השוק
אלו המניות שלא מפסיקות לעלות: החוקרים בבורסה חושפים
יחידת המחקר של הבורסה מסכמת את שבוע המסחר האחרון וחושפת את התנועות הבולטות בשוק, מה צפוי לאינפלציה ולריבית, ואילו מניות לא עוצרות וממשיכות לזנק?
יחידת המחקר של הבורסה מסכמת את שבוע המסחר (9 - 13 בפברואר) וחושפת מה התרחש בשוק בשבוע האחרון, ואילו מניות לא עוצרות וממשיכות לזנק?
מדד האולסטאר הישראלי התנתק ממדד מדד ה-S&P 500 - מדד ת"א-125 חתם שבוע מסחר חיובי בעליה שבועית מצטברת של 2.89% ובמנותק מירידות השערים בשוק המניות של ארה"ב, בו רשם מדד ה- S&P 500 בשבוע החולף ירידה מצרפית של 1.44%.
הפיננסים לא עוצרים - מניות הפיננסים בהובלת חברות הביטוח שעלו בשבוע שעבר ב-6.58% ומניות הבנקים שעלו בשבוע החולף ב-4.94% היוו את המנוע לעליות בבורסה המקומית בשבוע החולף. אנו בפתח עונת דוחות כספיים בבורסת תל אביב ועושה הרושם כי המשקיעים מעריכים כי פנינו לעונת דו"חות חיובית בסקטור הפיננסי שתחתום שנת שיא ברווחים.
מה קדם למה - הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה? משקלן של מניות הבנקים והביטוח במדד ת"א-125 עומד על כ-31.7%, קרי, כל שקל שלישי המושקע במדד ת"א-125 זורם למניות אלו. מניות אלו נהנות מהעובדה שלמעלה מ- 3 מיליארד שקלים חדשים זרמו להשקעה במדד ת"א-125 מתחילת השנה. הגידול הניכר של פעילות זרים במניות הפיננסיות בבורסת ת"א תומך אף הוא בביקושים הערים למניות הסקטור.
מדד הקלינטק עולה אבל הקרנות העוקבות אחר מדד ת"א קלינטק פורקו בשנות הדשדוש - מדד ת"א קלינטק ממשיך לככב בטבלת התשואות עם עליה שבועית של 4.28% ועליה של 5.77% מתחילת החודש. מדד מניות זה מוביל את טבלת התשואות של בורסת ת"א מתחילת השנה עם עליה של כ-26.34% ועליה של כ-73% בשנה החולפת. מעניין לציין כי נכון להיום אין מוצרים פאסיביים על מדד זה לאחר שבשנים האחרונות פורקו מספר קרנות נאמנות פאסיביות שעקבו אחר המדד עקב צבירת כספים נמוכה. מדובר בהחמצה גדולה של עוקבי המדדים ושל המשקיעים, שכן מדובר בתחום אטרקטיבי בו לחברות הישראליות ערך מוסף אמיתי.
נמשכת המגמה השלילית במניות טכנולוגיות המידע בבורסת ת"א ואולם גם על מדד ת"א תקשורת וטכנולוגית מידע אין מוצרים פאסיביים עוקבים ולפיכך הירידות החדות הם פועל יוצא של שינוי טעמים מוסדי ולא שינוי טעמי הציבור, לו חשיפה ישירה נמוכה למניות אלו.
שוק המט"ח והחוב בישראל
שוק המט"ח והחוב בישראל
השקל שב להתחזק אל מול הדולר והחלפת קידומת לקידומת 2 נראית קרובה מתמיד - השקל שב להתחזק אל מול הדולר האמריקני בשבוע החולף בשיעור מצרפי של 1.41% ומתחילת השנה מציג השקל תיסוף בשיעור של כ- 3.42%. גורמי היסוד במשק הישראלי תומכים בהמשך התחזקות השקל ויש להביא זאת בחשבון בניהול החשיפה המטבעית בתיק ההשקעות.
איגרות החוב הממשלתיות מטפסות על רקע דעיכת האינפלציה המקומית וירידת תשואות חדה בתשואות החוב ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב. מדד תל גוב כללי טיפס בשבוע החולף ב-0.29% והוא מציג עליה של 0.52% מתחילת החודש ועלייה של 1.12% מתחילת השנה. העליות הנאות של מדד זה הם פועל יוצא של ראלי באיגרות החוב הממשלתיות השקליות בעוד איגרות החוב הממשלתיות הצמודות מציגות אמנם עליות שערים, אולם מפגרות אחר מקבילותיהן השקליות.
אנו מעריכים כי סביבת האינפלציה במשק תדעך בשנה הקרובה ותתמוך בהפחתות ריבית נוספות והארכת משך החיים הממוצע של תיק איגרות החוב הממשלתי. מדדי התל גוב מנהלים כ-8.5 מיליארד שקלים בלבד בעוד מדדי התל בונד מנהלים כ-49 מיליארד שקלים והציבור אינו מכיר את אפשרויות ההשקעה העומדות בפניו בשוק האג"ח הממשלתי.
לא כל מדדי החוב הקונצרנים מניבים תשואות דומות – משפחת מדדי התל בונד מגוונת וכוללת מדדי אג"ח רבים השונים אחד מהשני בדירוגי החוב, בסיס ההצמדה, מח"מ ועוד. מדד תל בונד 60 צמודות שהוא המדד המנהל את היקף הנכסים הגדול ביותר בשוק החוב הקונצרני במדינת ישראל עלה בשבוע החולף ב- 0.12% והוא מציג עליה של 0.43% מתחילת החודש ו- 0.72% מתחילת השנה.
מנגד מדד תל בונד שקלי של 5-15 שנים ותל בונד שקלי 5-10 הניבו למשקיעים מתחילת שנת 2026 תשואה גבוהה של כ- 1.7%. הראלי במדדי תל בונד השקליים הארוכים מקורו בירידה בציפיות האינפלציה בשוק ההון, לצד ירידת תשואות בשוק החוב הממשלתי, המניעה רווחי הון נאים ומכאן תשואת היתר הגבוהה אל מול מדד תל בונד 60 צמודות.
האינפלציה יורדת ל-1.8%: הדרך להורדת הריבית פתוחה מתמידמדד ינואר 2026 היה נמוך מתחזית האנליסטים, עם ירידה חדה מהצפוי של 0.3% שהורידה את האינפלציה השנתית ל-1.8% בלבד. הנתון הזה, שמתמקם בביטחון מתחת לאמצע יעד יציבות המחירים, נדחף בעיקר על ידי הוזלות עונתיות במחירי הטיסות והחופשות.
עוד ב-
המשמעות היא שגברו הסיכויים להורדת ריבית בהחלטת הריבית הקרובה הצפויה ב- 23 בפברואר, 2026. כשהאינפלציה "מתקררת" לרמה כזו, הריבית הקיימת הופכת למרסנת מדי עבור המשק, מה שמגביר את הסיכוי למעבר למדיניות מוניטרית מרחיבה כבר בחודשים הקרובים. מה שיונח על הכף בהחלטת בנק ישראל הוא מצד אחד הירידה באינפלציה ומהצד השני הסיפור הגיאו פוליטי והעברת התקציב.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



