בארץ

דרמה בבג"ץ: זאת ההחלטה שהתקבלה בחוק מעצר העריקים

בג"ץ עצר בחריקות בלמים את החוק השנוי במחלוקת. מי אלו חברי הכנסת שגילו כי החוק יציל את בני משפחתם ממעצר, ולמה דווקא השותפים החרדים מאשימים זה את זה ב"קמפיין פוליטי ריק"

מערכת ice | 15/7/2026 21:05 עקבו אחרינו בגוגל

פחות מ-24 שעות לאחר שהקואליציה הצליחה להעביר ברוב דחוק חוק חסינות זמני עבור צעירים חרדים שאינם מתגייסים, התערב בית המשפט העליון ובלם את המהלך באופן מיידי.

השופט עופר גרוסקופף נענה לעתירות שהוגשו נגד החוק, והוציא צו ארעי המקפיא את כניסתו לתוקף עד לקיום דיון דחוף בהרכב שופטים מורחב.

הסערה החלה בכנסת, שם אושר בקריאה שנייה ושלישית חוק יוצא דופן שנועד למנוע הגשת כתבי אישום, חקירות או מעצרים נגד מיועדים לשירות ביטחון מהמגזר החרדי שלא התייצבו לגיוס.

על פי נוסח החוק, האכיפה נגד צעירים אלו הייתה אמורה להקפאות באופן רשמי עד לסוף חודש נובמבר. עם זאת, בשל סעיף המאריך אוטומטית הוראות שעה בתקופת בחירות, המשמעות המעשית של המהלך הייתה הענקת חסינות מוחלטת ממעצר למשך חצי שנה לפחות.

החוק עבר ברוב גבולי של 58 תומכים מול 54 מתנגדים, כאשר אל האופוזיציה הצטרפו גם ארבעה חברי כנסת מהקואליציה שהחליטו להצביע נגד. המהלך קודם על אף התנגדות נחרצת מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת ומצד הרמטכ"ל, שהזהירו מפני השלכות החוק על צה"ל.

מייד עם אישור החוק, הוגשו עתירות דחופות לבג"ץ על ידי מפלגת "יש עתיד", "התנועה לאיכות השלטון" וארגונים אזרחיים נוספים. העותרים טענו כי החוק מייצר מציאות בלתי חוקתית ובלתי מוסרית, שבה המדינה יוצרת שני מעמדות של אזרחים המפרים את חוק הגיוס: המשתמט החילוני אשר ימשיכו לפעול כוחות האכיפה והמשטרה הצבאי באופן מלא, והמשתמט החרדי אשר יזכה להגנה וחסינות מלאה בחסות החוק.

בעתירות נטען כי מדובר ב"שוחד פוליטי" המבזה את הציבור המשרת ואת מערכת המשפט, וכן בהלבנה של היעדר חוק גיוס אמיתי ושוויוני תחת מסווה של "הוראת שעה".

בהנחיית הייעוץ המשפטי, נאלצו כל חברי הכנסת של הסיעות החרדיות להצהיר בפומבי לפני ההצבעה כי החוק עשוי להשפיע באופן ישיר על בני משפחתם הקרובים, שחלקם מוגדרים כעריקים או נמצאים בעיצומם של הליכי אכיפה.

במקביל, המהלך עורר זעם פנימי גם בתוך המגזר החרדי. בכיר במפלגת אגודת ישראל תקף בחריפות את דרעי והאשים אותו בניהול "קמפיין פוליטי" חסר סיכוי על גב הציבור החרדי: "שלושה חודשים הוא מפמפם את החוק הזה למרות שהוא יודע שאין לו סיכוי לעבור את בג"ץ, ובינתיים יוצר רק הסתה קשה נגדנו", אמר הבכיר.

בג"ץ לא המתין, וכאמור עצר את החוק עוד לפני שהספיק להשפיע בשטח. לצד הקפאת החוק, הוציא השופט גרוסקופף "צו על תנאי" המאלץ את הממשלה להסביר ולהצדיק מבחינה משפטית מדוע החוק המפלה הזה לא יבוטל לחלוטין. המשמעות היא שהקרב המשפטי האמיתי על גיוס החרדים והאכיפה נגדם רק מתחיל, ויתנהל בקרוב תחת הרכב שופטים מורחב של בית המשפט העליון.