השנה שחלפה לא הייתה קלה עבור הפדרל ריזרב. למעשה, היא הייתה אחת הקשות ביותר מאז שנות ה-70. הפעם הראשונה מזה עשרות שנים שבה שני המדדים המרכזיים של הבנק המרכזי - שוק התעסוקה והאינפלציה - מושכים לכיוונים הפוכים. התוצאה: חלוקות פנימיות חריפות בין חברי הוועדה, וסכסוכים שמתבטאים בהצבעות מנוגדות על מדיניות הריבית.

מתיו לוזטי, הכלכלן הראשי של דויטשה בנק בארה"ב, מציין שהנגיד ג'רום פאוול עדיין הצליח לגבש קונצנזוס מספיק רחב כדי לאשר שלוש הורדות ריבית השנה. אבל הוא מוסיף משפט מדאיג: "כשיבוא יו"ר חדש, אם האינפלציה תישאר גבוהה ושוק העבודה ימשיך להיות רך, לא בטוח שיהיה לו קל יותר להגיע להסכמה. יש תרחיש שבו היורש ימצא עצמו מול ועדה שרוצה להעלות ריבית, לא להוריד אותה".

בתחילת 2025 היה ברור שטראמפ לא מתכוון לשבת בשקט. שיטפון של החלטות כלכליות - מכסים נרחבים, סגירת גבולות, שינויים במדיניות הגירה - הכניס את הבנק המרכזי למצב המתנה מתיש. פאוול וצוותו ניסו פשוט להבין: מה כל זה אומר על הכלכלה, האינפלציה והתעסוקה?

אבל טראמפ הגיב בזעם על חוסר הפעולה. הוא לחץ בפומבי להורדת ריבית, אפילו תקף את פאוול באופן אישי, וניסה למצוא דרכים טכניות לפטר אותו. פאוול לא פוטר בסוף, אבל ליסה קוק, אחת החברות הבכירות בפד', כן חטפה - טראמפ הדיח אותה בטענות לזיוף בנתוני המשכנתאות, פרשה שעדיין מתגלגלת בבתי המשפט ותגיע לבית המשפט העליון בקרוב.

בנוסף, אדריאנה קוגלר התפטרה בקיץ. במקומה טראמפ מינה את סטיבן מיראן, שכיהן עד לאחרונה ביועץ הכלכלי של הבית הלבן. מיראן לא התפטר מתפקידו הממשלתי - רק לקח חופשה. צעד שנתפס על ידי רבים כפגיעה פוטנציאלית בעצמאות הפד', במיוחד נוכח זה שמיראן עצמו הזהיר בעבר מפני מהלכים כאלה.

בהתחלה, רוב חברי הוועדה חשבו שמכסי הסחר שטראמפ הטיל יביאו עלייה חד-פעמית במחירים, ולא אינפלציה ארוכת טווח. ואז הגיע ה-2 באפריל - "יום השחרור" - עם המכסים הגבוהים ביותר מזה מאה שנים. לפתע, יותר ויותר חברי פד' החלו להודות: אולי זו כן אינפלציה שנשארת.

ביולי, שוק העבודה כבר הראה סימני קירור ברורים. הוועדה נפגשה, שמרה על הריבית - אבל הפעם היו שתי הצבעות מנוגדות: כריס וולר ומישל באומן תמכו בהורדה מיידית כדי לתמוך בשוק העבודה. זה היה האות הבולט ביותר עד אז שהפד' מפולג, ולא מסכים לגבי עד כמה האינפלציה עיקשת או כמה צריך להתעסק בתעסוקה.

הסתיו האחרון גם הביא את השבתת הממשלה הארוכה ביותר בהיסטוריה. הפד' נותר ללא נתונים רשמיים, ונאלץ להסתמך על מידע פרטי - שיש בו די נתונים על התעסוקה, אבל פחות על אינפלציה.

בדצמבר הוועדה חתכה את הריבית בפעם השלישית, אבל שני חברים - אוסטן גולסבי וג'ף שמיד - הצביעו נגד, והעדיפו להשאיר אותה קבועה מחשש לאינפלציה. מהצד השני, מיראן גם התנגד - אבל הוא רצה חיתוך גדול יותר, של 50 נקודות בסיס. ועוד שישה חברים לא מצביעים אמרו שגם הם היו מעדיפים לא להוריד.

אחרי שלוש הורדות ריבית, הפד' מאותת בבירור: הוא לוקח הפסקה. העדכון האחרון על אינפלציה בנובמבר הראה ירידה משמעותית - אבל רבים סקפטיים לגבי דיוק הנתונים בגלל השבתת הממשל. ג'ון וויליאמס, נשיא הפד' של ניו יורק, אומר שהנתון מקל באינפלציה ב-0.1%, ואילו בת' המאק, מקליבלנד, סבורה שזה יכול להיות 0.2%-0.3%.

בינתיים, הגיע גם דצמבר, ושיעור האבטלה טיפס ל-4.6%. לשנת 2026 הפד' צופה עוד הורדה אחת בלבד. הסיבה: שוק העבודה לא נראה במשבר, והאינפלציה עדיין מעל יעד ה-2%.

עוד ב-

האינפלציה בארה"ב מתחת לצפי: כך זה ישפיע על הריבית

לכתבה המלאה

ווילמר סטית', מנהל תיקי איגרות חוב ב-Wilmington Trust, צופה שבחודשים הראשונים של 2026, עוד בעידן פאוול, תהיה רק הורדה אחת. "אבל ברגע שיבוא יו"ר חדש, נראה פד' שקשור יותר לבית הלבן ממה שראינו בעשורים – וזה אומר עוד הורדות".