השוק

לקראת פתיחת המסחר: האם ישראל לקראת העלאת דירוג אשראי?

הגירעון הממשלתי הפתיע לטובה ב-2025 - האם מודי'ס ו-S&P ישדרגו את הדירוג של ישראל? המדינה גבתה 21 מיליארד שקל דרך העלאות מיסים, אבל חברות הדירוג עלולות שלא להתרשם מספיק. בארה"ב: אינפלציית הליבה בשפל של 4 שנים - הפד' צפוי להוריד ריבית באביב
רוי שיינמן | 
הבורסה לניירות ערך בתל אביב-אילוסטרציה AI
הבורסה נסגה אתמול קלות מהשיא: ת"א 35 ות"א 125 ירדו בעד 0.4%, אחרי השבוע החזק שכלל זינוק של כמעט 3% ביום אחד. מדד הביטוח הכביד עם ירידה של 1.4% - תזכורת לתנודתיות של הסקטור שזינק 150% בשנה החולפת אבל יכול לאבד כמה אחוזים ביום אחד.
הבולטת של היום הייתה קמטק, שזינקה ב-6.4% אחרי שבנק אוף אמריקה הקפיץ את מחיר היעד למניה. אבל היום, אחרי הזינוקים מתחילת השנה, קמטק חוזרת בפער שלילי של 4.7%. טבע תעלה ב-1% וטאואר ב-1.5%. המניות הדואליות חוזרות בפער חיובי של 0.1%.
משרד האוצר פרסם את נתוני 2025: הגירעון הסתכם ב-4.7% מהתוצר, נמוך מהיעד של 5.2%. זה נראה כהישג, אבל המחיר שילם הציבור. העלאת המע"מ מ-17% ל-18%, הקפאת מדרגות המס שגרמה לעוד אזרחים לשלם בשיעורים גבוהים יותר, ומס יסף של 2% על הכנסות מהון - הזרימו כ-21 מיליארד שקל לקופת המדינה.
הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-14.1% והגיעו לשיא של 519.5 מיליארד שקל. המסים הישירים עלו ב-18.6% ל-302.7 מיליארד שקל - חלק גדול מזה בגלל דיבידנדים מאסיביים שחברות חילקו בסוף 2024 לפני כניסת החקיקה החדשה לתוקף.
אבל יש בעיה: השיפור בגירעון לא מגיע מניהול הוצאות, אלא מזינוק חריג בהכנסות. הממשלה הוציאה 650.5 מיליארד שקל, גידול של 4.8% - גבוה מהתכנון. גם ההוצאה האזרחית חרגה. זה לא שינוי מבני, זה תוצר של משק חזק ושוק הון לוהט.
הנתונים עשויים לעורר עניין בקרב חברות הדירוג. גירעון של 4.7% כשהתכנון היה 5.2%, יחד עם יכולת גבייה חזקה וניהול תקציבי שעמד ביעדיו - אלה חלק מהפרמטרים שמודי'ס, S&P ופיץ' בוחנות. אבל לא כולם משוכנעים. חלק מההכנסות תנודתיות - שוק ההון אינו בסיס יציב למדיניות פיסקאלית. חברות הדירוג נוטות לנטרל הכנסות כאלה.
בנוסף, יחס החוב-תוצר לא יורד, ואף צפוי להמשיך לעלות. המדינה שילמה השנה יותר מ-77 מיליארד שקל בהחזר חובות. וזה מגיע לפני שנת בחירות שמבטיחה "כלכלת בחירות" עם פריצת מסגרות.
אם יהיה צעד חיובי - אולי לא שדרוג מיידי, אבל שיפור בתחזית או הסרת איום ההורדה. זה יכול להוזיל את עלויות האשראי של המדינה, לחזק את השקל, ולהשפיע לטובה על תיקי ההשקעות - במיוחד מי שמחזיק אג"ח ממשלתיות.
בוול סטריט, המדדים ירדו אתמול למרות נתון אינפלציה חיובי. הדאו ג'ונס נפל ב-0.8%, ה-S&P 500 ב-0.2%, והנאסד"ק ב-0.1%. הסיבה העיקרית: ג'יי פי מורגן פתחה את עונת הדוחות עם תוצאות מאכזבות - פספוס ברווח הרבעוני בגלל מכה של 2.2 מיליארד דולר מעסקת כרטיסי Apple Card. המניה ירדה ביותר מ-4%.
אבל נתון האינפלציה כאמור היה חיובי: אינפלציית הליבה עלתה ב-0.2% בדצמבר וב-2.6% במבט שנתי - נמוך מהציפיות ל-0.3% ו-2.7%. זה הקצב השנתי הנמוך ביותר מאז תחילת 2021. האינפלציה הראשית עלתה ב-0.3% ו-2.7% שנתית, בהתאם לצפי.
המשמעות: הפד' כנראה עדיין לא יוריד ריבית בישיבה בסוף החודש - השוק מתמחר סיכוי של 95% לכך. אבל הנתון פותח פתח להורדות באביב או תחילת הקיץ. המשקיעים כעת מצפים לשתי הורדות השנה, כאשר הראשונה ביוני.
הורדת ריבית בארה"ב תשפיע ישירות על ישראל. ראשית, בנק ישראל צופה מקרוב במה שקורה בארה"ב. אם הפד' יוריד ריבית, זה פותח פתח לבנק ישראל לעשות את אותו הדבר - משכנתאות זולות יותר, הלוואות נגישות יותר, ודחיפה לשוק הנדל"ן והצריכה.
למשקיעים הישראליים עם חשיפה לארה"ב - מניות, קרנות מחקות, תעודות סל - זו בשורה טובה. מניות הטכנולוגיה, במיוחד, רגישות לריבית: כשהריבית יורדת, שווי החברות לרוב עולה. גם קופות הגמל והקרנות הפנסיוניות, שמחזיקות חשיפה משמעותית לשוק האמריקאי, צפויות ליהנות.
אבל יש גם סיכונים. הורדת ריבית בארה"ב עלולה לחזק את השקל מול הדולר - מי שמחזיק דולרים או נכסים בדולרים עלול לראות ירידה בשווי. ואם האינפלציה תחזור לעלות, הפד' עלול להפתיע ולהעלות שוב ריבית, מה שיגרום לזעזוע בשווקים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה