ג'רום פאוול יו"ר הפדרל ריזרב (צילום shutterstock, flickr/ Federalreserve)
מדד הליבה של מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש דצמבר התפרסם - בחודש דצמבר אינפלציית הליבה עלתה ב-0.2% ובשנה האחרונה ב-2.6% - נמוך מהציפיות שהיו לעלייה של 0.3% ו-2.7% בהתאמה. האינפלציה הראשית עלתה ב-0.3% בדצמבר וב-2.7% במבט שנתי, בהתאם לצפי.
עבור השווקים, מדובר בנתון קריטי. לאחר דוח התעסוקה החזק שפורסם לאחרונה, שהראה שיעור אבטלה נמוך מהצפוי, המשקיעים כבר מתמחרים סיכוי של 95% לכך שהפד' לא יזיז את הריבית בהחלטה הקרובה בסוף החודש.
בתגובה, החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט עולים כעת בכ-0.2%, לעומת ירידות של כ-0.2% קודם לכן.
עם זאת, המשך ירידה מתונה באינפלציה עשויה לאפשר לפד' לשחרר את החגורה - מכיוון שאין צורך בריבית גבוהה אם האינפלציה כבר מתכנסת אל יעד הפד'. אם האינפלציה ממשיכה לרדת בקצב הזה, ייתכן שכבר באביב או בתחילת הקיץ נראה הורדות ריבית ראשונות. הורדת ריבית משמעותה אשראי זול יותר, דחיפה לכלכלה, ובמיוחד - דחיפה למניות הצמיחה והטכנולוגיה, שסובלות כשהריבית גבוהה.
אבל לא כולם משוכנעים שהדרך לשם תהיה חלקה. האינפלציה, אמנם ירדה, עדיין נמצאת מעל יעד ה-2%, והפד חוזר ומדגיש שהוא לא ממהר. ג'רום פאוול, נגיד הפד, אמר לא פעם שהוא רוצה לראות ירידה מתמשכת ויציבה באינפלציה לפני שהוא מוריד ריבית - הוא לא רוצה לטעות ולהוריד מוקדם מדי, רק כדי לגלות שהאינפלציה חוזרת ומתפרצת מחדש.
יש גם גורמים שעלולים ללחוץ על האינפלציה כלפי מעלה: עליית מחירי האנרגיה, מתחים גיאופוליטיים, מדיניות סחר אגרסיבית של הממשל האמריקאי, או שיבושים בשרשראות האספקה. אם אחד מהגורמים האלו יתממש, האינפלציה עלולה לחזור לעלות - והפד יצטרך לשקול שוב אם להקפיא או אפילו להעלות.
בנוסף, יש את הנושא של שוק העבודה. לפני ימים ספורים פורסם כאמור דוח התעסוקה לדצמבר, והוא הראה ששיעור האבטלה ירד משיא של ארבע שנים - סימן שהכלכלה האמריקאית עדיין חזקה.
הפד תמיד מאזן בין שני היעדים: להילחם באינפלציה, ולשמור על שוק עבודה בריא. אם שוק העבודה נשאר חזק, והאינפלציה ממשיכה לרדת - זה המצב האידיאלי, וזה מה שמאפשר לפד להוריד ריבית בלי לדאוג שהוא מצית את האינפלציה מחדש. אבל אם שוק העבודה יתחיל להיחלש, הפד עלול להיות נתון בלחץ להוריד מהר יותר - ואז השאלה היא האם הוא יוכל לעשות את זה בלי לסכן את היציבות המחירים.
מה זה אומר לכיס שלכם בישראל? ההשפעות מגוונות ומורגשות. ראשית, בנק ישראל צופה מקרוב במה שקורה בארה"ב. אם הפד יוריד ריבית, זה פותח פתח לבנק ישראל לעשות את אותו הדבר – והורדת ריבית בישראל משמעותה משכנתאות זולות יותר, הלוואות נגישות יותר, ודחיפה לשוק הנדל"ן והצריכה הפרטית.
אבל יש כאן משוואה עדינה: אם הפד יוריד ריבית מהר מדי, והבנק המרכזי בישראל לא יעקוב אחריו, השקל עלול להתחזק מדי מול הדולר, מה שמצד אחד יטיב עם הצרכנים שעושים קניות בחו"ל אף ייפגע ביצוא הישראלי ובכלכלה.
לכן, סביר להניח שבנק ישראל ימתין לפד, אך לא ירחיק מדי - הוא ינסה לשמור על מרווח ריבית סביר שלא יגרום לשקל להשתולל.
למשקיעים הישראליים, אם הפד' יוריד ריבית מדובר יהיה באירוע חיובי. תיקים עם חשיפה לארה"ב - מניות, קרנות מחקות, תעודות סל - צפויים ליהנות מעליות בשווקים שיגיעו כתוצאה מהוזלת הכסףבמשק והגידול בהון הפנוי של האמריקאים.
מניות הטכנולוגיה, במיוחד, רגישות מאוד לריבית: כשהריבית יורדת, שווי החברות האלה עולה, כי עלות ההון שלהן יורדת והשוק מעריך יותר את הרווחים העתידיים שלהן. גם קופות הגמל והקרנות הפנסיוניות, שרבות מהן מחזיקות חשיפה משמעותית לשוק האמריקאי, צפויות ליהנות מהעלייה.
מצד שני, יש גם סיכונים. הורדת ריבית בארה"ב עלולה לחזק את השקל מול הדולר - וזה אומר שמי שמחזיק דולרים או נכסים בדולרים עלול לראות ירידה בשווי במונחי שקל. בנוסף, אם האינפלציה תחזור לעלות - למשל בעקבות עליית מחירי האנרגיה או משברים גיאופוליטיים - הפד עלול להפתיע ולהעלות שוב את הריבית, מה שיגרום לזעזוע בשווקים ולירידות חדות במניות. זה קרה בעבר, וזה יכול לקרות שוב.
בשורה התחתונה, הנתון של היום הוא חיובי - אולי אפילו הטוב ביותר מזה שנים. אינפלפציית הליבה בקצב השנתי הנמוך ביותר מאז 2021, והפד נמצא במצב שבו הוא יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי לסכן את היציבות.
אבל זה עדיין לא וודאי - הפד זהיר, והוא ימתין לראות עוד נתונים לפני שהוא מקבל החלטה. למשקיעים הישראליים, זה הזמן להיות ערניים, לבדוק את התיקים, ולהבין שכל החלטה של הפד - או כל הפתעה בנתוני האינפלציה - יכולה להשפיע ישירות על החיסכון, הפנסיה וההשקעות.