השוק
בנק ההשקעות הגדול חושף: זה הנכס שהפך דולר אחד ל-124,854 דולר
מחקר מקיף של בנק ההשקעות UBS חושף כיצד השקעה בודדת באפיק מסוים זינקה ל-124,854 דולר עד סוף 2025, והותירה את המתחרים הרחק מאחור
דוח תשואות ההשקעה העולמי של UBS לשנת 2026, שפורסם אתמול (שלישי) על ידי בנק ההשקעות UBS ומשרד מנהל ההשקעות הראשי של UBS Global Wealth Management, בשיתוף עם פרופ' פול מארש וד"ר מייק סטונטון מבית הספר למינהל עסקים של לונדון ופרופ' אלרוי דימסון מאוניברסיטת קיימברידג', מבוסס על נתונים היסטוריים של למעלה מ-125 שנה מכל קטגוריות הנכסים הפיננסיים העיקריות, מ-35 שווקים בעולם.
הדוח השנתי UBS Global Investment Returns Yearbook מספק תשתית רבת ערך להבנת האבולוציה ארוכת הטווח של השווקים הפיננסיים העולמיים. המהדורה האחרונה של הדוח מדגישה מה הניע את התשואות הריאליות על נכסים לאורך זמן ואילו לקחים נוכל להפיק כדי לסייע בתכנון פיננסי לעתיד.
כמה נקודות בולטות מהדוח לשנת 2026: השווקים הגלובליים עברו שינוי מאז שנת 1900. לעומת שוק מניות עולמי מאוזן יחסית בתחילת המאה ה-20, כיום ארה"ב שולטת בהון המניות הגלובלי, ומהווה 62% מסך שווי שוק המניות העולמי. נתון זה משקף תשואות חזקות לטווח הארוך של מניות והנפקת מניות מתמשכת, גם כאשר הנתח של ארה"ב בתמ"ג העולמי ירד משיאי אמצע המאה.
טכנולוגיות חדשות לא תמיד מייצרות בועות, וגם לא בהכרח מרמזות על תשואות חלשות לטווח הארוך. הרכבות, שהיו דומיננטיות בשנת 1900 וכיום פחות מ-1% מהשוק האמריקאי, עדיין הצליחו להיעלם לאורך זמן. באופן דומה, מניות הטכנולוגיה - למרות התפוצצות בועת הדוט-קום - הניבו תשואות טובות יותר לאורך כמה עשורים בהשוואה לשוק האמריקאי הרחב יותר.
המניות הן הנכס הנזיל המוביל. מאז שנת 1900, ביצועי המניות עקפו את האג"ח, תעודות ההשקעה והאינפלציה בכל המדינות עם היסטוריית השקעות רצופה. השקעה ראשונית של 1 דולר במניות בשנת 1900 גדלה ל-124,854 דולר במונחים נומינליים עד לסוף 2025, לעומת 284 דולר לאג"ח ארוכות טווח ו-69 דולר לאג"ח ארה"ב.
השווקים המפותחים הציגו ביצועים טובים יותר בטווח הארוך. מאז 1900, שווקים מפותחים הניבו תשואות מניות שנתיות גבוהות יותר (8.5%) לעומת שווקים מתעוררים (6.9%). עם זאת, שווקים מתעוררים הציגו ביצועים טובים יותר בתקופות האחרונות, עם תשואה שנתית של 10.9% בין 1960 ל-2025 לעומת 9.6% בשווקים המפותחים.
לאינפלציה יש השפעה מרכזית על התשואות לטווח הארוך. למרות האינפלציה הנמוכה יחסית בארה"ב לפי הסטנדרטים העולמיים - ממוצע של 2.9% לשנה מאז 1900 - זה עדיין אומר שדולר אחד בשנת 1900 היה בעל אותו כוח קנייה כמו 38 דולר כיום. כשמשווים תשואות לאורך זמן או בין מדינות, יש להתמקד בתשואות אמיתיות מותאמות לאינפלציה. התשואות הריאליות מהמניות גברו בבירור על האינפלציה.
תפקידו של הזהב כגידור מפני אינפלציה הוא מורכב. הזהב הניב תשואות שליליות ב-13 מתוך 28 השנים שבהן האינפלציה השנתית עלתה על 3%, אך בטווח הארוך הוא שמר על כוח הקנייה, כאשר מחיר הזהב הריאלי עלה פי 5.2 מאז 1900, שווה ערך לתשואה ריאלית שנתית של 1.3%. זהב לעתים היה יעיל כגידור בשוק המניות.
הסיכון הכלכלי היסטורית עלה על הסיכון הגיאופוליטי. בעוד שאירועים גיאופוליטיים קיצוניים התרחשו במקביל לתוצאות השוק הגרועות ביותר מאז 1900, רוב הנפילות הגדולות של ההון בזמני שלום נגרמו מגורמים כלכליים ולא גיאופוליטיים. משקיעים צריכים להסתכל מעבר לרעש גיאופוליטי קצר טווח.
מחקר חדש על גידור מטבע מראה יתרונות בהפחתת תנודתיות. סיכון המטבע בממוצע הוסיף כ-6 נקודות אחוז לסיכון הכולל, בין אם מתמקדים במניות או באג"ח, אם כי סיכון המטבע מוסיף באופן יחסי יותר לסיכון בתיקי אג"ח. ייתכן שזה מסביר את השכיחות הגבוהה יותר של גידור בתיקי אג"ח.
עוד ב-
הגיוון הופך למאתגר יותר, אבל עדיין עובד. ריכוזי השוק והקורלציות הגוברות הגבירו את הקושי בגיוון, אך עדויות היסטוריות מראות שגיוון גלובלי ותיקי אג"ח ומניות מאוזנים המשיכו להפחית סיכונים וירידות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
