ברקע תוצאות בחירות האמצע בארה"ב והצהרת סגן הנשיא ג'יי די ואנס לסיבות התבוסה של ממשל טראמפ, נרשמה ירידה חדה במחיר הנפט. בשעות האחרונות דווח כי חבית נפט מסוג ברנט נסחרת סביב 94 דולר, מדובר בירידה חדה של 9% בעלות.

חבית קרוד נסחרת סביב 88 דולר, ירידה של כ-8%. בציוץ שפרסם בחשבון ה-X שלו, כתב ואנס כי הסיבה המרכזית לתבוסה של הנשיא טראמפ בבחירות היא המלחמה באיראן. לצד זאת, צוין כי הידידות הקרובה של ארה"ב עם ישראל היא אחת הסיבות לבריחת המצביעים לעבר המפלגה הדמוקרטית. 

במקביל לכך, היום (רביעי) נרשמה מגמה חיובית במסחר בוול סטריט. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-2.8% ל-53,253 נקודות, S&P500 גדל  ב-1.7% ל-7,696 נקודות, והנאסד"ק עלה ב-1.8% ל-25,834 נקודות.

מדד הפחד פחת ב-17.9% ל-17.1 נקודות. מרבית מענקיות הטכנולוגיה הציגו שינויים חיוביים מהותיים. מיקרוסופט ואפל צמחו ב-6.7%, אמזון קפצה ב-6.6%, אלפבית עלתה ב-3.9% ומטא גדלה ב-2.5%. לעומת זאת, מניית אינטל צנחה ב-5.1%.

בין המניות הישראליות בוול סטריט, נייס ירדה ב-2.8% אחרי הדוחות, אלביט מערכות פחתה ב-5.3% ונובה ירדה ב-4%. מנגד, וויקס עלה ב-6.1%, צ'ק פוינט גדל ב-3.5%, מאנדיי עלה ב-2% וטבע גדל ב-1.2%. 

על פי הסקירה של כלכלני בנק "יוליוס בר", ניצחון דמוקרטי הן בבית הנבחרים והן בסנאט יסמן שינוי משמעותי במאזן הכוחות בוושינגטון, כאשר נראה כי תסכול הבוחרים מיוקר המחיה ומהמלחמה באיראן מתורגם למפלה משמעותית עבור הנשיא טראמפ. בשוק המניות האמריקאי, התגובה השלילית הראשונית משקפת את היחלשות הציפיות להפחתות מס נוספות ולהקלה ברגולציה, לצד האפשרות להגברת הפיקוח מצד הקונגרס ולהתנהלות מורכבת יותר במשא ומתן על המדיניות התקציבית.

עם זאת, תרחיש כזה כבר מגולם חלקית במחירי השוק, בעוד שסמכות הווטו של טראמפ מגבילה את האפשרות לשינויים בחקיקה שישפיעו באופן מהותי על תחזית הרווחים בטווח הקרוב. לפיכך, האתגר המרכזי טמון דווקא בתמחור המניות. אי-הוודאות בנוגע למדיניות המיסוי והרגולציה העתידית עלולה לגרום למשקיעים לדרוש פרמיית סיכון גבוהה יותר עבור השקעה במניות אמריקאיות. "אנו מעריכים כי אי-ודאות זו תהפוך למשמעותית יותר לקראת סוף 2027 או תחילת 2028, כאשר מערכת הבחירות לנשיאות תעלה למוקד את האפשרות לשינוי רחב יותר במדיניות", ציינו הכלכלנים.

מבחינה ענפית, הסיכונים אינם מתחלקים באופן שווה:

1- בינה מלאכותית וטכנולוגיית מידע: תחומים אלה צפויים להתמודד עם פיקוח מוגבר, בתקופה שבה מגבלות ברמת המדינות והרשויות המקומיות על הקמת מרכזי נתונים עלולות לעכב השקעות ולדחות את מימוש ההכנסות מהן.

2- בנקים: ענף הבנקאות צפוי להתמודד עם פיקוח הדוק יותר ועם מרחב מצומצם יותר להקלות רגולטוריות נוספות.

3- בריאות: בענף זה נדרשת הבחנה בין תחומי הפעילות השונים. בתי חולים וחברות ביטוח המספקות כיסוי רפואי מסובסד עשויים ליהנות ממאמצים לשמר את תוכנית Medicaid ואת הסובסידיות לביטוחי בריאות. מנגד, חברות התרופות צפויות להתמודד עם לחץ מחודש להורדת מחירים, בעוד שהצעות ארוכות טווח להרחבת הביטוח הציבורי עלולות להכביד על תמחור חברות הביטוח ושירותי הבריאות המנוהלים. תחום הטכנולוגיה הרפואית חשוף לסיכונים אלה במידה פחותה יחסית.

4-אנרגיה נקייה: התחום עשוי לכלול חברות שייהנו באופן יחסי מהשינוי הפוליטי, בעיקר בתחומי רשתות החשמל, הסוללות ותשתיות הטעינה. מימון שכבר הוקצה לתחומים אלה עשוי לזכות להגנה רחבה יותר, למרות הקושי המתמשך הנובע מעלויות מימון גבוהות.

5-נפט וגז: חידוש התמיכה במדיניות להפחתת פליטות פחמן יוצר סביבה רגולטורית פחות נוחה לענף, אם כי ההתפתחויות הגיאופוליטיות נותרות הגורם המשפיע באופן מיידי יותר על רווחי החברות.

עוד ב-

הדמוקרטים ניצחו והמניות בוול סטריט מזנקות: מה השתנה?

לכתבה המלאה

אף שהפוליטיקה האמריקאית תמשיך להשפיע על השווקים ברחבי העולם, העלייה באי-הוודאות סביב המדיניות הפנימית בארה"ב מחזקת את ההצדקה לפיזור השקעות בינלאומי, באמצעות שילוב רחב יותר של מקורות צמיחה ברווחים, רמות תמחור וחשיפה לענפים שונים.