השוק
הממשלה מאבדת שליטה? זה מה שקרה למדד המרכזי בכלכלה
למרות מיסים חדשים והכנסות שיא, יחס החוב לתוצר ממשיך לטפס. החשב הכללי מספר סיפור אופטימי, אבל כלכלנים ופוליטיקאים מזהירים: "התקציב הבא לא ריאלי, והממשלה תצטרך לתקן אותו שוב. הדירוג שלנו בסכנה"
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם השבוע נתון שממשיך לעורר דאגה בקרב כלכלנים ומשקיעים: יחס החוב הציבורי לתוצר של ישראל זינק ל-68.6% בסוף 2025, עלייה של 0.9% ביחס ל-67.7% בסוף 2024. זו השנה השלישית ברציפות שהיחס עולה, ורמת החוב הגבוהה ביותר מאז שנת הקורונה הראשונה ב-2020.
מדובר בנתון קריטי שמשפיע ישירות על דירוג האשראי של ישראל, ועקב כך - על עלויות המימון שלה בשווקים העולמיים. ככל שהדירוג יורד, כך הריבית שהמדינה צריכה לשלם על החוב שלה עולה, וזה אומר פחות כסף לשירותים ציבוריים, לבריאות, לחינוך - ויותר כסף שיוצא לריביות לבנקים ומשקיעים.
החוב הציבורי עלה בכ-79 מיליארד שקל במהלך השנה, מה שמשקף גידול של כ-6%, ועומד כעת על כ-1.408 טריליון שקל. החוב הממשלתי, שאינו כולל את החובות של הרשויות המקומיות, עלה ב-1% והגיע ל-67.3% מהתוצר. כדי לשים זאת בפרספקטיבה: מדינות השוואה של ישראל מצויות בממוצע ביחס חוב-תוצר של 56.4% בלבד - כ-12% נמוך מישראל.
מה שמעורר תמיהה הוא שהעלייה ביחס החוב-תוצר התרחשה למרות צעדי מיסוי חדשים וחריפים שהטילה הממשלה: העלאת מע"מ ל-18%, מיסוי על רווחים כלואים, והקפאת מדרגות מס הכנסה.
יתר על כן, הכנסות המדינה הפתיעו לטובה ועמדו על כ-552 מיליארד שקל - 35 מיליארד שקל מעל התחזית המקורית. גם התחזקות השקל, שהייתה אמורה לצמצם את החוב הלא-שקלי של המדינה, לא עזרה.
אז מה כן קרה? התשובה: הוצאות הממשלה המשיכו לתפוח. הגרעון התקציבי בשנת 2025 עמד על 4.7% מהתוצר, כ-98.6 מיליארד שקל, כאשר סך הוצאות הממשלה הגיעו לכ-651 מיליארד שקל. מתוכן, כ-91 מיליארד שקל הוצאו על המלחמה - הן בפן הביטחוני והן בפן האזרחי.
למרות המצב, המדינה המשיכה לגייס חוב בקצב מסחרר. בשנת 2025 בלבד גויסו כ-207 מיליארד שקל, רובם (85%) באפיק המקומי הסחיר. מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" ועד להפסקת האש באוקטובר 2025, גייסה המדינה 524 מיליארד שקל בחוב - יותר מחצי טריליון.
רוטנברג ניסה להציג תמונה אופטימית: "הביקושים הגבוהים והיציבים מעידים על אמון השווקים בכלכלה הישראלית", הוא אמר. הוא גם הדגיש כי "העלייה ביחס החוב לתוצר בישראל נמוכה ביחס למדינות הייחוס, שבהן נרשמה עלייה ממוצעת של כ-1.9%". אך כאמור, הוא לא הזכיר את העובדה שמדינות אלו מצויות ביחס חוב נמוך בהרבה מזה של ישראל מלכתחילה.
אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו ושר האוצר לשעבר, לא חסך בביקורת. בראיון ל-ice הוא אמר: "התקציב שהונח זה תקציב דמה, אין שום קשר למציאות ואי אפשר לעמוד בו". לדבריו, גם תקציב משרד הביטחון אינו ריאלי, ו"אי אפשר לסגור את תקציב הביטחון ב-150 מיליארד שקל".
ליברמן תקף במיוחד את הכספים הקואליציוניים: "5.5 מיליארד שקל למשרדים מיותרים, שיש לפחות 10 כאלה. חייבים לקצץ את זה". הוא הזהיר כי תקציב 2026, שמבוסס על תקרת גירעון של 3.9%, לא ישפר את המצב. "זו יכולה להיות השנה הרביעית ברצף שבה יחס החוב לתוצר יעלה", אמר.
גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הביע חשש דומה בהחלטת הריבית האחרונה. הוא ציין כי במהלך דיוני הממשלה, תקרת הגירעון עודכנה באופן חריג מ-3.2% עד ל-3.9%, והדגיש את הצורך למנוע קפיצה נוספת בדיונים בכנסת.
עוד ב-
מה זה אומר עברונו? יחס חוב-תוצר גבוה פירושו שבעתיד, יותר מכספי המסים שלכם ילכו לריביות ולא לשירותים. דירוג אשראי נמוך פירושו ריבית גבוהה יותר על משכנתאות, על הלוואות, ועל כל המשק. אם הממשלה תמשיך לגייס חוב בקצב הזה - הכיס שלכם ישלם את המחיר.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
