בכוחה של המשטרה כדי להשפיע על הבחירות ופגיעה בדמוקרטיה".

עוד ב-

בחירות 2026: העם אמר את דברו, אך מי יקשיב לו?

לכתבה המלאה

בפנייה ביקש הארגון לבחון חשדות אפשריים לעבירות של הפרעה לבחירות, מסירת ידיעה כוזבת ומרמה והפרת אמונים, מבלי שנקבע כי עבירות כאלה אכן בוצעו. עורכי הדין דורון ברקת ואילה הוניגמן דרשו לשמר באופן מיידי יומני שיחות, התכתבויות, מסמכים וחומרי הכנה לפרסומים. הארגון ביקש לקבל תשובה בתוך שבעה ימים, והבהיר כי הוא שומר לעצמו את האפשרות לפנות לערכאות אם דרישתו לא תיענה.