השוק
הבורסה מזנקת ב-129% ומוכיחה: ישראל בלתי ניתנת לעצירה
אחרי עשור שבו הבורסה פיהקה מול מבצעים בעזה שהביאו שקט זמני, המשקיעים מריחים הכרעה. התמחור מחדש של פרמיית הסיכון, בעקבות הסרת האיום של חמאס, חיזבאללה ואיראן, הטיס את המדד ב-129%
במשך יותר מעשור, שוק ההון הישראלי פעל תחת דפוס קבוע: מתיחות ביטחונית, שיגורים לעבר העורף, סבב לחימה קצר בעזה, הפסקת אש - וחזרה מהירה לשגרה. עבור האזרחים מדובר היה במציאות מורטת עצבים, אך עבור המשקיעים בבורסה המקומית, האירועים הללו תומחרו כרעשי רקע בלבד.
בדיקה היסטורית של מדד ת"א 125 חושפת נתון מדהים: הבורסה הישראלית פשוט לא התרשמה ממבצעים טקטיים. "הכסף החכם", ובעיקר המשקיעים הזרים, תמחר את הסבבים הללו כאירועים נקודתיים שלא משנים את המציאות האסטרטגית במזרח התיכון, מתוך הבנה ברורה שבעוד שנה או שנתיים המעגל יחזור על עצמו.
עשור של שקט טקטי: כשהבורסה פיהקה
כדי להבין עד כמה השוק היה אדיש למדיניות ה"הכלה", מספיק להסתכל על התשואות שרשם מדד ת"א 125 בסיום המבצעים המרכזיים של העשור הקודם:
עמוד ענן (2012): עלייה של 0.5% בסיום המבצע.
צוק איתן (2014): למרות 50 ימי לחימה, המדד זז ב-0.4% בלבד.
חגורה שחורה (2019): עלייה של 0.5%.
שומר החומות ובית וגן (2021, 2023): עליות מתונות של כ-1%.
מגן וחץ (2023): עלייה של 1.3% בלבד.
כדי להבין עד כמה השוק היה אדיש למדיניות ה"הכלה", מספיק להסתכל על התשואות שרשם מדד ת"א 125 בסיום המבצעים המרכזיים של העשור הקודם:
עמוד ענן (2012): עלייה של 0.5% בסיום המבצע.
צוק איתן (2014): למרות 50 ימי לחימה, המדד זז ב-0.4% בלבד.
חגורה שחורה (2019): עלייה של 0.5%.
שומר החומות ובית וגן (2021, 2023): עליות מתונות של כ-1%.
מגן וחץ (2023): עלייה של 1.3% בלבד.
הסיבה לכך פשוטה: פתרונות זמניים שקונים שקט לשנתיים אינם מקטינים את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל בטווח הארוך. האיום נותר על הגדר, והשוק בחר להתעלם ממנו בחסות כיפת ברזל והחוסן היחסי של המשק.
שינוי המשוואה: תמחור של מציאות חדשה
ואז הגיע ה-7 באוקטובר 2023. הקונספציה קרסה, האיום הפך מקוץ מטריד לסכנה קיומית מוחשית, והבורסה הגיבה בהתרסקות מיידית. אולם, תגובת השוק בהמשך מלחמת "חרבות ברזל" מהווה שיעור מאלף בקשר שבין כלכלה לביטחון לאומי.
ואז הגיע ה-7 באוקטובר 2023. הקונספציה קרסה, האיום הפך מקוץ מטריד לסכנה קיומית מוחשית, והבורסה הגיבה בהתרסקות מיידית. אולם, תגובת השוק בהמשך מלחמת "חרבות ברזל" מהווה שיעור מאלף בקשר שבין כלכלה לביטחון לאומי.
ברגע שישראל שינתה כיוון ועברה ממדיניות של הכלה למדיניות של הכרעה, הגרפים בבורסה זינקו בחדות. המשקיעים הבינו שישראל אינה יוצאת לעוד סבב שגרתי, אלא פועלת לפירוק אסטרטגי של טבעת האש שאיימה עליה במשך עשרות שנים. התגובה בשווקים הייתה חד-משמעית:
חיסול צמרת חיזבאללה (חיצי הצפון, 2024): המערכה שהסירה את איום הפלישה לגליל דחפה את המדד לזינוק של 15.5%.
העימות הישיר מול איראן (2025-2026): כאן המשוואה האזורית השתנתה מהיסוד. מבצע "עם כלביא" ב-2025 הביא לזינוק של 8%, ומבצע "שאגת הארי" (שמתנהל בראשית 2026) דחף את המדד בכ-6% נוספים.
חיסול צמרת חיזבאללה (חיצי הצפון, 2024): המערכה שהסירה את איום הפלישה לגליל דחפה את המדד לזינוק של 15.5%.
העימות הישיר מול איראן (2025-2026): כאן המשוואה האזורית השתנתה מהיסוד. מבצע "עם כלביא" ב-2025 הביא לזינוק של 8%, ומבצע "שאגת הארי" (שמתנהל בראשית 2026) דחף את המדד בכ-6% נוספים.
זינוקים מעל 130% של שחרור פרמיית סיכון
במבט כולל, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד היום, מדד ת"א 125 רשם עלייה דרמטית של כ-129% (שיא של 169% בין אוקטובר 2024 למרץ 2026). זהו נתון חריג למשק שנמצא בעיצומה של המלחמה הארוכה בתולדותיו.
במבט כולל, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד היום, מדד ת"א 125 רשם עלייה דרמטית של כ-129% (שיא של 169% בין אוקטובר 2024 למרץ 2026). זהו נתון חריג למשק שנמצא בעיצומה של המלחמה הארוכה בתולדותיו.
עוד ב-
ההסבר נעוץ באופן שבו השוק מתמחר עתיד: מלחמות אמנם גובות מחיר כלכלי עצום בטווח הקצר, אך כאשר בסופן מפורקות תשתיות הטרור של חמאס, חיזבאללה ויכולותיה של איראן נפגעות קשות - ישראל נתפסת כיעד השקעה בטוח ויציב יותר לעשורים הבאים. הזינוק ההיסטורי בבורסה אינו חגיגה של המלחמה עצמה, אלא תמחור כלכלי קר וברור של שחרור פרמיית הסיכון הגיאופוליטית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
