השוק

חקלאות המים הישראלית בחזית: ענף המגלגל למעלה מ-310 מיליארד דולר

כשחקלאות המים העולמית נדרשת להתרחבות משמעותית, ישראל מציבה עצמה בחזית המחקר והחדשנות בתחום. ענף חקלאות המים הישראלי, שמרביתו עדיין זעיר ואף הצטמצם בשנים האחרונות, צפוי לצבור תאוצה | טור אורח של מנכ"ל משרד החקלאות וראש המחלקה לביוטכנולוגיה ימית באוניברסיטת מרילנד, ארה"ב

אורן לביא ופרופ' יונתן זוהר | 13/1/2026 19:18

טכנולוגיית גידול דגים חדשנית (צילום שאטרסטוק)

קצב הגידול הדמוגרפי העולמי, העומד כיום על למעלה מ-200 אלף נפש ביום, מלווה בעלייה מתמשכת בביקוש לחלבון מן הים ולמוצרי מזון ימיים.

מגמות אלו מציבות אתגר משמעותי למערכות המזון הגלובליות, ובפרט למשאבי הדיג הטבעיים. כ-90% ממיני הדגים בעולם נתונים כיום בדיג יתר או מרבי, וחווים קשיי התאוששות מספקת של המערכות האקולוגיות הימיות.

קצב גידול חקלאות המים והחקלאות הימית כיום הוא המהיר ביותר מבין כלל ענפי החקלאות בעולם, ועומד על כ־8% בשנה. הענף מגלגל למעלה מ־310 מיליארד דולר, ומספק למעלה מ־50% מהדגים הנצרכים בעולם. אולם, לנוכח המשך הגידול הדמוגרפי והעלייה בביקוש, נדרש הענף להכפיל את פעילותו תוך עשור. זהו יעד-בר השגה שדורש השקעה רחבה בחדשנות, מחקר ופיתוח יישומיים, ובהעמקת שיתופי פעולה בין ממשלות, מוסדות אקדמיים והתעשייה.

מחקר ישראלי כמנוע צמיחה

בעיתוי חשוב זה, כשחקלאות המים העולמית נדרשת להתרחבות משמעותית, ישראל מציבה עצמה בחזית המחקר והחדשנות בתחום. ענף חקלאות המים הישראלי, שמרביתו עדיין זעיר ואף הצטמצם בשנים האחרונות, צפוי לצבור תאוצה עם גיבוש התכנית האסטרטגית הלאומית והקצאת משאבים ייעודיים להשקעות, מחקר ופיתוח.

חקלאות מים יבשתית וימית, המשלבות טכנולוגיות מתקדמות, מערכות סגורות ומבודדות אקלים ושיטות ייצור ידידותיות לסביבה, מציבות את ישראל כמרכז ידע עולמי בתחום המו”פ. בין החידושים הבולטים: מערכות סחרור מים מתקדמות, שימוש במים מליחים ומלוחים, טיפול במים ללא זיהום הסביבה הימית, צמצום טביעת הרגל הפחמנית ושיפור הכדאיות הכלכלית.

לצד זאת, מתפתחים תחומי מחקר ויישום משלימים: פיתוח מזון אחראי אקולוגית, גנטיקה וביוטכנולוגיה ימית, רבייה מבוקרת, הרחבת מגוון המינים המתורבתים, שימוש באצות כמקור מזון ואנרגיה, והפיכת תוצרי לוואי ופסולת לאנרגיה ועוד.

אקוסיסטם קטן - השפעה גלובלית

כיום פועלים בישראל כ-200 מגדלים, יזמים וחוקרים בתחום, ובהם: מגדלי דגים ואצות, מפתחי טכנולוגיות, יזמי תחליפי חלבון, מגדלי מזון מן ים ומוסדות מחקר. אף שמדובר בענף מצומצם, הוא צבר הישגים משמעותיים, וישראל נחשבת למובילה עולמית בפיתוח, ייצוא ידע וטכנולוגיה ובשיתופי פעולה בינלאומיים.

הצלחות ישראליות בתחום כוללות: פיתוח מערכות טכנולוגיות לרבייה וסגירת מעגל חיים של דגים ימיים, האצת קצב הגדילה של אלמוגים, תהליכים הנמשכים בטבע כ־50 שנה, ואילו באמצעות המערכות המבוקרות שפותחו בישראל מתקצרים לכשנה בלבד ועוד.

פיתוחים אלו ממחישים את הפוטנציאל הכלכלי והתזונתי המשמעותי הטמון בענפי חקלאות המים היבשתית והימית, ועשויים להגדיל את זמינות הדגה ולתרום לחיזוק ביטחון המזון לצד ניהול ימי בר קיימא ואפילו שיקום מערכות אלמוגים.

בנוסף, יצוא של טכנולוגיות מתקדמות לגידול סרטנים לשווקים באסיה, ייזום פרויקטים לשיקום מערכות אקולוגיות ימיות באפריקה, והעמקה של שיתופי פעולה מחקריים ומסחריים עם ארה"ב ומדינות נוספות. מהלכים אלו ביססו את המודל הישראלי כנקודת ייחוס בינלאומית בתחום.

ההזדמנות הכלכלית הכחולה כבר מתממשת

הפוטנציאל הכלכלי הגלום במערכות מזון ימיות ובחדשנות ימית מעורר עניין גובר בזירה הגלובלית, על רקע ההבנה כי עתיד ביטחון המזון טמון בפיתוח מושכל של הים כמרחב ייצור, ידע וצמיחה.

בהקשר זה, ישראל כאחת המובילות העולמיות במחקר ופיתוח בתחום מארחת באילת משלחות בינלאומיות של שרים, מקבלי החלטות, יזמים ומדענים מובילים, המבקשים להגיע ולהיחשף באופן אישי למודלים, לפיתוחים ישראליים ולשיתופי הפעולה המעצבים את עתיד המזון מן הים, במסגרת הכנס הבינלאומי Sea the Future 2026.